אבי גבאי
אבי גבאיצילום: חזקי ברוך

אבי גבאי ניצח את עמיר פרץ במרוץ לראשות העבודה בגלל מאזן היריבויות. שום דבר ענייני לא היה כאן. פשוט, עמיר פרץ התשוש קושש במשך עשרות שנים אינספור יריבים מרים, ואילו המטאטא החדש הגיע כולו רענן, עטוף בניילון מבהיק.

אפשר לומר בהכללה זהירה שהתומכים המאוכזבים של בוז'י הרצוג, אראל מרגלית ועומר ברלב הצטרפו לגייסות המתנגדים לעמיר פרץ ובכך הוכרעה המערכה. קוראים לזה הצבעה לעומתית. התוצאה אינה מצביעה על תמיכה באבי גבאי, אלא על התנגדות גורפת לעמיר פרץ.

תחילה יעלו את אבי גבאי על נס, ישחרו לפתחו, יתחנפו, ימשחו את ראשו בשמן מלכים, יהללו וישבחו כל מהלך שלו וירימו אותו גבוה גבוה. בתוך חודשיים-שלושה תחל הצניחה הבלתי נמנעת. ככה זה במפלגת העבודה – התומכים ידרשו את ליטרת הבשר שהובטחה להם בחיוך ובקריצה במהלך הקמפיין, ומשלא ייענו, כי אי אפשר להיענות לכולם, ילכו ויצטברו יריבים למהדרין שיקימו חוליות, חוגים ומחנות.

תכונה אחת של אבי גבאי תכריע אותו לבסוף אפיים ארצה – הוא אינו יודע לשקר נכון, וזה בלתי נסלח בפוליטיקה. כלומר, זה לא אומר שהוא אינו משקר, הוא פשוט שקרן רע שנתפס בקלקלתו. הוא אמר לדנה וייס ב"פגוש את העיתונות" שהצביע לליכוד, ובעימות בין מועמדי העבודה אמר שמעולם לא הצביע לליכוד. בדיאלוג הטלוויזיוני בינו ובין אראל מרגלית נחשף השקר הזה והוא לא יניח לו לעולם. אלפי הצפיות ביוטיוב יהיו לעשרות אלפים ולמאות אלפים, והשקר הזה שלא יימחק יוטח בו שוב ושוב.

אין אויב גדול לאדם מן ההצלחה היתרה. היא מסחררת ומשבשת את מערכות החשיבה. קשה מאוד עד בלתי אפשרי להתמודד עם מצב שבו שמך נישא בפי כול, תמונותיך מעטרות כל מקומון אפשרי וברדיו ובטלוויזיה מפרשים כל כחכוח ושיעול שלך. קבלות הפנים של ההמון מכות בך – "הו, הא, מי זה בא? ראש הממשלה הבא!" – עד שאתה שואל את עצמך, אולי באמת קורצתי מחומר עליון? פתאום אתה רואה אנשים מתקטנים ומתגמדים לעומתך, מצמצמים וממזערים עצמם עד לכלום. מה תחשוב?

בפוליטיקה אין סנטימנטים ולא רחמים, והאיום על הפסגה מצפה בכיליון עיניים למצמוץ הראשון. על אבי גבאי לדעת שבשביל ותיקים ממנו במפלגת העבודה הניצחון שלו בלתי נסלח, ולכן זהו רק ניצחון זמני. הוא צריך לשים זכוכית מגדלת על אראל מרגלית, כי האיש הזה אינו עושה רושם שדין התנועה נר לרגליו. להפך, מנועיו בוערים והוא נכון להמראה יותר מאי פעם.