אמציה סמקאי
אמציה סמקאיצילום: יניב בן יהודה

במילה אחת – לא. בשלוש מילים – בשום אופן לא. ובשלוש מאות מילים: החוק הזה הוא חוק שהורתו בחטא. כך אמר השר לאחר החלטת בג"ץ: "אני בטוח שיש איתי עשרות אלפי זוגות צעירים שהיום התאכזבו מההחלטה הזאת... אבל אני מתחייב כאן - אנחנו נמשיך להיאבק במשקיעים". החוק נולד ממניעים פוליטיים נטו, מהניסיון של כחלון להציג עצמו כמי שנלחם את מלחמתם של בני האור, אלו הם רוכשי הדירות, וכדי שהם יצביעו לכחלון צריך למצוא אשמים שלא יושבים במשרד האוצר. לתפקיד הזה נבחרו המשקיעים.

מקבלי ההחלטות יודעים שהפתרון האמיתי למשבר הדיור הוא בצד ההיצע. פשוט לבנות עוד דירות ולהדביק את הפער שבין מספר הדירות שנבנות למספר הזוגות שמתחתנים בכל שנה. כולם יודעים שהמניפולציות על צד הביקוש - מע"מ אפס, מחיר למשתכן, מס דירה שלישית - לא רק שלא יועילו אלא אף יגרמו נזק. הבעיה עם פתרונות אמיתיים שקשה יותר לגזור עליהם קופון, הם לוקחים יותר זמן וקשה יותר להצביע על חלקו של הפוליטיקאי בסיפור. זו תופעת לוואי של הדמוקרטיה.

הניסיון לצייר את שוק הדיור כמשחק סכום אפס בין רוכשי דירות ומשקיעים הוא מגוחך. על מלאי הדירות הקיים אכן יש תחרות, אך היא מתרחשת בין רוכשים לשוכרים. אם למס החדש תהיה השפעה היא תתבצע על חשבונם של השוכרים. גם אם נעזוב את הפנסיה של המשקיעים, מי אמר שרוכשי הדירות עדיפים? בוודאי לא כחלון, הוא זקוק גם לקולות השוכרים. בשביל לקנות אותם יש לו חוק רע אחר.

עייפנו מחוקים רעים. אנחנו זקוקים לפוליטיקאים עם מצפון שמקשיבים לדרג המקצועי ומנסים לקדם את מה שטוב למדינה ולא רק את מה שמביא קולות.

השיבה שופטינו כבראשונה.

אמציה סמקאי

כלכלן, יו"ר עמותת בצדק למדיניות יהודית