ריבלין:
המורים מחזיקים את עתיד המדינה בידיים

נשיא המדינה השתתף בוועידת "חינוך עכשיו" והזהיר מפיצול בין זרמי החינוך בישראל. "את המחיר אנו משלמים ביציעי הכדורגל ובטלוויזיה''.

אורלי הררי , ל' באב תשע"ז

ראובן ריבלין
ראובן ריבלין
צילום: מארק ניימן/ לע"מ

נשיא המדינה ראובן (רובי) ריבלין התייחס היום (שלישי) למצבה של מערכת החינוך בישראל, בפתח ועידת "חינוך עכשיו" שנערכה בקריה האקדמית אונו.

הוועידה דנה בשינויים הנדרשים כיום בחינוך, והיא נערכה בהשתתפות מייסד ומנכ"ל הקריה האקדמית אונו רנן הרטמן, ראש העיר קריית אונו ישראל גל ושר החינוך לשעבר גדעון סער.

בפתח דבריו ציין הנשיא, "למרות מהפכות המדע, המידע והטכנולוגיה ששינו את פניה של החברה האנושית לבלי היכר, תפקידם של בתי הספר לא השתנה. מטרתם היא לגדל דור שיידע להשתלב בחברה לתוכה הוא גדל. דור שיידע לתת לה את חלקו, דור שיהיו לו הכלים לבנות את עצמו".

ריבלין הדגיש את חובת ההיכרות ההדדית בין הקבוצות השונות המרכיבות את החברה הישראלית, הנדרשת כבר בתהליך החינוך המוקדם. "בתהליך החינוכי המתקיים כיום, לא רק שהם לא לומדים יחד, הם גם לא יודעים כמעט כלום אחד על השני מלבד מה שהם מכירים מהתקשורת".

"זה לא סוד שמערכת החינוך בישראל מפוצלת בפועל לארבע מערכות נפרדות הרמטית כמעט", אמר הנשיא, "אבל עם זאת, אנחנו לא מרבים להרהר בהשלכות של המציאות הזאת. אין לנו מושג מה המחיר של הפיצול החריף בין זרמי החינוך. כמה בדיוק זה עולה לנו, החל מהמחיר של עולמות ידע שונים שנוצרים מתכניות לימוד נפרדות ועד ההשפעה של הפיצול הזה על התל"ג או על החוסן החברתי והדמוקרטי, אבל את המחיר עצמו, אנחנו בהחלט מרגישים היטב, היום, אולי יותר מאי פעם.

''ולא רק בכיתות'', הדגיש ריבלין. ''את המחיר הזה אנחנו מרגישים ומשלמים בקושי של החברה הערבית והחרדית להשתלב בישראליות ובכלכלה הישראלית. את המחיר הזה אנחנו מרגישים ומשלמים בדיון הציבורי ובתרבות פוליטית שלא פעם ניזונה מהשיסוי ההדדי. את המחיר הזה אנחנו מרגישים ומשלמים ביציעי הכדורגל ובאולפני הטלוויזיה".

"המשימה הגדולה שלנו היא לבנות את חברת העתיד במדינת ישראל כחברה שמבוססת על שותפות וכיוון שהכול מתחיל בחינוך, ברור שלבתי הספר יש תפקיד משמעותי במשימה הזו, אולי התפקיד המשמעותי ביותר," הדגיש הנשיא.

לדבריו מערכת חינוך שלא תיקח על עצמה את המשימה לייצר תשתית משותפת למגזרי החינוך הנפרדים, לא תבצע את תפקידה עד הסוף.

ריבלין הוסיף כי בית הספר בימינו צריך לטפח זהות חיובית, חיונית ועמוקה, כלשונו, תוך שמירה אדוקה על "ציפור הנפש" של כל מגזר, להקנות דיון מכיל של תפיסות עולם מנוגדות וללמד את השפה המדוברת.

"כדי שכל הדברים האלה יקרו, אנחנו צריכים מבוגרים שיעשו את זה. מנהיגים חינוכיים מהמעלה הראשונה שיכירו בעצמם את התרבויות השונות, שתהיה להם תפיסה מגובשת של הזהות שלהם ויכולת להכיל תפיסות אחרות. אנשי החינוך הנפלאים שלנו גדלו בעצמם כמו כולנו, במערכת מפוצלת ולכן הם צריכים ללמוד - הם צריכים לפגוש את המקבילים להם ממגזרי החינוך האחרים. להכיר לעומק, להבין מה המשותף, להתווכח על השונה. ללמוד יחד. לעבוד יחד. אפשר לגרום לזה לקרות".

הנשיא פנה למנכ"לי רשתות החינוך שנכחו בוועידה ואמר "בידיכם ההחלטה להפוך את כל ההכשרות וההשתלמויות של המנהלים ושל הצוותים החינוכיים למשותפות לכלל המגזרים".

לראשי הרשויות שנכחו בוועידה אמר ריבלין "אתם יכולים לקדם עשיה משותפת של מורים ומנהלים בתוך הרשויות ובין הרשויות. זה אפשרי. צריך זהירות, צריך לשמור על כבוד לעקרונות של כל מגזר, צריך עדינות ומקצועיות ועקביות. אבל זה אפשרי".

בסוף דבריו התייחס הנשיא לדיון בנוגע למעמד המורים והמורות: "מעמדם יתייצב במקומו הראוי כשנזכור שבעוד שהחינוך יקר ללב כולנו, המורות והמורים הם אנשי המקצוע והם המומחים הטובים ביותר בתחומם''.

הוא סיפר על פגישותיו עם המורים שמתקיימות מידי פעם. ''נשות חינוך ואנשי חינוך חדורי שליחות, רציניים, אמיצים, יצירתיים, חושבים, מוכשרים שיודעים שהם מחזיקים את עתיד המדינה בידיים שלהם ומתייחסים לתפקיד שלהם בשיא הרצינות. אנחנו צריכים להתייעץ איתם, לשתף אותם בכל הליך והליך, לתת להם להוביל, להנהיג. הם אנשי המקצוע. הם שבונים את התקווה הישראלית שלנו".