כתב אישום לא צריך להביא להתפטרות אוטומטית של ראש הממשלה.
מלבד הסיבות הטכניות או המשפטיות לכך, מדובר בעיקרון דמוקרטי חשוב. בעבר, בזמן שנוסח החוק, בית המשפט היה עמום, קבע בפרשיות דרעי ופנחסי ששרים שהוגש נגדם כתב אישום צריכים להיות מפוטרים. אולם מאז שינתה הכנסת את החוק ודחתה את עמדתו של בית המשפט העליון, ולא בכדי.
הקביעה שהגשת כתב אישום מובילה בהכרח להתפטרותו של ראש ממשלה, נותנת למעשה בידיו של גורם בלתי נבחר, פקיד ברשות המבצעת, היועץ המשפטי לממשלה, את היכולת להדיח שלטון נבחר בלי כל הליך שיפוטי, בלי פומביות דיון, בלי ראיות, בלי עדים ובלי חקירה נגדית.
אותה קביעה נכונה גם לגבי אדם רגיל, שאינו נבחר ציבור. חזקת החפות חייבת להישמר, וככל שהאווירה הציבורית שלנו מכבידה על אנשים רק בשל הגשת כתב אישום נגדם, אנו פוגעים בחזקה זו.
אולם כשעוסקים בראש הממשלה, נבחר ציבור, לחזקת החפות ולזכות לכבוד ולשם טוב מתווספת זכותו הדמוקרטית של הציבור שבחר בו להנהגה נבחרת. לכן קבעה הכנסת בחוק יסוד הממשלה, שרק לאחר ניהול הליך פלילי בפרוצדורה מיוחדת ובהרכב שופטים מיוחד, ורק לאחר הרשעה עם קלון, ניתן להדיח ראש ממשלה, ונדרש לצורך כך רוב של 61 חברי כנסת המבקשים את הדחתו. רק אם פסק הדין הופך לחלוט, כהונת ראש הממשלה פוקעת מאליה.
המחוקק קבע בחוק יסוד שכדי להדיח ראש ממשלה מכהן, ובעצם להפיל ממשלה נבחרת, יש צורך בכתב אישום ובקביעה שיפוטית של שתי ערכאות על הרשעה עם קלון.
הניסיון לקצר הליכים, ובוודאי הקולות שנשמעים כיום ודורשים התפטרות אפילו בלי כתב אישום: "אשם עד שתוכח חפותו", חשודים בניסיון להפלת שלטון נבחר שלא באמצעות הקלפי ושלא באמצעות רצון הבוחרים.
עו"ד שמחה רוטמן
היועץ המשפטי של התנועה למשילות ודמוקרטיה