משה גפני
משה גפניצילום: הדס פרוש, פלאש 90

יו''ר 'דגל התורה' ח"כ משה גפני חשף מכתב של הרב שך משנת תשל"ח, שנשלח לראש הממשלה דאז מנחם בגין, שלדבריו לא פורסם מעולם.

"המכתב הזה גם עכשיו לא לפרסום, אני רק אקריא אותו", ציין גפני וסיפר כי הרב שך כתב לבגין כי "אין צורך להתחשב בהתנחלויות, ויתור למען השלום אינו ויתור, ומותר לפי ההלכה לפנות יישובים ולהחזירם לערבים, כי הכל יחזור בחזרה בבוא העת".

"לכבוד ראש הממשלה מנחם בגין שלום ורב ברכה", פותח הרב שך את מכתבו שהובא לראשונה באתר כיכר השבת, "הנה ברוך השם הגעתי לגבורות וכל ימי גודלתי וחונכתי להבין ולשמוע ללמוד וללמד אך ורק את דברי התורה הכתובה והמסורה לנו מפי הקב"ה על ידי משה רבנו בלי שום תערובת חוכמות חיצוניות וכל משך חיי קיימתי את המאמר והווי מתאבק בעפר רגלי חכמים הן על ידי ספריהם והן ממה שקיבלתי מהם על ידי זה שראיתי הנהגתם ומה ששמעתי מהם פה אל פה ויודע אני שדעתם דעת תורה הצלולה כפי שניתנה למשה מסיני...".

הרב שך מדגיש כי קיום עם ישראל שונה מכל האומות "ולא דרכם דרכנו, ומה שטוב אצלם לא טוב אצלנו, והם ניזונים וקיימים רק בזכות ברכת יצחק אבינו 'ועל חרבך תחיה' וזאת לא דרכנו".

"ומזה יש להבין", מציין הרב שך, "שגם מה שחז"ל אסרו עלינו שלא למרוד באומות העולם ושלא לעלות בחומה, זה אך ורק שדרשו טובתו של עמנו, כי הם ברוח קודשם ידעו ששנאת האומות לעם ישראל היא שנאת עולם וקבועה היא בלבם, ואין להתגרות בהם אף בזמן שהצדק איתנו, כי זה יוסיף שנאה על שנאה, ואל יחשוב שהשואה שעברה עלינו היתה אך ורק בגלל שלא היתה לנו מדינה, לא כן הדבר, אין במדינה בטיחות לקיומנו, ואף אם יהיה לנו כאן חמישה מליון ויותר, ח״ו כשיהיה מלחמה בין המעצמות הגדולות איזה ערך יהיה לכל זה".

"לכן אני חושב שמן הראוי להיזהר מלדבר גבוהה גבוהה", כותב הרב שך לבגין, "ולדעתי כדאי שלא לעמוד על עניין ההתנחלויות, וברצוני שכבודו ידע, שוויתור שייעשה רק למען השלום, איננו ויתור, וכאשר ה' ירחם עלינו ויגיע זמן הפקודה הכל יוחזר לנו. ואינני מהסס לקבוע שלפי ההלכה אין כל מניעה לוותר על חלק מארץ ישראל למען השלום, ולפי ההיסטוריה סבלנו יותר במדינות אירופה מאשר במדינות הערביות".

הרב שך מציין עוד כי על ראש הממשלה שלא להתפעל מדעתם של אנשים מפורסמים שהשקפתם לא נובעת מההלכה הנצחית, ומוסיף "כי ברור שקשה לוותר בניגוד לרגש, ובמיוחד כאשר רגש זה לכאורה הוא רגש דתי, אבל חובתו של איש אחראי אשר מכריע בעניין פיקוח נפש, להתרומם מעל לרגשות ולכלכל את מעשיו רק לפי השכל הישר וזה השכל המבוסס על דעת תורה".