שירות לאומי. ארכיון
שירות לאומי. ארכיוןששון תירם

לקראת סיום השרות הלאומי החלה חן לברר על לימודים אקדמיים. החלום שלה היה ללמוד פסיכולוגיה, והיא חיפשה מקום באווירה דתית בו תוכל ללמוד.

חיפשה ולא מצאה. השלוחות החרדיות הפסיקו לקבל את בוגרות החמ"ד, ואוניברסיטה רגילה לא הייתה ממש אופציה. בנות רבות שהכירה ירדו מאוד ברמתן הדתית במהלך הלימודים, וההורים שלה גם לא ממש אהבו את הרעיון שתגור במעונות שהאוניברסיטה מציעה.

היא בחנה אפשרות של לימודים במדרשה במקביל ללימודים באוניברסיטה אך פסלה את הרעיון כיוון שתוכנית הלימודים במדרשה מותאמת לבנות שמגיעות ללמוד לתוכנית מלאה, והיא כסטודנטית לא רצתה לחוש נספחת לאלה שנמצאות בשלב אחר בחייהן.

שירה זה סיפור אחר. את התואר באדריכלות קיבלה לאחר חמש שנים אינטנסיביות של לימודים. שנים בהן העשירה את הידע שלה בתחומים רבים כמו אומנות, מתמטיקה, פיזיקה, וכמובן בסגנונות אדריכליים. אך הידע התורני שלה נשאר מאחור.

סיפורים כמו אלה של חן ושירה ודאי מוכרים לרבים מכם. על בנות שהיו רוצות ללמוד מקצוע בסביבה תורנית, ונאלצות להתפשר על אחד מהדברים. או בנות שמגלות יום אחד כי בעוד בתחומים רבים רכשו השכלה וידע, דווקא התחום התורני נותר מאחור.

מתוך הצורך הזה מוקמת בימים אלה מדרשת 'תורת חיים' בישוב הר ברכה. המדרשה מיועדת לסטודנטיות. מלבד מתן מענה לצורך בסביבה תורנית מכוונת המדרשה גם לכך שהבנות יצליחו לשלב לימוד תורה במהלך החיים, עכשיו ובכל שלב בו יהיו בעתיד.

הרבנית אורית שבח עומדת בראש המדרשה. אורית היא בעלת משרד אדריכלות, ובעלה הוא ר"מ בישיבה בהר ברכה. בין שרטוט סקיצות והגשת תכניות אדריכליות, לבין טיפול בששת ילדיה, היא שוקדת בימים אלה גם על הקמת המדרשה ובניית תכנית הלימודים שתיפתח בע"ה עם הסמסטר הראשון באוניברסיטאות.

"אנחנו פונים לבנות שמאמינות באקדמיה, ובצורך להתפתח מבחינה מקצועית", היא אומרת, "בנות שרוצות לממש לגמרי את הכישרונות הטבועים בהם. לפעמים נראה שיש סתירה, שאם בת באקדמיה, ומתפתחת מקצועית, אז הרבה פעמים היא יורדת מבחינה תורנית. אבל תורת ארץ ישראל אומרת שדווקא מתוך זה שאנחנו מאמינים בכך שהקב"ה נתן לנו את הכוחות והכישרונות, יש לנו אחריות לממש אותם בצורה הכי טובה".

"המיוחד בתוכנית הזו היא שקהל היעד שלה הן סטודנטיות" היא מוסיפה "הן לא על תקן מצטרפות לתוכנית שקיימת עבור קהל אחר. המשמעות היא שהתוכנית מותאמת למצב בו הבנות נמצאות, סטודנטיות הן בדרך כלל בוגרות יותר, ועם הסתכלות על איך אני הולכת להסתדר בחיים".

אז מה אתם מציעים בעצם?

מבחינה לימודית, אנחנו מציעים לימודים ברמה גבוהה של יסודות התורה, האמונה וההלכה. לימודים כמו הכוזרי, מהר"ל, הרב קוק, הרמח"ל שיעורים בתנ"ך. ובנוסף, תכנית לימוד עצמי של הלכה לפי מעגל השנה. יהיו שיעורים שלושה ערבים בשבוע, וסדר לימוד עצמי מכוון. מבחינת המגורים יהיו לבנות מעונות מפנקים, מאובזרים ברמה גבוהה, ומגורים לא רחוק מהאוניברסיטה באריאל, עם תחבורה ציבורית מסודרת.

"בנוסף לכך", ממשיכה אורית, "אנו רוצים שיהיה קשר לבנות עם משפחות בישוב, ואנחנו מתכננים שיהיה כאן מפגש עם נשים, באירוח בשבת, ערבי ראש חודש וכד'.

הרב יזהר אשור נמנה אף הוא על צוות המדרשה, מרכז כבר שנים רבות את תכנית 'שילובים' בהר ברכה, בה למדו ולומדים עד היום עשרות רבות של בחורים ששילבו לימודים אקדמיים עם לימודים בישיבה במקום. רבים מהם נשארו לגור בישוב לאחר שנישאו.

"אנחנו לא אומרים לבנות בואו תלמדו תורה במשך כל היום למשך שנה או שנתיים", אומר הרב יזהר, "התורה היא חלק מהחיים, ולא משהו כזה להתנתק לשנה מהחיים ולהתעסק רק בה. אנחנו רוצים שבת תתרגל לזה שהתורה היא חלק מהחיים שלה. וכמובן, בת שמתקדמת בכל תחומי החיים, ראוי שתתקדם גם בלימוד תורה"

הבנים מגיעים לתוכנית שילובים אחרי שהקדישו כמה שנים ללימוד תורה נטו, למה שגם הבנות לא יעשו כך?

"אצל בנים החיוב שונה משל הבנות" הוא משיב "החובה לבנים היא 'והגית בו יומם ולילה'. אצל בנות הקשר לתורה הוא אחר. הדרך היא השילוב של לימוד התורה עם החיים. כאן במדרשה נלמד את היסודות." הוא מוסיף "בסוף השנתיים בנות יעברו על כל יסודות ההלכה, למשל. עבור בת שמתעתדת לבנות בית תורני, להקיף את כל היסודות ולבסס את האמונה זה דבר גדול".

"יש עוד הבדל" אומרת אורית "גם מבחינת הבית והמשפחה. אני מרגישה שאצל נשים שבוחרות לחיות חיי תורה יש כל הזמן מתח בין כל הדברים שרוצים לשלב ביניהם. משפחה, עבודה, לימוד תורה, בית. אני חושבת שהאתגר האמיתי הוא להצליח לשלב, למצוא את הזמן ללמוד תורה תוך כדי כל המשימות. וזה לא קורה לבד. אם מישהי לא מחליטה ללמוד, היא לא תלמד, זה לא ידפוק לה בדלת.

תכנית נוספת של המדרשה עתידה להיפתח לא בשנה הקרובה אלא בזו שאחריה, והיא תהיה מיועדת למסיימות יב'. תכנית שזכתה לשם "עתודה לשרות לאומי", והיא מבוססת על עקרון תכנית העתודה הקיימת בצה"ל, לפיה הלימודים האקדמיים מתקיימים לפני השירות, והשירות הינו במקצוע שנלמד.

"הבנות שיצטרפו לתוכנית יקבלו הלוואה מותנית ללימודים ובסופם הן יעשו שרות לאומי במקצוע שהן בחרו", אומרת אורית ומציינת, "אנחנו כבר בקשר עם מערכת השירות הלאומי על מנת לקבל הכרה רשמית בתכנית וכדי שיוכלו להעניק לבנות סיוע בהשמה למקומות העבודה".

"הרעיון הוא לשני הכיוונים", היא מסבירה, "המערכת תקבל מישהי מקצועית שיכולה לתרום בצורה מיטבית, והבת תעשה שרות לאומי משמעותי. תהיה לה שנה של ניסיון שבה היא תיכנס למערכת ותצבור ותק. התוכנית יכולה לתת מענה, למשל, לבנות ריאליות ומצטיינות בתחומים שונים, כמו הסייבר. בצבא יש הרבה בנות שיכולות לעסוק בתחום, ובשירות לאומי התקנים לכך מעטים. כל זה כמובן בשילוב מסגרת תורנית כאן במדרשה".

"בצבא, לכל תפקיד שאתה מגיע - אתה עובר הכשרה", מוסיף הרב יזהר, "בשרות לאומי אין כמעט הכשרה. אנחנו רוצים שהבנות יעשו את השרות שלהן הכי טוב, ויהיו חלק מההווי שלנו כציבור ישראלי שתורם למדינה".

"אנחנו רוצים לעודד הצטיינות", מוסיפה אורית, "זה אומר השקעה והתמדה, ורואים ערך בהצלחה ובמקצועיות. בכל תחומי החיים. זה בא לידי ביטוי גם בכך שהשרות הלאומי יהיה יותר משמעותי. אנחנו רוצים לתת לבנות את מיטב הכלים להצלחה".

"בת שמתחילה מוקדם את הלימודים האקדמיים שלה, יכולה לרוץ קדימה", מאיר הרב יזהר נקודה נוספת. "הסיכוי שלה להתקדם יהיה גבוה יותר מזה של בת שמתחילה לימודים רק שלוש שנים אחרי סיום התיכון, יחד עם הקמת המשפחה."

"קהל היעד שלנו הוא בנות תורניות", מציינת אורית, "שרואות ערך בנישואין בגיל צעיר ושואפות שתהיה להן משפחה גדולה. ויחד עם זה רוצות להתקדם ולהשפיע".

"בשורה התחתונה", היא מוסיפה, "בנות שיגיעו לכאן ירוויחו דרך חיים. לא רק מעונות באווירה תורנית אלא משהו שהוא מעבר לאווירה. הן ירכשו הרבה ידע ודרך לחיים. זה לחיות את הערכים וללמוד לחיות אותם תמיד, לא רק שנה אחת".

מתעניינת? לחצי כאן