עושה היסטוריה. שקד
עושה היסטוריה. שקדצילום: יונתן סינדל. פלאש 90

שרת המשפטים, איילת שקד, התייחסה בראיון ליומן ערוץ 7 למספר סוגיות על סדר יומה של ההתיישבות ביהודה ושומרון – מגרון, חברון וכפר עציון, ולסוגיית מחאותיהם של תושבי דרום תל אביב נגד החלטת בית המשפט בעניינם של המסתננים.

בתחילת הדברים התבקשה השרה שקד להתייחס לתביעתם של עקורי מגרון ליישם סוף סוף את ההבטחה שניתנה להם לבניית בתי הקבע של יישובם.

"הם צודקים במאה אחוז. נפגשתי איתם. פתרנו את כל החסמים המשפטים שהיו סביב מגרון. כרגע זה נתון אך ורק להחלטת ראש הממשלה ואני בטוחה שהוא יעמוד במילתו ובסוף ספטמבר התב"ע תאושר, לאור ההתחייבות שלו. אנחנו בכל אופן נפעיל את כל הלחץ".

באשר ללחץ אודותיו מדברת שקד היא נשאלה מה יהיה שונה כעת לעומת פעמים רבות בעבר שבהן היו עקורי הישוב בטוחים שעניינם יוסדר בקרוב וגם אז היו הבטחות של ראש הממשלה. "בפעמים הקודמות מדי פעם צצה בעיה כזו או אחרת. נכון להיום כל הבעיות נפתרו ונדאג לזה שזה יעלה בספטמבר".

בעניין ההחלטה לייחד מוניציפאלית את הישוב היהודי בחברון, החלטה אותה קידמה שקד יחד עם השר ליברמן ואותה רואה מושל העיר הפלשתיני כמסוכנת ביותר מאז שנת 67', אומרת השרה כי מדובר ב"החלטה חשובה מאוד שעבדנו עליה הרבה זמן עם הרבה שיתוף פעולה מכל הדרג המקצועי. הישוב היהודי בחברון צריך לנהל את העניינים שלו באופן עצמאי, בין אם אלו תשתיות, חינוך וכו'. סוף סוף עיגנו את זה בצו אלוף עם סמכויות מסודרות וניתקנו את התלות מעיריית חברון".

באשר למציאות הנוכחית עד לקבלת ההחלטה הזו ממליצה לנו שקד לשמוע את דברם של התושבים עצמם שיוכלו לספר על מציאות בלתי אפשרית בישוב היהודי בעיר. "לתקן שם מדרכה היה כמעט בלתי אפשרי. הייתה מציאות מאוד מאוד מורכבת. התושבים כבר לפני שנתיים כשנכנסתי למשרד פרסו את הבעיה בפניי ואני שמחה שסיימנו עם זה".

המציאות החדשה תהיה ייחודית בחברון: "זו ועדה מוניציפאלית ולא רשות נפרדת. הם גוף שונה וחריג מהמבנים האחרים. זו תהיה ועדה שתנהל את ענייניה".

ומה הביא להחלטה זו דווקא כעת? "פשוט סיימנו את העבודה כעת", אומרת שקד. "כשנכנסתי למשרד התחלנו לעבוד על זה ויחד עם השר ליברמן סיימנו את העבודה אחרי הרבה זמן".

ומה לגבי אפשרות לעימות עם הרחוב הערבי בחברון לנוכח התבטאותו של מושל חברון? "הוא יתרגל", מפטירה שקד. "אני מאמינה שהוא יבין שאין ברירה והוא יתרגל לחיות עם זה".

בהמשך הדברים התייחסה השרה למהלך אותו קידמה ובו נקבע כי 880 דונם של אדמות כפר עציון יירשמו על שמה של הקרן הקיימת לישראל, זאת 90 שנה לאחר שהאדמות הללו נרכשו על ידי יהודים. שקד נשאלה מה מנע את הרישום עד כה ומה איפשר אותו כעת. "סחבת משפטית. היה תקוע בערכאות משפטיות. לא אלאה את המאזינים בפרטים. כשנכנסתי למשרד נפגשתי עם תושבי כפר עציון, הצוות המסור שלי והפקידות המקצועית במשרד נרתמו לזה, ואחרי שנתיים של עבודה זה הושלם ונרשם".

על משמעויות המהלך היא אומרת כי מדובר במהלך "מאוד מאוד משמעותי. זה רישום בטאבו של יהודה ושומרון על שם קק"ל, אפילו לא על שם המדינה, אלו אדמות יהודיות, זה יאפשר לפתח את כפר עציון. כל העתיד שם ייראה אחרת. אני ממש שמחה. הרגשנו שיש שכר לעמלנו".

שקד מסבירה כי כעת, לאחר שהאדמות משויכות לקק"ל. קק"ל יכולה לפתח את הישוב בצורה חופשית, ומדובר באדמות יהודיות פרטיות. את התוצאות בשטח של מהלך זה ניתן יהיה לראות בעוד כחמש שנים.

בהמשך הדברים התייחסה שקד להפגנת תושבי דרום תל אביב מול ביתה של נשיאת בית המשפט העליון, השופטת נאור, והיא חוזרת על עמדתה לפיה לא נכון להפגין מול ביתם של עובדי ציבור, אלא נכון יותר להפגין מול בית המשפט העליון.

באשר לעמדה לפיה כפייה של הוצאת המסתננים בדרכים שונות עלולה להיחשב כמנוגדת לחוק הבינלאומי, שקד דוחה את הטענות וקובעת: "אין בעייתיות עם החוק הבינלאומי וגם בג"ץ לא טוען את זה. הפסיקה של בג"ץ מאשרת את ההסכם עם המדינה השלישית ואומר שזו מדינה בטוחה. הפסיקה גם מאשרת להוציא מסתננים בלי הסכמתם. הפסיקה מקבלת את רוב הטענות שלנו, היא רק אומרת שהתחייבנו בהסכם עם המדינה השלישית שזה לא יהיה בכפיה, והם רואים את מנוף הלחץ של סהרונים ככפייה.

״אני לא רואה זאת כך. הבהרנו למדינה השלישית את כל מה שאנחנו עושים ושאנחנו מעבירים למשמורת. מה שחשוב למדינה השלישית הוא שאותו אדם יעלה למטוס מרצונו וזה אכן מה שקורה. כתוצאה מהפסיקה הזו נידרש אולי לשנות את ההסכם ולהוריד את המילים 'ללא כפייה' ואז העניין ייפתר".