כמדי שבוע, יוני (שם בדוי) פגש את בנו בן השלוש, י. במתקן הקרוי "מרכז קשר" במרכז הארץ.
המפגש הקודם היה טראומטי, משום שהבן הגיע בחוסר רצון והיה צורך להרגיע אותו לפני שהסכים לקבל שוב את אהבת אביו. יוני יצא מהמפגש הקודם עם דמעות בעיניים.
כמו במפגש הקודם, יוני הביא למפגש מזוודה מלאה בצעצועים. אבל בניגוד לפעם הקודמת, הפעם הוא יצא מהמפגש כשפניו קורנות. לדעתו, העובדות הסוציאליות פעלו היכן שצריך היה לפעול בכדי שהבן יגיע למפגש ללא מטענים שליליים, ואכן – הפעם, הפעוט רץ אליו וקרא "אבא" מייד כשראה אותו.
יוני מתאר מערכת סבוכה של המלצות סותרות וסחבת מעובדות סוציאליות בתפקידים שונים ומהשופט הדן בעניינו. לדבריו, בארץ פזורים כיום כמעט 70 מרכזי קשר ולמערכת יש אינטרס כלכלי לשלוח ילדי גירושין למסגרת הקשה הזו.
"תחשבו מה עובר על הבן שלי", הוא אמר לנו, והסביר שמאז שבנו נולד, הוא שהה במחיצתו 111 שעות בלבד. אפילו בברית נמנע ממנו להיות נוכח. יוני סיפר כי בכל פעם שהוא מכין סיר של אוכל, הוא שם מנה קטנה בצד ומדמיין שהוא מגיש אותה לבנו. "לוקחים מהבן שלי חוויות אדירות, והחוויות האלה לא יחזרו", הוכיח את המערכת. "מונעים חיים שלמים מהילדים שלנו ומהאבות".
לדבריו, העובדות הסוציאליות ממליצות לאפשר לו לפגוש את בנו מחוץ למרכז הקשר, אך קיימת התנגדות לא ברורה אצל עובדת סוציאלית המוגדרת כ"פקידת סעד לסדרי דין", ואצל השופט.
מסיבה שאינה ברורה, השופט החליט בהחלטתו האחרונה לשלוח את יוני ואת אם בנו לאבחונים פסיכולוגיים שונים, שאמורים להיערך רק באוקטובר.
יוני שומר על אופטימיות. "אני מאמין שבתקופה הקרובה הם יקבלו את ההחלטות הנכונות... זה הבן שלי, אני לא אוותר עליו", הדגיש.
נציין כי אין נגד יוני כל תלונה לגבי אלימות או איומים. על פי תקנון העו"ס, קיימת הצדקה לאלץ ילדים לפגוש הורה במרכזי הקשר במקרים בהם קיים "קונפליקט גבוה" בין ההורים.
תגובת הנהלת בתי המשפט: החוק קובע כי דיונים של בית משפט לענייני משפחה ידונו בדלתיים סגורות וחל איסור פרסום על כל פרט העלול להביא לזיהויים של הצדדים, משכך אנו מנועים מלהגיב לטענות העולות בפניה.