רבע מהישראלים אינם משתמשים באינטרנט

במהלך דיון בנושא פערים דיגיטליים בישראל הוצג סקר לפיו רמת האוריינות הדיגיטלית בישראל נמוכה בהשוואה לעולם

חיים לב , ב' באב תשע"ז

אילוסטרציה
אילוסטרציה
Thinkstock

רבע מהישראלים אינם באינטרנט? כך התברר במהלך דיון שקיימה הועדה למדע וטכנולוגיה בנושא 'הדרת מיליון וחצי ישראלים מההתקדמות הדיגיטלית בישראל והצורך בהקמת מערכת מידע למיצוי זכויות האזרח'.

יו"ר הועדה ח"כ אורי מקלב פתח את הדיון ואמר כי "ישראלים רבים מודרים מהשימוש באמצעים דיגיטליים ואנחנו חייבם להעניק להם מענה חלופי. לציבור של מיליון וחצי איש ההשתלבות הזו מורכבת ולא פשוטה. ציבור הקשישים למשל, מבקש בדרך כלל את עזרת הנכדים בכל הקשור לטכנולוגיה. העולם הדיגיטלי חולש על מגוון תחומים וביניהם התחום הממשלתי, העירוני וגם המגזר הפרטי כמו בנקים ואחרים. אם אין נגישות נוצרים חסמים והאזרח לא מודע לכל הזכויות שלו. לנו יש תפקיד, לקדם ולהטמיע תהליכים דיגיטליים ולא להשאיר פער גדול באוכלוסייה".

שי-לי שפיגלמן, ראש מטה ישראל דיגיטלית סיפר כי בחודש הקודם הממשלה אשרה את התכנית הלאומית שבמרכזה שלושה מטרות עיקריות: צמצום פערים, ממשל חכם וידידותי וצמיחה כלכלית מואצת, לרבות קידום הקמת מנוע הזכויות הלאומי. "התכנית כוללת אוריינות דיגיטלית תוך התייחסות למגזרים שבהם קיים פער. סקר PIAAC שנערך לאחרונה מגלה כי רמת האוריינות הדיגיטלית בישראל נמוכה בהשוואה לעולם. על-פי סקר חברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ניכר כי עם הגיל עולים גם שיעורי אי-השימוש באינטרנט. סה"כ 1.3 מיליון שאינם משתמשים באינטרנט (25% מהאוכלוסייה). מכאן שחוסר האוריינות הדיגיטלית בקרב צעירים הינו מטריד במיוחד מאחר שעלול לייצר מכשול בפני השתלבות עתידית בכלכלה הישראלית".

יאיר פראנק, ראש הרשות לתקשוב הממשלתי הגיב ואמר: "השאיפה שלנו היא שכל שירותי הממשלה יימצאו בסלולר כולל מסמכים שדורשים מאתנו להביא פיזית לרשויות ומשרדי ממשלה. נתרכז באתר אינטרנט אחד ואז היכולת למצות את המידע ומימוש הזכויות שם אותנו מספר צעדים קדימה. התנועה נעשית במשולב, פעם אחת נוספים שירותים דיגיטליים ופעם שניה אנחנו מקווים לשפר את היכולות של הציבור שאינו נגיש".

מיטל גרייבר שוורץ, מנכ"לית איגוד האינטרנט חשף את הממצאים שגילו את הפער הגדול. "עשינו שני סקרים אחד ביוני 2016 והשני לפני כחודשיים, השווינו בעיקר בין המגזר הערבי ליהודי ומצאנו שאין פער גדול בשימוש באינטרנט אבל יש פער באופי השימוש - המגזר הערבי עושה בעיקר שימוש ברשתות החברתיות ולא מבצע תשלומים וממלא טפסים וזאת לעומת המגזר היהודי הממצה את האינטרנט מהבחינה הזו עד תום. לגבי המגזר החרדי, 50% מהחרדים משתמשים באינטרנט ואלה שמשתמשים עושים שימוש וגם ממצים את האפשריות ביעילות".

יאיר פראנק סיפר על הנגשת החרדים לאינטרנט הכשר. "עם היו"ר המשרד לשוויון חברתי החלטנו שנגביר את הפעולות במגזר החרדי ואנחנו רוצים להנגיש את כל השירותים ולהקים עמדות מחשב רגילות לחלוטין שיגלשו לאתרי הממשלה ויענו על ההגדרות של אינטרנט כשר. חודש מהיום נציג לוחות זמנים לפיילוט הראשון".

אמיתי קורן, מנכ"ל 'כל זכות' הוסיף, "לגבי הנושא של חולי הסרטן שהזכירו קודם לכן, באתר 'כל זכות' יש פרטים לגבי זכויות תעסוקה של הורים שילדיהם חולים או להיפך, מקומות לרכישת אביזרים, טיפולי פוריות ונגישות לטפסים של ביטוח לאומי. לגבי המגזר החרדי יש לנו גם קיוסקים שמוצבים בערים שבהן ריכוז האוכלוסייה החרדית הוא גדול כמו בני ברק וביתר עילית המציגים את כל הזכויות בצורה יעילה ובטוחה לשימוש, יש נו הכשרים ואנחנו שומרים על סגירות המידע".






הצעות והערות ניתן לשלוח לדואר אלקטרוני: computers@inn.co.il