בראיון ליומן ערוץ 7 התייחס חבר הכנסת האלוף במיל' אייל בן ראובן (המחנה הציוני) לאופן בו יש לנהוג לאחר הפיגוע בו נרצחו שני שוטרים בעיר העתיקה ביום שישי, ולקמפיין אליו יצאה משפחת גולדין בימים האחרונים בקריאה להכבדת ידה של ישראל על ראשי החמאס.
על האופן בו יש לנהוג בעקבות הפיגוע אומר בן ראובן: "ברמה הטקטית צריך תחקור מאוד רציני של מה קרה שם, וללמוד לקחים כדי למנוע את האירוע הבא. שמעתי אנשי משטרה שאומרים שיש כאן העברות ביקורת, אבל לא. כמו בצבא כשיש אירוע, מוצלח או לא, מתחקרים אותו, כך חייבים לתחקר כדי ללמוד לקחים".
"באירוע הזה של הר הבית, שהנפיצות בו היא החמורה בעולם, אנחנו נדרשים להרבה מאוד שיקול דעת והימנעות מהתלהמות מיותרת. אין בזה שום יתרון. שמעתי ח"כ שאומר ש-97 אחוזים מתושבי אום אל פאחם גורמים לכך. אני מכיר את הציבור הערבי בישראל מאוד טוב, ואני יודע שרובו מבין את הנזק שנגרם להם משלושת העשבים השוטים שלהם".
על כך נשאל בן ראובן כיצד יש לראות את השתיקה של ההנהגה הערבית ישראלית לנוכח הפיגוע. "שעתיים אחרי האירוע כתבתי להם וקראתי להם להבהיר את הדברים ולגנות את הדברים באופן מאוד ברור כדי לעזור לנו, גם לי, לעשות את ההבחנה בין הפושעים הללו לחברה הערבית בישראל שהיא חלק מהחברה הישראלית. לצערי רק חלק עשו את זה. היחידי שעשה את זה כראוי הוא עיסאווי פרג'. חלק מגמגמים וחבל".
על התבטאותו של ח"כ איימן עודה שאמר שהוא אמנם מגנה את הפיגוע אבל לא יכול שלא להאשים את הכיבוש, אומר ח"כ בן ראובן: "במצב שכזה הייתי מציע לו לוותר על ה'אבל'. כשיהודים עשו מעשה טרור נגד ערבים אמרתי דברים בוטים בלי אבלים. אני מצפה אותו דבר מההנהגה הערבית, לגנות מכל וכל ללא טיעונים מקלים כאלה ואחרים".
בן ראובן קובע כי בעוד ההנהגה הערבית מגמגמת מכריו בציבור הערבי אינם מגמגמים, אך גם אינם מגיעים לתקשורת כדי להביע את עמדתם. להערכתו רבים מהציבור הערבי כועסים ומבינים את הפגיעה שבפיגוע שכזה, ולו "גם מהאינטרס האישי. זה פוטנציאל לקלקול מערכת מאוד מורכבת, שיש בה הרבה דלק וענפים שיכולים להבעיר מדורות שאף אחד לא רוצה בהן", אומר בן ראובן המביע תקווה כי מחר, בעת כינוס מליאת הכנסת, יהיו ממנהיגי הציבור הערבי שידעו לעשות שימוש בבמה זו כדי לגנות את הפיגוע הרצחני.
באשר לאופיו של התחקיר הנדרש, אומר בן ראובן, כי הוא מקווה שכבר נעשה תחקיר ראשוני שבו "לוקחים את כלל המשתתפים באירוע, כל השוטרים וכל המפקדים, ושואלים שאלות כמו איך נכנס נשק, האם הופתעו, האם היה נכון להעמיד אנשים במקומות מסוימים וכו', שאלות קשות שיש לשאול כדי למנוע את האירוע הבא. מדובר באירוע צפוי ולכן דרושות תשובות", הוא אומר וקובע כי מפכ"ל המשטרה, רב ניצב רוני אלשייך כאיש שב"כ, יודע היטב מהו תחקיר רציני וכיצד יש לבצע אותו.
הסוגיה השנייה שעלתה בשיחה עם חבר הכנסת בן ראובן היא סוגיית הקמפיין אליו יצאה משפחת גולדין בקריאה להכבדת ידה של ישראל על הנהגת החמאס. בן ראובן עסק במשך שנים לא מעטות בסוגיית איתור השבויים והחטופים שבידי האויב, וככזה הוא קובע: "הקמפיין הוא לגיטימי לחלוטין. עבדתי בנושא נעדרי צה"ל הרבה ולמדתי שהמשפחות שמחכות ליקיריהן, חיים או מתים, הן תמיד צודקות, ולכן הקמפיין מוצדק ליצירת לחץ ציבורי, אחרי שהרבה זמן הן לא מקבלות מענה שהוא החזרת הבנים הביתה".
"אני מתנגד להחזרת מחבלים חיים תמורת גופות חיילינו. אני אומר את זה כמי שהיה ממובילי התמיכה בעסקת שליט. זה היה משהו אחר", הוא אומר וקובע כי במצב בו מדובר בגופות הרי שאין לשחרר מחבלים לא תמורת ידע ולא תמורת כל פרט אחר.
"יש לנו כל הכלים ליצור את הלחץ על אסירי החמאס ובני משפחותיהם. אנחנו גם מקור חמצן לחמאס בעזה. צריך לעשות זאת בשיקול דעת כדי לא ליפול למקומות שאנחנו לא רוצים אותם, כלומר עימות צבאי".
להערכתו של בן ראובן הזמן החולף מייצר לחץ לא בריא על ממשלת ישראל ששיקול הדעת שאמור להנחות אותה בטיפול בסוגיה זו, אמור להיות משוחרר מלחצים. לדבריו גם ניסיון העבר מוכיח כי "לוח הזמנים עובד לרעת הממשלה כי הלחץ הציבורי יגבר ובצדק. ממשלות מעדיפות להגיד שדברים נעשים מתחת לשולחן, וזה נכון שראוי לפעול מתחת לשולחן, אבל החברה הישראלית מאוד רגישה לחייליה וזה טוב וחשוב, ולכן הזמן רק יקשה על מקבלי ההחלטות".
באשר למדיניות בה נוקטת ממשלת ישראל שלפי שעה למרות החלטות קבינט שהתקבלו בינואר, אינה מכבידה את ידה על הרצועה והחמאס, אומר בן ראובן כי אינו מעוניין לתקוף או להגן על הממשלה בהקשר זה ואולם ברור שהסוגיה ההומניטארית ברצועת עזה, סוגיה קשה ומורכבת, מונחת לפתחה של הממשלה בישראל שרואה את התמונה בהיבט כולל ומקיף. עם זאת הוא סבור שיש "להדק ולהדק ולהדק את הלחץ עד שבצד השני יבינו שהחזקת גופות חיילינו מסכנת אותם".
לקראת תום השיחה עמו נשאל חבר הכנסת בן ראובן אם אופציה של מבצע צבאי מצויה על השולחן להשבת גופות החללים. "אני חושב ומקווה שלא. שולחים חיילים ומסכנים אותם באופציה צבאית כשאתה שוקל היטב מה ניתן להשיג ומה מסכנים. כשמדברים על חיילים חיים אופציה צבאית היא דרך הפעולה הראשונה שנבחן אם ניתן לממש אותה בסיכון סביר". לעומת זאת סבור בן ראובן כי סיכון חיילים על מנת לחלץ גופות חיילים, על אף חשיבותה העליונה של הסוגיה, הדבר לא יהיה נכון וראוי.