Arab town of Taiybeh
Arab town of TaiybehFlash 90

ווקאל | משפחת אלבז | שיבנה

יש משפחות שהכישרונות שלהן עוברים בגנים, כמו למשל משפחת אלבז. שבשירם החדש מאחדים קולות לראשונה.

הסבא, בני, שפרץ כ'זמר הזיכוי' של אריה דרעי (ומאז קירר את היחסים איתו) – בתפקיד הקול הבוגר ומלחין השיר הווקאלי החדש – 'שיבנה'.

האבא, גד, שפרץ את כל הגבולות של המוזיקה היהודית והופיע עם אמנים מהז'אנרים הרחוקים ביותר בישראל (אלון דה לוקו, סאבלימינל ועוד) ובשנים האחרונות נחשב לקול הישראלי בקהילות היהודיות שברחבי העולם. הוא אחראי על עיבוד 'שיבנה' וגם על הקולות המסולסלים הגבוהים בשיר.

והבן / הנכד, בנימין (כנראה על שם הסבא - בני), בהופעת בכורה עם קול של ילדי פלא (צווחני משהו, בטח ביחס לשאר הקולות המשפחתיים), מפגין יכולות ווקאליות מרשימות במיוחד.

יחד משפחת אלבז ממלאת את האוזן בשילוב הבין-דורי ומצליחה לא לשעמם, משימה לא פשוטה כשאין מסביב כלי נגינה שיסייעו לחוויה, אף לא ביטבוקס וחיקויי כלים לרפואה– כמו ברוב השירים הווקאליים. ואפילו המילים מתאימים לאווירת שלושת השבועות, לא עוד גרסת כיסוי נטולת צלילים כליים, אם כי הקשר שבין הבית ('שיבנה בית המקדש') לפזמון ('אליהו הנביא, אליהו התשבי') לא הכי ברור.

גרסת כיסוי – ווקאל | עמיר בניון | ישיש

הימים ימי הפייסבוק העליזים של עמיר בניון, בשנת 2014.

בכל יום או יומיים נולדו יצירה מוזיקלית / גרסת כיסוי / פארודיה / שיר פוליטי חדשים והפכו את עמיר ל'אמן הפייסבוק' הבלתי מעורער של ישראל.

בתקופת בין המצרים וספירת העומר הקפיד בניון להעלות לעמוד רק שירים ווקאליים, כך הקליט את 'ראו בנים' המרוקאי עם קולות רקע ואפקטי מחשב, כך הקליט גם את 'ישיש עלייך – לכה דודי' של הרב שלמה קרליבך ('והיו למשיסה' במקור) בגרסת בין המצרים, הן בווקאליותה והן בעצבותה, ויש שיאמרו במרירותה:

פיוט ווקאל | יובל טייב | י-ה רופאי הודו

ולסיום – אחד מהפיוטים האהובים עם אחד מהפייטנים האהובים – יובל טייב מבצע את 'י-ה רופאי הודו' בגרסה ווקאלית מהפנטת במיוחד.

מדהים איך הפייטן שלמה הלוי ז"ל, מחבר מילות השיר, לא פחד לקחת את שירו של הזמר הדרוזי פאריד אל אטרש, 'יכופי בועדו ליטוואל' ולחבר לו מילים שלא היו מביישות את המנון 'לה פמילייה'. אל אטרש מן הסתם מתהפך בקברו למשמע מילות השיר המושרות עד היום בשמחות ובשולחנות השבת, הנה טעימה:

"ואשיר לך באימה,

גרש את בן האמה,

לכל הרוחות וימה".

והכי מפתיעים הם הנגנים הערביים שמצטרפים לפייטנים ולחזנים המשוררים את הפיוט, מבלי לשים לב למילים. דווקא משה חבושה אמר לי פעם בריאיון שאת השירים האלה הוא משתדל שלא לשיר כשחבריו לתזמורת ערביים, על מנת שלא לפגוע בהם.

ובינתיים, כשהמגנומטרים בכניסה להר הבית מציתים את המזרח התיכון, נתפלל עם המשך השיר:

"לך קויתי א-ל טהור,

תבנה היכלי,

ולעם האיתן פדה י-ה א-לי".