הלמ"ס מפרסמת את נתוני "בריחת המוחות"

11 אחוז ממסיימי תואר שלישי בין שנת 1981 לשנת 2016 שהו בשנת 2016 בחו"ל למשך תקופה שאורכה למעלה משלוש שנים.

שלמה פיוטרקובסקי , כ"ג בתמוז תשע"ז

יוצאים לחו"ל
יוצאים לחו"ל
צילום: ISTOCK

כחצי מיליון ישראלים קיבלו בשנים תשמ"א-תש"ע תארים אקדמיים ממוסדות ההשכלה הגבוהה בישראל.

בבדיקה שערך הלמ"ס במהלך שנת 2016 נמצא כי 5.6 אחוז מהם (30,007) שהו בחו"ל שלוש שנים ויותר.

אחוז השוהים בחו"ל שלוש שנים ויותר גבוה במיוחד בקרב מקבלי תואר שלישי והוא עומד על 10.9%. בקרב מקבלי תואר שני ברפואה אחוז השוהים בחו"ל גבוה יחסית והוא עומד על 9.3%.

לעומתם אחוז מקבלי תואר ראשון ושני ששהו בחו"ל שלוש שנים ויותר עומד על 5.7% ו-4.5%, בהתאמה.

אחוז השוהים בחו"ל שלוש שנים ויותר עלה מעט בין השנים 2012 ל-2016 בתואר ראשון ושני, ומגמת העלייה ממשיכה גם בשנת 2016.

עוד עולה מנתוני הלמ"ס כי בקרב מקבלי תארים בתחומי המדעים המדויקים וההנדסה, אחוז השוהים בחו"ל שלוש שנים ויותר גבוה משמעותית בהשוואה לתחומי מדעי הרוח והחברה - פי 1.6 בתואר ראשון, פי 2.5 בתואר שני ופי 3.3 בתואר שלישי.

אחוז השוהים בחו"ל שלוש שנים ויותר גבוה יותר בתואר שלישי לעומת שאר התארים. כמו כן, ככל שעובר זמן רב יותר מקבלת התואר, אחוז השוהים בחו"ל עולה.

אחוז השוהים בחו"ל נמוך יחסית בקרב מקבלי התארים שקיבלו את התואר בשנים האחרונות (2010-2005). יוצאי דופן הם מקבלי תואר שלישי במדעים מדויקים והנדסה ש-13.6% מהם שהו בחו"ל שלוש שנים ויותר בשנים תשס"ה-תשס"ז ו-11% מהם שהו בחו"ל שלוש שנים ויותר בשנים תשס"ח-תש"ע (חלקם למטרות פוסט-דוקטורט).

למעשה, אחוז השוהים בחו"ל בקרב מקבלי התארים שקיבלו את התואר לפני כ-30 שנה (בתחילת שנות ה-80) היה גבוה מהאחוז בקרב מקבלי התארים כ-20 שנה לאחר מכן - בשנים תשס"ח-תש"ע.

אחוז השוהים בחו"ל שלוש שנים ויותר, אשר קיבלו את התואר הראשון שלהם מאוניברסיטאות, היה גבוה משמעותית מזה של מקבלי תואר ראשון ממכללות אקדמיות, ממכללות אקדמיות לחינוך ומהאוניברסיטה הפתוחה, והגיע ל-7.4%.

אחוז השוהים בחו"ל שלוש שנים ויותר מקרב מקבלי תואר ראשון מהמכללות האקדמיות לחינוך היה הנמוך ביותר (1.8%). בכל מסגרות הלימוד אחוז השוהים בחו"ל היה גבוה יותר בתחומי המדעים המדויקים וההנדסה.

האחוז הגבוה ביותר של שוהים שלוש שנים ויותר בחו"ל נמצא בקרב בוגרי מכון ויצמן למדע (20.1%) והנמוך ביותר בקרב בוגרי אוניברסיטת בר-אילן (3.2%). אך גם באוניברסיטת בר-אילן אחוז השוהים שלוש שנים ויותר מקרב מקבלי תארים בתחומי המדעים המדויקים וההנדסה גבוה מאלו אשר למדו בתחומי מדעי החברה והרוח - פי 3 לערך בתואר שלישי ובתואר שני ופי 2.2 בתואר ראשון.

במכללות האקדמיות, האחוז הגבוה ביותר של מקבלי התארים בין השנים תשנ"ד-תש"ע (2009/10-1993/94) ששהו בחו"ל שלוש שנים ויותר, היה בקרב מקבלי התארים מהאקדמיה למוזיקה ולמחול (15%) ולאחריו בקרב מקבלי התארים מבצלאל (9.5%). בקרב מקבלי תואר ראשון במדעים מדויקים ובהנדסה מהמרכז הבינתחומי בהרצליה והמכללה האקדמית ת"א-יפו כ-10.5% שהו בחו"ל.

בשנת 2016 אחוז הגברים שקיבלו תארים בישראל בשנים תשמ"א-תש"ע (2009/10-1980/81) וששהו בחו"ל שלוש שנים ויותר, היה גבוה פי 1.4 מאחוז הנשים (6.7% לעומת 4.8%, בהתאמה). אחוז הגברים גבוה יותר בכל התארים ובכל התחומים, אך בתואר שלישי במדעים המדויקים ובהנדסה נמצא הפער הגבוה ביותר, ובתואר שני במדעי החברה והרוח נמצא הפער הנמוך ביותר.

אחוז השוהים בחו"ל שלוש שנים ויותר היה גבוה יחסית בקרב ילידי חו"ל, ובמיוחד בקרב ילידי בריה"מ (לשעבר), אורוגואיי וארגנטינה שקיבלו תואר שלישי בארץ (29.2%, 21.5% ו-20.1%, בהתאמה), ובקרב ילידי ארצות הברית וקנדה שקיבלו בארץ תואר שני ברפואה (27.4% ו-26.4%, בהתאמה). בשנת 2016 היה אחוז ילידי הארץ נמוך יחסית מהאחוז של כלל השוהים בחו"ל בכל התארים.

אחוז היהודים ששהו בחו"ל שלוש שנים ויותר היה גבוה יותר מאחוז הערבים (5.7% לעומת 2.2%, בהתאמה), למעט בתואר שלישי (10.4% לעומת 11.5%, בהתאמה).

מבין מקבלי התארים בחו"ל בשנים תש"ן-תש"ע (2009/10-1989/90) האחוז הגבוה ביותר של שוהים שלוש שנים ויותר בחו"ל, היה בקרב בוגרי תואר שלישי (14.6%) ובמיוחד בקרב בוגרי תואר שלישי במתמטיקה, סטטיסטיקה ומדעי המחשב (19.2%) והמדעים הפיזיקליים (17.6%), והנמוך ביותר – בקרב בוגרי תואר ראשון (9.9%) ובמיוחד בקרב בוגרי תואר ראשון במקצועות עזר רפואיים (4.3%) ובעסקים ומדעי הניהול (5.7%).