לראשונה בפסטיבל עכו: הצגת נשים לנשים

ארבע נשים דתיות, שלוש מהן בוגרות מכללת אמונה ואחת חרדית, חברו להצגה שתועלה בפסטיבל עכו על עולמה של האישה.

שמעון כהן , כ"ב באלול תשע"ז

מדברות לנשים. השחקניות
מדברות לנשים. השחקניות
צילום: יח"צ ההצגה



טוען....

לראשונה בתולדות פסטיבל עכו תועלה בו הצגה של נשים ולנשים בלבד. זאת כחלק מהשינוי המשמעותי שצפוי להתרחש באופיו של הפסטיבל המתקרב.

ביומן ערוץ 7 שוחחנו עם ליאת לייבוביץ', מיוצרות ההצגה 'עד אשר נמצא מקום', לה חברו ארבע נשים, שלוש מהן בוגרות מכללת אמונה שבה מקיימות השחקניות גם את החזרות לקראת העלאת ההצגה.

הארבע שמגיעות ממקומות שונים ברחבי הארץ שותפות למספר פרויקטים אמנותיים קודמים בין השאר במסגרת תיאטרון פלייבק 'מיידלע' "ולקראת הפסטיבל עניין אותנו ליצור הצגה חדשה והתאחדנו". לייבוביץ' מציינת כי העבודות שנעשו עד כה שונות מזו העומדת לפניהן כעת.

על ייחודיותה של ההצגה מספרת לייבוביץ' כי זו עודה מתהווה ותתהווה במהלך ימי ההופעה שכן בכל הופעה יחולו שינויים תוך כדי הצגה. "מהיותנו שחקניות פלייבק זו תהיה הצגה חיה על הבמה, והטקסט ישתנה על הבמה. זה לא קונבנציונאלי, לא עלילה של התחלה אמצע וסוף, זו הצגה הרפתקנית עם הרבה הומור ורגש, סיפורה של נשמה שלא רוצה לרדת לעולם, יורדת כעובר והלאה לחיי האישה פריון, רווקות מאוחרת, עקרות וכל מה שקשור לחיי האישה".

עם זאת היא מבהירה כי לא מדובר בבליל בלתי מתוכנן של הופעה. "יש מבנה של המחזאית שמציפה את התכנים. מדובר בסיפורים אישיים של כולנו, והיא יוצרת את ההצגה למבנה מסודר, אבל יהיו מקומות שאנחנו שומרות לעצמנו עם יכולת לשנות, וזה הקסם. זה יהיה מהנה גם לקהל שיראה דברים שונים בכל הופעה וגם לנו שרוצות לחדש. זה תפס את הועדה האמנותית, המקום של עולם האישה עניין אותם עם מה שנעשה עם זה הלאה".

ומסתבר מדבריה של ליבוביץ' שגם העובדה שההצגה מיועדת לנשים בלבד משכה וענינה את הצוות האומנותי של הפסטיבל. חשש מהדרת גברים כנראה לא הטריד שם אף אחד. "בתוך הועדה האמנותית היו חלק מהגברים שעודדו אותנו ואמרו שכדי שנוכל להתקדם עם היצירה היא צריכה להיות מוצגת רק בפני נשים. הם לא הרימו גבה כששמעו על הדרישה להופיע רק בפני נשים".

בדבריה היא מציינת את העוצמה הייחודית של קהל נשים שצופה בהצגת נשים על חיי נשים, ולהערכתה הצגה שכזו יכולה לצאת לא רק הרחק מתחומי המגזר הדתי אלא גם אל מעבר לים ולדבר לכל קהל נשי בכל מקום בעולם.

על החרם של אנשי השמאל שתקפו את הפסטיבל לאחר שהוחלט שלא להציב הצגה פרו פלשתינית כמועמדת להופעה בו, היא אומרת שכלל לא ידעה על קיומה של הסערה כשהגישה את ההצגה שלהן כמועמדת, ורק לאחר מכן קראה על הסערה שמתחוללת. "האמנות שלנו עומדת בפני עצמה עם או בלי חרם. אנחנו מביאות רמה מאוד גבוהה. אנחנו מוכשרות בה ולא נופלות משום הצגה שהייתה ותהיה שם".

ומה לגבי הצורך לקיים חיי משפחה מלאים ותובעניים במקביל לעבודה כאמניות במה שלא פחות מעשר הופעות ממתינות להן בשלושת ימי הפסטיבל, קצב שעשוי להתיש. "אנחנו מכניסות את כל החיים להצגה הזו. זה קשה. בין השחקניות יש אימהות לשישה וחמישה ילדים. אני עצמי אהיה בחודש השמיני על הבמה. זה דורש להזיז דברים הצידה, וזה מה שיפה באישה שיודעת לעשות הכול מהכול. יש משברים וקשיים לכל אחת מאיתנו, לפעמים הילדים רוצים את אימא בבית, ואנחנו לא מתעלמות מזה, אבל מעל הכול זה חיידק במה שנמצא בתוכנו".