הכנסת
הכנסתצילום: יונתן זינדל, פלאש 90

בלחץ הסיעות החרדיות מדינת ישראל לא תוגדר "מדינה יהודית ודמוקרטית", אלא "מדינה יהודית בעלת משטר דמוקרטי", ולחוק תתווסף הוראה כי על המדינה לשמור על המורשת הדתית וכן על המקומות הקדושים על פי המסורת.

כך עולה מהטיוטה החדשה של חוק הלאום, כפי שאושרה בוועדת השרים המיוחדת לאישור חוק הלאום. הטיוטה, שהגיעה לידי "ישראל היום", תגיע בקרוב לאישור במליאת הכנסת.

עוד הוחלט כי באופן סופי השפה הערבית תשמור על מעמדה. השרים החברים בוועדה, בראשות השרים יריב לוין ואיילת שקד, החליטו כי כדי להוקיר את הקהילה הדרוזית, שבניה משרתים בצה"ל, תעביר הכנסת במקביל לחוק הלאום גם חוק מיוחד שיגדיר את יחס המדינה לדרוזים ויבדיל אותם מהמוסלמים.

החוק נפתח במילים: "מדינת ישראל היא הבית הלאומי של העם היהודי, שבו הוא מממש את שאיפתו להגדרה עצמית על פי מורשתו התרבותית וההיסטורית. הזכות למימוש ההגדרה העצמית הלאומית במדינת ישראל ייחודית לעם היהודי".

על פי ההצעה המקורית, בהמשך היה אמור להופיע המשפט: "ארץ ישראל היא מולדתו ההיסטורית של העם היהודי ומקום כינונה של מדינת ישראל". אולם לבקשת החרדים, הוסר החצי האחרון של המשפט ולא יופיעו המילים "מקום כינונה של מדינת ישראל".

שינוי נוסף נכנס לבקשת הסיעות החרדיות לסעיף המפרט את מטרת החוק. במקום הנוסח המקורי, "חוק־יסוד זה, מטרתו להגן על מעמדה של ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי, כדי לעגן בחוק־יסוד את ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית ברוח העקרונות שבהכרזה על הקמת מדינת ישראל", יוחלף הנוסח "יהודית ודמוקרטית" ב"יהודית" בלבד, ולחלופין ב"מדינה יהודית בעלת משטר דמוקרטי".

בפרק הטעון הנוגע לשפת המדינה, החליטו השרים כי ביחס לשפה העברית ייכתב כי "עברית היא שפת המדינה". ביחס לשפה הערבית החליטו השרים כי בחוק תיכתב אחת משתי החלופות הבאות: "אין באמור בסעיף זה כדי לפגוע במעמד שניתן בפועל לשפה הערבית לפני תחילתו של חוק יסוד זה", או "לשפה הערבית מעמד מיוחד במדינה, לדובריה זכות נגישות לשונית לשירותי המדינה; הכל כפי שייקבע בחוק".

לגבי תפקיד המדינה ביחס ליהדות התפוצות, החוק המקורי נוסח כך: "המדינה תפעל לשימור המורשת התרבותית וההיסטורית של העם היהודי בקרב יהדות התפוצות". לבקשת הסיעות החרדיות הוכנסה לצד המילה ההיסטורית המילה "והדתית".

מעמד המשפט העברי גם הוא מקבל מעמד מיוחד בחוק החדש. הסיעות החרדיות וסיעת הבית היהודי דרשו להכניס סעיף בחוק הקובע כי "ראה בית המשפט שאלה משפטית הטעונה הכרעה, ולא מצא לה תשובה בדבר חקיקה, בהלכה פסוקה או בדרך של היקש מובהק יכריע בה לאור עקרונות המשפט העברי, החירות, הצדק, היושר והשלום של מורשת ישראל".