חוק המאבק בטרור
תקוצר תקופת המעצר המנהלי לקטינים

המשנה ליועמ"ש קיבל את הצעתו של סלומינסקי להבדיל בין הגבלות חמורות כמו הרחקה מהבית ומעצר בית לבין הגבלות כמו איסור יציאה מהארץ.

חזקי ברוך , כ"ג בתמוז תשע"ז

ניסן סלומינסקי
ניסן סלומינסקי
צילום: חזקי עזרא

ועדת חוקה, חוק ומשפט המשיכה היום (ב') להכין את החלק שפוצל מהצעת חוק המאבק בטרור, הנוגע לצווי הגבלה ומעצרים מנהליים בשטחי מדינת ישראל, לקריאות שנייה ושלישית.

לפי הצעת החוק, הסמכות להורות על מעצר מנהלי תיקבע כהסדר קבע, ללא תלות בקיום מצב חירום. בנוסף, לשר הביטחון תהיה סמכות להורות בצו על הגבלות מנהליות מטעמי ביטחון (כגון הגבלות על תנועה, על החזקת חפצים, על קיום קשר עם אנשים מסוימים ועוד).

דיון הוועדה התמקד בצווי הגבלה ויו"ר הוועדה ח"כ ניסן סלומינסקי (הבית היהודי) הציע לקבוע קטגוריות שונות לפי חומרת העילות.

סלומינסקי אמר כי "יש לתת אפשרות לגופי הביטחון לעשות את עבודתם ומצד שני לשמור על זכויות הפרט. כשאין חוק מסודר האיזון מופר. משום מה כשמדובר על צווי ההגבלה בחוק יש תפיסה מקלה וזה לא בסדר כי מנתקים אדם ממקורות חייו, ממשפחתו. יש קלות ראש וקלות יד בנושא וזה לא ראוי, יש לשים מגבלות".

הוא חזר על דרישתו לפיה ההליך השיפוטי בחלק הראשון של המעצר המנהלי ייערך בנוכחות עורך דין מיוחד מטעם המדינה שיוכל לפקח. כמו כן הציע לקבוע דירוג פנימי לצווי ההגבלה- "נפצל את הנושאים שבמסגרת צווי ההגבלה ונגדיר את קבוצת ההגבלות החמורות והדרמטיות שיהיו קרובות יותר לצווי מעצר כמו מגורים, פרנסה ולימודים, וקטגוריה קלה יותר שתהיה דומה לחוק הנוכחי. נקבע את העילות שבגינן נשקול את משך הזמן".

ח"כ בצלאל סמוטריץ' (הבית היהודי אמר בדיון כי "צווי ההגבלה לא נועדו לתת כלים נוספים למערכת לפעול במקומות בהם אינה יכולה להשתמש במעצר אלא דווקא לצמצם את הפגיעה כשאפשר להשיג את התכלית בפגיעה פחותה, כמו מעצר בהליך פלילי רגיל, שם חובת המדינה לשקול אם אי אפשר להשיג את התכלית באמצעי שפגיעתו פחותה. לכן אנחנו לא אמורים להרחיב את העילות והחשש הוא שתהיה הרחבה לסל הרבה יותר גדול ותהיה אצבע קלה על ההדק".

ח"כ אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת) הסביר כי יש קשת רחבה של צווי הגבלה ולא כולם הם באותה רמה או סיכון. ''הגבלת חופש עיסוק לא דומה לתחימת מגורים או הרחקה. כל נושא המעצרים צריך לעבור מן העולם. צריך לאבחן ולמדרג את הצווים כך שאיסור יציאה מהארץ, הגבלה בעבודה או בעיסוק אלו הגבלות חמורות מאוד ולא צריך לסמוך רק על שר הביטחון אלא מישהו במשרד המשפטים שיבדוק את השימוש בעילות אלו- היועמ"ש או המשנים".

ח"כ מיכל רוזין (מרצ) אמרה כי "יש הבדל בין הרחקה זמנית מהר הבית לבין הרחקה לחודשים מהבית או העבודה. ''יש אסקלציה גם לגבי סיבת המעצר ותקופת ההגבלה".

המשנה ליועמ"ש עו"ד רז נזרי אמר בדיון, "נסכים שהביקורת השיפוטית לגבי קטין במעצר מינהלי תקוצר בחצי לאחרי 24 שעות ולגבי בגיר- אחרי 36 שעות במקום 48. זה לא היה פשוט מבחינתנו אך בשיח בין הכנסת לממשלה נסכים לקיצור. בנוסף, נסכים לקצר את המעצר הראשוני של קטינים לארבעה חודשים במקום שישה. ההארכות יהיו גם הן לתקופות של ארבעה חודשים".

בהתייחסו לצווי הגבלה אמר כי "הנוסח היום מדבר על פגיעה בביטחון המדינה או הציבור ולא שלום ציבור, דיכוי הפגנות או התקוממות שהיו בתקנות ההגנה. אנחנו מציעים משהו מצומצם ומדתי יותר ביחס להיום". בתום הדיון אמר נזרי כי הוא מקבל עקרונית את הצעת חברי הוועדה למדרג שייתן ביטוי שונה לצווים של מעצר בית או הרחקה מהבית וכי תיעשה חשיבה בנושא.

עו"ד ענר הלמן ממשרד המשפטים אמרה כי "אין ספק שהפסיקה מתייחסת אחרת להרחקה מבית. לעומת זאת בימ"ש קבע שאיסור יציאה מהארץ אינו פגיעה גבוהה בחופש התנועה, שמספיק 'חשש רציני לפגיעה בביטחון', ולא 'ודאות קרובה'. כגודל הפגיעה כך גם גודל האמצעים שננקטים".

עו"ד חיים בלייכר מארגון חוננו העיר כי "השימוש בצווי הגבלה נהיה הרבה יותר חמור ממעצר מנהלי ויש ניצול לרעה שלו. יש לנו קטינים שמקבלים פעם רביעית צו הגבלה וקטין שנאסר עליו ליצור קשר עם 170 חבריו. הרבה מהקטינים הודיעו שהם מעדיפים להיכנס למעצר מנהלי במקום ההגבלות כי לעיתים קבעו הרחקה לבית של חברים שסבלו מביקורות שוטפות של המשטרה.

''משתמשים בהם בצורה בלתי מפוקחת ובמקרה של הרחקה מיו"ש גם אין אפשרות לערער אלא רק לבג"ץ, שם אין סיכוי כי ברגע שעולות טענות לביטחון המדינה זה מאושר כמעט אוטומטית", הסביר בלייכר.