בראיון ליומן ערוץ 7 מתייחס השר להגנת הסביבה וירושלים, זאב אלקין, לאסון האקולוגי בנחל אשלים ולמשמעות קריאתו החוזרת ונשנית לממשלה להיערך ליום שאחרי אבו מאזן.
בראשית השיחה עמו מתייחס השר אלקין לאסון באשלים ומבהיר כי אכן מדובר באסון אקולוגי חמור ביותר ש"עדיין לא סיימנו את ההערכה הראשונית לגבי ממדי הנזק. ביקשתי ממנכ"ל רשות הטבע והגנים, שאול גולדשטיין, להכין אומדן של עצמת הפגיעה ותכנית השיקום והעלויות, אבל אין ספק שהפגיעה מאוד קשה".
מוסיף השר אלקין ומציין כי הטיפול אינו מתחיל ונסגר בשימוע שנערך לראשי המפעל שאחראי לזיהום. "בעקבות השימוע קיבלנו החלטה לפתיחת חקירה פלילית במשטרה הירוקה. היה ברור שלשם זה הולך. אנשי המשטרה הירוקה היו במקום כבר ביום האירוע עצמו כדי לאסוף ראיות".
לדבריו "יש כמה שאלות שצריכות להתברר בחקירה פלילית שעדיין אינה הרשעה חלילה, אבל היא כלי שיאפשר לנו להפוך כל אבן ולמצוא את האחראי, ואם יש אחראי שהתרשל הוא צריך לקחת אחריות. בלי קשר לזה הודענו למפעל שהוא שצריך לשאת בכל עלויות השיקום. לפי שעה לא שמעתי שיש התנגדות של המפעל לזה ואני מקווה שכך יהיה".
על הסוגיה המדינית והמשמעויות של קריאתו בפורומים שונים להיערך ליום שאחרי אבו מאזן, מסביר השר אלקין ואומר: "אני טוען כבר יותר משנה שהרש"פ לא תשרוד את לכתו של אבו מאזן, בגלל שהוא שדיכא כל תרבות פוליטית ברשות הפלשתינית, כל תהליך פוליטי, אין פרלמנט מתפקד, ואין יכולת לארגן בחירות שבהן לא יפסידו לחמאס. ניסו לארגן בחירות מוניציפאליות ובסוף נאלצו לעשות אותן רק בשטחי יו"ש וללא חמאס כי היה ברור שיפסידו לחמאס. אין להם מנגנון הורשה פוליטי לא דרך בחירות ולא דרך פרלמנט. יש הרבה מועמדים להנהגה והם יאבקו אחד בשני עם קבוצות כוח, ואני חושב שכמו שאבו מאזן היה מהאבות המייסדים של הרשות הפלשתינית – אגב, הוא קופח בהסכמי אוסלו כי נותנים את הפרס רק לשלושה. הוא לא קיבל את הפרס למרות שהוא היה השחקן המרכזי ביותר ביצירת הסכמי אוסלו – הוא גם זה שיקבור את הרשות הפלשתינית. יש כאן צדק היסטורי מסוים".
"הסכמי אוסלו הם אסוניים לישראל ואני חושב שיש כאן סיטואציה מעניינת שבה מי שיביאו להפסקת פעילות הרשות הפלשתינית יהיו דווקא הפלשתינים עצמם בגלל מאבקים פנימיים", אומר אלקין ועובר להסבר על מהותה של ההיערכות הנדרשת מישראל לקראת היום שאחרי התפרקות הרש"פ:
"להיערך זה אומר שיהיו אתגרים שונים: אתגר ביטחוני – יש בשטח הרבה אנשים עם נשק וברור שתהיה אנרכיה והדבר יכול לזלוג לכיוון פיגועים בכבישים ובישובים. דרושה כאן היערכות ביטחונית. דרושה גם היערכות אזרחית אחרי שהשלטון המרכזי שם יקרוס. אני לא יודע אם נחזור לימי הממשל האזרחי של ניהול מלא של האוכלוסייה או שתהיה הנהגה בערים השונות, אבל עדיין צריך לראות איך אנחנו פועלים מול זה. ברור שהאחריות תוטל עלינו".
"יש גם את הזירה הבינלאומית – צריך להתחיל להרגיל את הקהילייה הבינלאומית שמדברת על מדינה פלשתינית ורואה ברשות הפלשתינית משהו נצחי וקבוע, צריך להפנים שהוכח על ידי הרש"פ שאין להם יכולת להקים מדינה ומדובר ברעיון הזוי. מה עושים עם זה הלאה? האם העולם ימשיך את התרומות או שהכול ייפול עלינו? מה עם ההנהגה המקומית? יש כאן אתגר כי עד היום עבדנו מול המקבילים במערכות הביטחון הפלשתיניות ואין לנו מספיק ניסיון בעבודה מול ההנהגה המקומית שהיא לא חלק מהמערך הפורמאלי של הרשות".
"ברור שתשתנה כל שכבת ההנהגה אצל הפלשתינים. יש כאן שינויים מאוד דרמטיים שמצד אחד יאתגרו אותנו, למשל מבחינה ביטחונית יהיה אתגר לא פשוט שעלול לגבות מאיתנו מחיר לא פשוט, אבל מצד שני זו הזדמנות כי זה יכריח אותנו ואת העולם לסטות ממסלול הקמת המדינה הפלשתינית ויכריח אותנו להבין שדברים כמו חינוך קובעים במידה רבה את מה שקורה ואין מקום לזלזול בתודעה כפי שהיה מאז אוסלו"
על כל אלה נשאל אלקין אם הכאוס שהוא מתאר הכרחי, או שאולי יתכן ואחרי כמה חודשי מאבק פנימיים ייטול את המושכות מוחמד דחלאן או מנהיג אחר הטוען לכתר וייצב את המציאות. לדבריו התייצבות שכזו לא תוכל להיות שכן אין ברש"פ כל מנגנון הכרעה פוליטית ובהיעדר מנגנון כזה הדברים לא יוכלו לתפקד.
על ההתייחסות סביב שולחן הממשלה לקריאתו זו אומר השר אלקין כי ישנה הבנה והתייחסות אך לא מספיק. "התרגלנו לברייה הזו שנקראת רשות פלשתינית והרגלנו את עצמנו לכך שהיא כאן לנצח ויש מין פחד לדון בסיטואציה של מה יקרה אם היא כבר לא תהיה".