בשבע מהדורה דיגיטלית

מסכת חקירות

כשנתניהו נוזף בבכירי הליכוד על כך שהם לא מגינים עליו באולפנים, דרעי מזהיר את הש"סניקים שלא יעזו להתראיין על חקירותיו.

יאיר שרקי , י"ח באב תשע"ז

יאיר שרקי
יאיר שרקי
צילום: יח"צ

שעת חצות הלילה חלפה מזמן, כשרטט הטלפון העיר מוכר בחנות ספרי קודש ירושלמית ידועה משנתו. על המסך יותר מעשר שיחות שלא נענו, כולן מאותו מספר.

הוא ענה מבוהל, שומע מצידו השני של הקו את עוזרו של אריה דרעי: "אריה זקוק בדחיפות למסכת שבת חלק ב' עם פירוש שוטנשטיין, עכשיו". אחרי כמה שניות לעיכול הבקשה הלא שגרתית הבין המוכר שלבקשה כזו לא מסרבים. הוא קם ממיטתו, נסע לחנות, ואחרי חיפוש קצר במחסן הספרים הובהל הכרך הדרוש לרחוב הקבלן, לישיבת בין הזמנים הפרטית ששר הפנים פתח בביתו.

שבועיים חלפו מאז שהסיפור הזה התרחש, ועל פי קצב הבולמוס התורני שאחז ביו"ר ש"ס, שסיים לאחרונה גם את מסכת בכורות ומסכת ברכות, ייתכן מאוד שמאז הוא כבר התקדם לכרך ג' במסכת, בדרך לסיום נוסף עד ראש חודש אלול.

כשעוזריו המשתאים של דרעי מבקשים להתייעץ איתו או לקבוע לו פגישות עבודה, הם נתקלים לא פעם ברטינות כמו "ביטול תורה" או "תורה מה יהא עליה?", כאילו מדובר באברך כולל שמחויב לשלושה סדרים ולא בשר בכיר בממשלה שצריך לנהל מפלגה במשבר. לגל הרוחני הזה אפשר בהחלט להוסיף את הביקורים התכופים בביתו של הרב חיים קנייבסקי, העצירות הקבועות לתפילה במירון בדרך בין ספסופה לירושלים, ועוד רשימה ארוכה של סגולות וברכות.

בדרכו לחקירה ביום שלישי השבוע צייץ דרעי בחשבון הטוויטר שלו, כמעט בעליצות: "היום יום שלישי, עליו נאמר פעמיים כי טוב, יפה ואני בדרך לחקירה". כאילו יצאו השניים לטיול של בין הזמנים ביערות שסביב ספסופה, ולא לעוד יום מתיש בלהב 433. "הכול יהיה טוב ויסתיים טוב בעזרת השם", חתם את הציוץ. רק אימוג'י מחייך היה חסר שם.

שלא יהיה ספק, דרעי מודאג. הוא הסתגר השבוע שעות ארוכות עם פרקליטו נבות תל צור, מנסה להתכונן לכל שאלה שתעלה בחדר החקירות, מלקט כל פיסת מידע כדי שלא למצוא את עצמו שוב מופתע על ידי חוקרי המשטרה ורשות המיסים, כפי שקרה לו רק לפני כחודשיים. רואה חשבון ועורך דין מטעמו עוברים בדקדקנות על חשבון הבנק שלו עשר שנים לאחור, מנסים לנתח כל פעולה חריגה, לאתר כל מסמך שיסביר מעבר של עשרות ומאות אלפי שקלים אל החשבון וממנו.

ובכל זאת, בסיומו של כל יום חקירה דרעי יוצא רגוע יותר ממה שנכנס. על רוב הטענות והחשדות שהוצגו לו בחקירה הראשונה הוא כבר סיפק בחקירותיו הנוספות תשובות מנומקות לחוקרים, ועל פי הרושם שלו יש גם סיכוי טוב שהם ישתכנעו. אבל בתיק אחד לפחות דרעי מבין שהוא מסובך: עבירות המס שהוא חשוד בהן. בכירים ברשות המיסים מתארים אותן כתיק סגור, מבוסס, שאפשר להגיש בו כתב אישום. בש"ס טוענים שכל אזרח אחר היה נפטר בתשלום כופר במקרה כזה, בפרט שדרעי היה אזרח פרטי בתקופה הרלוונטית. עכשיו רק נותר לשכנע את בכירי אגף החקירות.

2

שאגת בנימין

קווי הדמיון בין נתניהו ודרעי רבים: נשותיהם חשודות לצידם, הם מתמודדים עם כמה וכמה פרשות במקביל, לשניהם יש מתחרים מבית שלוטשים עיניים לכיסאם, ואפילו חלק מהסעיפים הפליליים זהים. אבל בכל הנוגע לאסטרטגיה של ניהול המשבר, נדמה שנתניהו ודרעי התחלפו בתפקידים: נתניהו מאמץ את הטקטיקה של יו"ר ש"ס משנות התשעים. הוא מנהל קמפיין "אני מאשים" אגרסיבי נגד התקשורת, מערכת אכיפת החוק וגורמי השמאל שמנהלים לדבריו "מסע ציד להחלפת השלטון" רק בגלל מה שהוא מייצג. דרעי לעומתו, מתנהל באופן הכי ממלכתי שיש.

בזמן שנתניהו נוזף בבכירי הליכוד שמתחמקים מלהגן עליו באולפנים ומדרבן את כולם לצאת למתקפת נגד, דרעי מזהיר את נציגי ש"ס שלא יעזו להתראיין בנוגע לחקירה נגדו. הוא גם אסר על פתיחת 'שאגת אריה 2'. נתניהו לעומתו משנן "בנימין זאב יטרף", ודוד ביטן כבר הוכתר רשמית לראש "התנזים" של נתניהו גרסת 2017. יש לו עוד מה ללמוד מהאנשים שניהלו את המאבק ההוא של דרעי, אבל כבר עכשיו הוא בכיוון: הפגנת הנגד שארגן במוצאי שבת, תשובה למפגינים הקבועים ליד ביתו של היועץ המשפטי לממשלה בפתח תקווה, הייתה רק הסנונית הראשונה. נתניהו עקב מקרוב, התעדכן אישית במספר המפגינים שם, ואחרי ההצלחה היחסית החליט בזריזות להגיע ולנאום בכנס התמיכה בו שנערך ביום רביעי, מסמן היטב לאן מועדות פניו.

אז איך שני פוליטיקאים מנוסים ובעלי צורת חשיבה דומה הגיעו למסקנות טקטיות הפוכות לחלוטין? ראשית, דרעי מבין שקמפיין כזה הוא קלף של פעם בחיים. ב‑99' הוא היה אפקטיבי והביא את ש"ס לשיא של כל הזמנים דווקא על רקע תחושת הרדיפה, בדומה להתגייסות הימין למען נתניהו בבחירות האחרונות. כעת דרעי נותר בלי לגיטימציה ציבורית, כמעט בלי חיילים, מתבוסס במלחמות פנימיות במפלגתו. כשהליכוד בראשות נתניהו כמעט לא מאבד מכוחו בסקרים, ש"ס מתייצבת נמוך על חמישה מנדטים כבר שבועות ארוכים.

גם אם מצבו הפלילי של נתניהו סבוך יותר, הדימוי הציבורי הפוך: לדרעי דבקה עננת שחיתות כפי שהעריך הרב עובדיה בחשבון פוליטי פשוט כבר באותה קלטת מפורסמת שחשף עמית סגל בחדשות 2. נתניהו במצב טוב בהרבה. רבים בימין עדיין מסרבים להאמין שהוא מושחת. צבר החשדות נגדו נתפס יותר כמו עיגול פינות, קמצנות, זלזול בנהלים ותו לא. במובן הזה עיתוי ההכרעה על הגשת כתב אישום נגד גברת נתניהו בפרשת המעונות משחק לידיו: שוב חזרנו לדבר על חמגשיות, רהיטי גן ותשלום לחשמלאי.

שנית, שני הנחקרים הבכירים חושבים שאביחי מנדלבליט ורוני אלשיך, שעומדים בראש מערכת אכיפת החוק, הם ישרים וענייניים. ההבדל הוא שדרעי נוטה להאמין שאם רק יוכיח שאין כלום התיק נגדו ייסגר, ואילו נתניהו הרבה פחות אופטימי. הוא חושש שהלחץ הציבורי יכריע את היועמ"ש. שגם אם יגיע למסקנה שנתניהו היה חמדן, קמצן, לא זהיר, אבל לא עבר את הרף הפלילי, הוא כבר לא יהיה מסוגל לסגור את החקירה. התקשורת והחברים בפרקליטות לא ייתנו לו, המפגינים הקבועים בפתח תקווה ישיגו את מטרתם.

3

אש בנגמ"ש

הקטטות המתישות והבלתי נגמרות בין ימין ושמאל בטוויטר ובפייסבוק פינו השבוע את מקומן לקרבות ימין-ימין סוערים לא פחות.

הביקורת נגד נתניהו על כך שהוא לא מנהל מדיניות ימנית מספיק, זכתה פתאום להפניות שער בולטות. כלי תקשורת מרכזיים באו חשבון עם ראש הממשלה על מדיניותו מעיסקת שליט, דרך הקפאת הבנייה ועד להשפלת המגנומטרים. זו זווית מרעננת וחשובה, חלקה גם מדויקת, רק כמה חבל שנדיר כל כך לשמוע אותה בימי שגרה. יש אפס אמינות לביקורת כזאת כשהיא מגיעה מכלי תקשורת שמקפיד לתאר את נתניהו כימין משיחי-הזוי, ולפתע נזכר לדאוג לחופש תפילה מלא ליהודים בהר הבית.

בצד השני גם חלק מנאמני נתניהו התבלבלו לגמרי, גם אם נניח שהם צודקים ויש כאן מזימה תקשורתית-משפטית-שמאלנית לעשות פוטש לראש ממשלת הימין. הם צריכים להשתחרר במהירות מהמחשבה הפטרונית שכל עיתונאי ימני או חובש כיפה חייב ליישר קו עם "המחנה", אחרת הוא "משרת", "עבד" או "עלה תאנה".

עיתונאים לא מתמודדים בפריימריז, הציבור לא בחר בהם, ועם כל האהבה, הכבוד וגאוות היחידה השבטית, בסוף כל עיתונאי עושה את החשבון שלו ומייצג את עצמו בלבד. יש נטייה להפריז בכוחה של התקשורת, ואולי לכן ראינו השבוע לא מעט עיתונאים (גילוי נאות: חלקם חברים טובים ואהובים שלי) מאבדים את זה בלהט הוויכוח. גם מול האמוציות שמעוררות המילים "נתניהו" ו"התקשורת", כדאי לזכור שחברות טובה למשל, היא דבר חזק בהרבה.

לתגובות: 2sherki@gmail.com