ד"ר צבי צמרת
ד"ר צבי צמרתצילום: אורן נחשון, פלאש 90

בשנות החמישים והשישים, בימי שלטון השמאל, התחנכתי במשך שמונה שנים בבית ספר יסודי של זרם העובדים 'בארי' בנתניה, על שמו של ברל כצנלסון.

דגל אדום התנוסס מעל בית הספר, ובכל שנה שבתנו באחד במאי. אחר כך למדתי ארבע שנים בבית ספר תיכון ממלכתי. באותן השנים, גם בבית הספר היסודי וגם בבית הספר התיכון, חבריי ואני למדנו כפליים יהדות ממה שלומדים היום בבתי הספר בארץ.

במשך ארבע שנים למדנו בכל שנה ארבע שעות שבועיות תנ"ך, ארבע שעות שבועיות היסטוריה (שני שלישים ממנה היסטוריה יהודית), ארבע שעות שבועיות ספרות עברית (התוכנית כללה, בין היתר, את הכוזרי של רבי יהודה הלוי, שמונה פרקים לרמב"ם, ביאליק, עגנון ו...תפילת שמונה עשרה!). שנה אחת למדנו תלמוד.

למרות טענות הסרק של קבוצה קטנה וצעקנית על הדתה, היום לומדים רק שעתיים שבועיות תנ"ך, ובבתי ספר רבים לומדים לסירוגין: שנה כן ושנה לא; שעתיים שבועיות היסטוריה, מחציתן היסטוריה יהודית ומחציתן היסטוריה כללית. כיום ניתן לסיים 12 שנות לימוד מבלי ללמוד דבר על ימי הבית השני, ובלי שיש זמן ללמוד את כל העושר החינוכי-תרבותי שהציעה ועדת ביטון; שעתיים שבועיות ספרות עברית, ולא לומדים את ריה"ל והרמב"ם.

עדיין לומדים את ביאליק ועגנון, אך רוב התלמידים אינם מבינים את מילותיהם ואינם יורדים לעומק רעיונותיהם. כמובן שלא לומדים את תפילת שמונה עשרה; בשנים האחרונות, ברוב בתי הספר לא לומדים תלמוד. אחרי בדיקות שעשיתי בבתי ספר שונים, מצאתי שרוב התלמידים – ולצערי, גם מורים רבים - אינם מבחינים בין המילים תלמוד, גמרא, משנה, סידור ומחזור.

אנו מתקרבים לתשעה באב, אשר מחזיר אותי לברל-בארי, שבו פתחתי. כאשר קבוצת נוער יצאה לטיול בתשעה באב – ברל היה מזועזע וכתב את הדברים הבאים, שפעם רבים בתנועת הפועלים ידעו לצטטם בעל פה: "דור שאינו מכיר את אביו ואמו, לא יודע מאין הוא בא ולאן הוא הולך. האומנם יעלה זרע על סלע צחיח, על רצפת אספלט? גם אידיאה זקוקה לקרקע תחוח, בה תוכל להעמיק שורשים. דור מחדש ויוצר אינו זורק אל גל האשפה את ירושת הדורות. הוא מחזיר לתחייה מסורת קדומה שיש בה להזין את הנפש מחדש".

טועני ההדתה קוראים להמתה, להפיכתנו לסלע צחיח, לרצפת אספלט. אני קורא לא לצחצח חרבות נגדם, אלא לשאול את עצמנו: איך ניתן לתחח את הקרקע? איך נחזיר – לכל הפחות נחזיר - עטרה ליושנה? בשלב הראשון, יש לדאוג להכשרת מורים ראויים ולהוספת שעות למקצועות היסוד של לימודי היהדות בבתי הספר הכלליים.