אני בעד מנהלות לאולפנות

ד"ר חנה קטן זועמת על אולפנות שנמנעות מלקבל מחנכת אשה שמצהירה על הריונה.

ד"ר חנה קטן , כ' באב תשע"ז

ד"ר חנה קטן
ד"ר חנה קטן
צילום: אלירן אהרון

הארכת חופשת הלידה, מתן שעת הנקה ושעה לנשות מילואים, הם צעדי בייבי לקראת הטמעת ההבנה שנשים וגברים אינם שווים - ומתנת ההריון ניתנה באופן בלעדי למין היפה והחזק.

כמובן שאפליה בקבלה לעבודה על רקע מתנה זו פסולה ונוגדת חוק.

אפילו בקבלה להתמחות בגינקולוגיה עומדות בתור נשים עגלגלות, כרסן בין שיניהן, עם שביסים... ועדיין ישנן אולפנות שנמנעות מלקבל כמחנכת אשה שמצהירה על הריונה.

לפני זמן מה, שיתפתי את שרה אליאש, קרובתי, בכך שמנהל אחד האולפנות דחה קבלת מורה כמחנכת עקב כך שהיא גילתה את רזי ההיריון המתרקמים ברחמה. נדהמת, השיבה שרה בפשטות: אצלי זה לא היה קורה.

אני ילדתי כמה פעמים במשך שנות עבודתי כמחנכת ומנהלת [ יש לה ב"ה עשרה ילדים!] וראיתי בזה מסר חינוכי ממדרגה ראשונה. בכך נתתי דוגמא אישית לבנות, והדגמתי בצורה מוחשית את הערגה למשפחה ברוכת ילדים.

בהיותי מנהלת אף נהגתי לקבל מורות ומחנכות חדשות בהריון, בדיוק מהסיבה הזו! אגב, אותה מורה התקבלה כמחנכת באולפנה אחרת כשהיא כבר לקראת סוף הריונה, כאשר עמדה בראש אותה אולפנה מנהלת, שגם היא ראתה בחיוב קבלת מורה חדשה דווקא בשלהי הריונה.

ועוד פן של אותו עניין: לפני מספר שבועות התקיימה מסיבת סיום שמינית באולפנה 'תהילה' בירושלים, שם לומדות בנותיי.

בסוף הטקס עלו לבימה כל המורות והמחנכות עם המנהלת ורקדו יחד ריקוד תימני להנאת כל הנוכחות, תלמידות ואמהות. אז תסכימו אתי, מבלי לחטא ב'הדרת גברים', שסגולות אלו שמורות לנשים בלבד, לא?...