ציוני בתי הספר – מועילים או מזיקים?

לאחר שעטנו כולנו על הטבלאות שבהן מיקם ומידרג משרד החינוך את בתי הספר, כדאי לחשוב שוב – הטבלאות הללו עושות לנו טוב?

שמעון כהן , ט' באלול תשע"ז

ציונים ציונים, ומה עוד? משרד החינוך
ציונים ציונים, ומה עוד? משרד החינוך
צילום: תומר נאוברג, פלאש 90



טוען....

לפני ימים אחדים פרסם משרד החינוך את טבלת ציוני בתי הספר בישראל.

הורים עטו על הרשימה כדי לבדוק האם המקום בו לומדים הבן או הבת הוא אכן המקום המופלא שבו רצו שילמד, מוסדות חינוך מצמרת הרשימה התהדרו במיקומם, אבל האם עצם הפרסום מועיל למערכת החינוך, לתלמידים ולמורים, או אולי לא? את השאלה הזו הפנינו ביומן ערוץ 7 לרב יונה גודמן

הרב גודמן פותח את דבריו בחשיבות השקיפות ומתן נתוני האמת להורים, אך עם זאת מציין את הבעייתיות במדד המסתמך כולו על ציונים ואינו נותן מקום לערכים, לאהבת הארץ, לרוח בית הספר ואלמנטים בלתי מדידים אחרים שערכם רב במארג השיקולים של בחירת בית ספר.

הרב גודמן מוסיף ומציין בדבריו כי טבלת ציונים לבתי הספר פוגעת לא פעם בבתי ספר חלשים הממוקמים בסביבה סוציואקונומית נמוכה וממילא מחייבים עבודה והשקעה מיוחדת מצידם של אנשי הצוות. החשש הוא שטבלת ציונים שתציב בית ספר כזה בתחתיתה תגרום למנהלים שלא לרצות לקבל לידם את שרביט הניהול במקומות שכאלה, כך גם עשויים מורים שלא להתלהב מהוראה בבית ספר שכזה וממילא גם הורים לא ישלחו את ילדיהם לבתי ספר שכאלה על אף העבודה הרבה והמיוחדת שנעשית בהם.

"השלב השני הוא לראות את התמונה המלאה. בניגוד לכתבות ולכתבים שהסתפקו רק בציונים ונתנו פריזמה צרה מאוד שכללה את ממוצע הציונים, הדו"ח של משרד החינוך נותן הרבה מדדים כמו גיוס לצה"ל, אחוזי התרומה, היעדר אלימות, חברתיות, תחושת מורים ועוד, כלומר הכתבים הופכים לכותרת את מה שנראה להם שחשוב להורים".

עוד מציין הרב גודמן כי בעוד הטבלה מציגה מעין "ליגת בתי ספר" שבה יש מקום ראשון ומקום אחרון, הרי שיש בכך כדי לעוות את המציאות, שהרי לעיתים הפער בין מקום ראשון למקום אחרון הוא שבב של אחוז, ועל אף שמדובר בפער בלתי משמעותי לחלוטין ההצבה של בתי הספר בטבלה משקרת למציאות.

בסיכומם של דברים, ממליץ הרב גודמן לקרוא את הטבלה בעין רגועה הרבה יותר ולבחון את מכלול המדדים שבהם נבחנים בתי ספר, ולמעשה בכך לגלות שכל בית ספר מצטיין בתחום אחר.

בשולי הדברים מעיר הרב גודמן כי "זה שבתי ספר דתיים גבוהים בטבלאות מוכיח שאין סתירה בין לימודי תורה ועשייה ערכית לבין הצלחה אקדמית השכלתית".

בהמשך הדברים התייחס הרב גודמן גם לנתונים שפורסמו באחרונה אודות המוטיבציה לגיוס קרבי, נתונים שלימדו על ירידה מתמשכת בחמש השנים האחרונות, ועם זאת להמשך מוטיבציה גבוהה בבתי הספר של הציונות הדתית.

הרב גודמן מעיר כי השימוש שנעשה בנתונים אלה לאחר פרסומם מגוחך שכן כל בעל דעה ואג'נדה עשה בנתונים כרצונו. המאשימים הקבועים של הכיבוש בכל חולי קבעו שהכיבוש הוא שהוריד את המוטיבציה לגיוס קרבי, מתנגדי שילוב הבנות בקרבי ראו בכך ראיה לתפיסתם, תומכי אלאור אזריה שייכו את הנתונים למשפט ותוצאותיו וכן הלאה. "צריך לבחון את העובדות כפי שהן ולא כדי לחזק את העמדות שממילא יש לי. יש כאן שילוב, שדר של דור ותרבות שבה האני נמצא הרבה יותר במרכז וזה מחלחל לנוער".

עם זאת מציע הרב גודמן שלא להיתפס לבהלה מיותרת. "אנחנו עדיין באחוזים מאוד גבוהים של גיוס ליחידות קרביות, אבל עדיין יש שדר של האני במרכז, מצד שני יש הילה למקצועות הסייבר וגם תחושה שהיחידות הללו הן קרש קפיצה לעתיד". לטעמו של הרב גודמן מדובר ב"נורת אזהרה", ולא מעבר לכך, אך לנוכח נורה זו "תפקידה של חברה לראות אם אנחנו מחנכים מספיק לערכים".

את דבריו חותם הרב גודמן בציון עובדה שלטעמו על מחנכי הציונות הדתית לקחת בחשבון, והיא חילחולן של רוחות ה'אני במרכז' גם לציבור הציונות הדתית, גם אם הדבר מתרחש בעדינות יחסית. הרב גודמן ממליץ לציונות הדתית שלא לחלק כעת הצעות לאחרים אלא לבצע חשבון נפש ברוח ימי אלול.