בית הדין הרבני נגד "הגביר המעגן"

דייני בית הדין הרבני האזורי בתל אביב מבקשים מהיועץ המשפטי לממשלה להורות על פתיחה בחקירה בפרשת העיגון הקשה.

ידידיה בן אור , כ"ג בתמוז תשע"ז

לפתוח בחקירה. בית הדין הרבני בתל אביב
לפתוח בחקירה. בית הדין הרבני בתל אביב
צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

בית הדין הרבני האזורי בתל אביב פרסם לאחרונה החלטה חריפה נוספת בתיק שזכה לכנוי "פרשת הגביר המעגן".

בית הדין הנחה את הנהלת בתי הדין לפנות ליועץ המשפטי לממשלה כדי שיבחן פתיחת חקירה פלילית נוכח עבירות על חוק העונשין בשל פגיעה בסדרי השלטון, זילות בית הדין, שיבוש הליכי משפט וניסיון להטות משפט.

בהחלטה ציינו אב בית הדין הרב שלמה שטסמן והדיינים הרב אייל יוסף והרב עידו שחר כי המדובר הוא באחת מפרשיות העיגון הקשות ביותר שעמן מתמודדת מערכת בתי הדין הרבניים. מדובר בבני זוג חרדים שנישאו לפני 19 שנה והתגוררו בארצות הברית - שם נולדו להם שני ילדים. לפני כעשור הגיעו בני הזוג וילדיהם לביקור בישראל.

במהלך הביקור לקתה האישה באירוע מוחי קשה שבגינו נשארה נכה ומוגבלת. בתגובה נטש אותה הבעל ומאז הוא מעגן אותה עד היום. מחקירה של אגף העגונות בבתי הדין הרבניים עולה כי אב הבעל המעגן, איש עסקים עשיר הידוע כתורם גדול מהמגזר החרדי והחסידי, הוא העומד מאחורי העיגון.

בהחלטה קבע בית הדין כי הגביר הוא מעגנה האמיתי של כלתו וכי הוא העומד מאחורי סרבנותו האכזרית וחסרת הפשר של בנו לקיים פסק דין אשר חייב לשחררה בגט. בית הדין הוציא נגד האב צו עיכוב יציאה מן הארץ והטיל מאסר על האב למשך שלושים יום, האב ערער לבית הדין הרבני הגדול שדחה את הערעור תוך חיובו בהוצאות, לרבות הוצאות משפט גבוהות מאוד לאוצר המדינה, והחזיר את הדיון לבית הדין האזורי. בהמשך עתרה המשפחה לבג"ץ שקבע יש הסנקציות חוקיות אך החזיר את הדיון לבחינה מחודשת לבית הדין הרבני.

בהחלטת בית הדין נקבע כי את ההליך המשפטי בבית הדין מלווה קמפיין תקשורתי אגרסיבי המתאר את אביו של סרבן הגט כ"בן ערובה" וכ"קלף מיקוח", תוך סילוף מכוון, מגמתי ושיטתי של עובדות יסוד בפרשיית העיגון החמורה.

במסגרת קמפיין זה מתפרסמות, מעת לעת, באתרי אינטרנט – בדגש על כאלה שקהל היעד שלהם דתי וחרדי – "כתבות שער" שתכליתן, לכאורה, להכשיל את ההליך השיפוטי ולהשפיע על תוצאותיו. ה"פרק האחרון בסדרה" בימים האחרונים סמוך ונראה לסיומו של דיון נוסף בפרשה העגומה.

בהחלטה נכתב כי "בית הדין מצא לנכון לבקש מהמחלקה המשפטית בהנהלת בתי הדין הרבניים להמציא החלטה זו ליועץ המשפטי לממשלה כדי שיבחן אם יש מקום לקיומה של חקירה פלילית נוכח עברות לכאורה על פי פרק ט' לחוק העונשין – פגיעה בסדרי השלטון והמשפט – ובכללן זילות בית הדין, שיבוש הליכי משפט וניסיון להטות משפט".