אב פוגש את בנו: לפני ואחרי

יוני, אב ממרכז הארץ, נאלץ לפגוש את בנו בן ה-3 רק פעם בשבוע למשך שעה, תחת פיקוח, כבר שלוש שנים. למה? ככה.

גיל רונן , כ' באב תשע"ז

לפני (משמאל) ואחרי המפגש
לפני (משמאל) ואחרי המפגש
צילום: גיל רונן

יוני (שם בדוי), אב ממרכז הארץ, נאלץ לפגוש את בנו י. בן ה-3 רק פעם בשבוע למשך שעה, תחת פיקוח, כבר שלוש שנים – פחות או יותר מאז שי. נולד. למה? ככה. אין סיבה הנראית לעין.

אין נגדו תלונות על אלימות, אין תלונות על איומים. צוות מרכז הקשר ביקש מבית המשפט להסמיך אותו להוציא את האב ובנו מהמסגרת הקשה אך השופט לא נענה לבקשה, ולא הסביר את הימנעותו זו (המסמך בתחתית הכתבה).

שוחחנו עם יוני השבוע לפני המפגש עם בנו במרכז הקשר – כאשר הוא מגיע אל הבניין בו שוכנים משרדי הרווחה, עם מזוודות עמוסות בצעצועים – ואחרי, כאשר הוא כבוי ועצוב.

אלפי ילדי גירושים מחוייבים לפגוש את אחד מהוריהם, רק פעם בשבוע, תחת פיקוח, במרכזי הקשר של הרווחה. בכ-90% מהמקרים לפחות, מדובר באב. בכדי לכפות מסגרת שכזו על הילדים, אין צורך בתלונה במשטרה או בהרשעה. די בקביעה של עו"ס לפיה מדובר בגירושים ב"קונפליקט גבוה".

בארה"ב, רק כאחוז או שניים מהילדים של הורים מתגרשים המטופלים ע"י השלטונות נשלחים למרכזי קשר. בישראל, השיעור מוערך ע"י מומחים ב-15% עד 20%.

אנו מתכוונים ללוות את המפגשים הללו בין יוני לבנו מדי שבוע ולנסות להבין מדוע התעללות כזו באזרח מתאפשרת במדינת ישראל ב-2017.

להלן תגובת משרד הרווחה:

מרכזי הקשר הינם מרכזים מקצועיים מוגנים הפועלים מתוך ראיית טובת הילד.

הפנייה למרכז הקשר תעשה רק במקרים בהם טובת הילד מחייבת זאת בשל צורך בהגנה על הילד או בסיוע בשימור והבניה של הקשר.

במקרים אלו מרכזי הקשר מסייעים מאוד בקידום ושמירה על הקשר.

עצם היות ההורים בקונפליקט פרידה אינו עילה להפניה למרכז הקשר.

אין באפשרותנו להתייחס לנסיבות הקשורות ליוני (שם בדוי) מתוך העובדה כי הנושא נידון בבית המשפט ומפאת חיסיון.

הכותב הוא יו"ר תנועת המשפחה.