עןלי תימן באוהלים
עןלי תימן באוהליםצילום: ELDAN DAVID

מאז החל גל העיסוק הנוכחי בפרשת חטיפת ילדי תימן מזרח ובלקן, שבותו ועולות טענות לפיהן השמועות בנושא החלו בעקבות מהלך הסברתי מגמתי בשנות השמונים ואף מאוחר יותר.

אולם, גזיר עיתון מחודש אפריל 1950 מגלה כי טענות ודיווחים על חטיפת ילדים החלו מתפרסמים כבר בשנים הללו.

את גזיר העיתון המצורף איתר ושיגר למערכת ערוץ 7 הגולש שמעון רחמים. צילום הכתבה המדוברת שייך ל"אתר עיתונות יהודית היסטורית www.JPRESS.org.il, מיסודם של הספרייה הלאומית ואוניברסיטת תל-אביב".

בכתבה מובא סיפורו של הילד זכריה צדוק שנלקח על ידי השירות הרפואי במחנה ראש העין לבית החולים למטרת ריפוי, אך כאשר אביו הגיע לבית החולים לא הורשה להיכנס אליו. כך נמשכו מאמצי האב לראות את בנו במשך ארבעה חודשים שבסופם לא הושב לו בנו. טענת הרשויות הייתה שהילד יצא ביום ה-14 בדצמבר 1949 לכיוון משפחתו במחנה ראש העין, אך בפועל הילד לא הגיע ועקבותיו אבדו.

הכתבה מציגה גם את סיפורה של משפחת יחיא רפאל וג'ים ממחנה עין שמר שגם היא דיווחה על כך שבנה נלקח ממנה למטרות ריפוי אך לא הושב להם ואיש מעובדי המחנה אינו מוסר פרטים אודות מצבו.

כבר אז, בראשית שנות החמישים, כפי העולה מהכתבה, מצוין כי שני מקרים אלה אינם בודדים. "שוב מגיעות ידיעות דומות", נכתב בראשית הכתבה, ובהמשכה מצוין כי "מקרים אלה של היעלמות נשים וילדים ממחנות העולים התימנים הם רבים והמשפחות אובדות עצות".

ראוי לתת את הדעת לציון העובדה לפיה לכאורה לא מדובר רק בחטיפת ילדים אלא גם בהעלמת נשים מקרב מחנות העולים.

כבר בראשית שנות החמישים
כבר בראשית שנות החמישיםצילום: "אתר עיתונות יהודית היסטורית www.JPRESS.org.il, מיסודם של הספרייה הלאומית ואוניברסיטת תל-אביב"