רן בר-יושפט
רן בר-יושפטצילום: מרים צחי

לשאלה המשפטית התשובה יש פשוטה: לא. על פי חוק יסוד הממשלה, כתב אישום לבדו לא מחייב התפטרות.

העברת ראש ממשלה מכהן, אפילו לאחר הרשעתו, כוללת הליך הדורש רוב בוועדת הכנסת ובמליאה, ולאחר שניתנה לראש הממשלה הזדמנות לטעון את טענותיו. אם לא הוחלט להעבירו מתפקידו, סיום כהונתו יהיה רק ביום שבו פסק הדין נעשה חלוט, כלומר לאחר כל הערעורים.

הדרישה להתפטרות נובעת מפסיקת בג"ץ בפרשות דרעי ופנחסי, תחת כהונת הנשיא אהרון ברק, שבהן נטען שאף על פי שהחוק אינו דורש לפטר שר שהוגש נגדו כתב אישום, ראוי שכך ייעשה, וזאת בניגוד ללשון החוק.

גזירה שווה משר לראש ממשלה בעקבות פסיקות בג"ץ, מתעלמת לחלוטין מההסדר השלילי בחוק. הסדר זה נובע מההבנה ששר שמתפטר אינו מפיל את הממשלה, לעומת מקרה שבו ראש ממשלה מתפטר ובכך מפזר את הכנסת, אשר לא תכונן מחדש גם אם ראש הממשלה יצא זכאי בדינו בערעור.

שמירה על הסדר הציבורי אינה ייחודית לישראל. בכל מדינה מתייחסים למתח שבין שוויון בפני החוק ושמירה על צו הבוחר. יש מדינות שבהן אף משהים הליכים פליליים נגד ראש המדינה כל עוד הוא מכהן בתפקיד. במדינות שבהן מעמידים לדין ראש מדינה, החקירה מתבצעת במקביל להבעת אי-אמון בבית הנבחרים.

ישראל היא מדינת חוק וכל אזרחיה שווים תחת החוק, כולל ראש הממשלה. לכן, אפשר להעמיד את ראש הממשלה לדין, ואם יורשע כהונתו לבסוף תיפסק. אך מאותה סיבה בדיוק גם ראש הממשלה נמצא תחת חזקות החפות. ישנו חשש שהגשת כתב אישום היא דרך נוספת של בעלי אינטרס לנסות ולהחליף את השלטון בלי בחירות.

נתניהו מכהן כראש ממשלה יותר מעשור תחת חקירות ורדיפות. כנראה שהעם החליט שתפקודו תחת האשמות שונות עדיף על מועמדים אחרים, ואת רצון העם יש לכבד.

עו"ד רן בר-יושפט

סמנכ"ל פורום קהלת