שקד: "אי אפשר לנהל ככה מדינה"

חקירה יכולה להיות כלי לחיסול פוליטי. אם נגיע למצב שיוגש כתב אישום יישבו מפלגות הקואליציה ויחשבו מה לעשות, אמרה שרת המשפטים.

ערוץ 7 , י"ג באב תשע"ז

איילת שקד
איילת שקד
צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

שרת המשפטים איילת שקד (הבית היהודי) אמרה בראיון לתכנית "פגוש את העיתונות" שצולם לפני השבת כי ראש הממשלה בנימין נתניהו לא צריך לפרוש גם אם יוגש נגדו כתב אישום.

"נתניהו צריך להמשיך לכהן כראש ממשלה גם אם יוגש נגדו כתב אישום", טענה. "חוק יסוד הממשלה סעיף 18 מתייחס למצב שראש ממשלה מורשע ובמצב כזה הוא אומר שראש ממשלה צריך להיות מפוטר בסוף ההליך, רק לאחר כל הערעורים", אמרה. "הייתה פסיקה בתקופת דרעי שמדברת על שרים - לא דובר בה על ראש ממשלה. צריך לדעת שיש הבדל גדול בין שר לראש ממשלה".

"מצד החוק, אם יוגש כתב אישום ראש הממשלה לא צריך להתפטר", הסבירה שקד. "יש את הצד הערכי, וזאת שאלה שמפלגות הקואליציה יצטרכו לשאול את עצמן אם נגיע ליום הזה, אבל אנחנו לא נמצאים שם. יש עוד תהליך ארוך, צריך שהמשטרה והפרקליטות ימליצו על כתב אישום, צריך שהיועץ המשפטי לממשלה יעשה שימוע ואחר כך גם הוא יחליט להגיש כתב אישום והדרך עוד ארוכה. בעיתונים רואים כותרות וספקולציות והשערות, אבל אנחנו לא נמצאים שם כרגע. אני חושבת שצריך לתת לממשלה לעבוד ולראש הממשלה לעבוד".

"בדמוקרטיה נורמלית וחזקה מחליפים ממשלה בקלפי ולא בחקירות", הוסיפה. "צריך לדעת למה המחוקק קבע התפטרות רק בהרשעה. חקירה יכולה להיות כלי לחיסול פוליטי, צריך לדעת את זה. אני מקווה שזה יסתיים ללא כתב אישום. אם נגיע למצב שיוגש כתב אישום יישבו מפלגות הקואליציה ויחשבו מה לעשות בהתאם למה שנלמד. כרגע אנחנו לא יודעים הרבה".

"אי אפשר לנהל ככה מדינה למנוע מראש הממשלה לתפקד כמו שצריך רק על בסיס שמועות וחקירה".

שקד הוסיפה כי היא לא רואה צורך בהקדמת הבחירות: "תמיד אמרתי שהממשלה הזאת היא ממשלה טובה והומוגנית. לולא כל העניינים האלה, אם יתברר שהם לא יבשילו לכדי כתב אישום, אני חושבת שהממשלה הזאת תחזיק מעמד עד 2019. השרים עובדים יפה במשרדים, יש שותפות טובה בין המפלגות ואני חושבת שצריך להמשיך ולנהל את המדינה הזאת, צריך לדעת: להליכה לבחירות יש השלכות מאוד משמעותיות".

שקד התייחסה גם לסערת גלאי המתכות שהוצבו בשערי הכניסה להר הבית בתגובה לפיגוע בו נרצחו שני שוטרים במתחם ואמרה כי העובדה שישראל הסירה אותם ואת המצלמות שהוצבו במקומם פגעה ביכולת ההרתעה הישראלית.

"במזרח התיכון כאשר לא עומדים על הדברים שחשובים לנו אנחנו ניזוקים מזה", אמרה. "אנחנו חשבנו שנכון וצריך להשאיר את המצלמות, ובסופו של דבר נלקחה ההחלטה להסיר אותן. זה פגע בכושר ההרתעה שלנו, השאלה כמה ואם יהיו לזה השלכות ואת זה נדע רק בעתיד. אני חשבתי שאם המשטרה צריכה את המצלמות בשביל לאבטח את הכניסה ואת המתפללים בהר הבית, צריך להשאיר אותן ולנסות ולהרגיל את הציבור הערבי למצלמות. אנחנו חשבנו שזה אפשרי".

שרת המשפטים התייחסה גם לפנייתו של אלאור אזריה לרמטכ"ל בבקשה להמתיק את עונשו וקראה לאינזקוט לשקול זאת בכובד ראש. "שתי ערכאות משפטיות קבעו שהוא באמת אשם ופסקי הדין מאוד חזקים, אבל בסופו של דבר הרמטכ"ל צריך להסתכל גם על הצבא, המדינה ועל החייל, ולראות מה הוא כבר עבר בחודשים האחרונים ולקחת את כל הנתונים האלה ולעשות שקלול ולהחליט. הרמטכ"ל צריך להסתכל גם על מה זה עושה לצה"ל ולמדינה, ולהחליט מה לעשות".