מצלמות, דיווחים, תלמידים ופרטיות

הצבת מצלמות בבתי הספר, דיווח על שיחות נפש עם תלמידים, בדיקת תיקים, "בילוש" אחר חשודים בכניסה ועוד. המתח בין בתי הספר לפרטיות.

עו"ד רענן בר-און וורד כהן , י"ג באלול תשע"ז

אילוסטרציה
אילוסטרציה
צילום: iStock

עם החזרה לבית הספר, מתעוררת שוב השאלה לעניין חוקיות התקנת מצלמות אבטחה בגנים ובבתי הספר, כמו גם שאלת ההגנה על הפרטיות של הילדים, ועד כמה על פי החוק בישראל מותר לפגוע בה – חיפוש בתיקיהם של תלמידים, בארוניות שלהם ועוד.

הצבת מצלמות בשטח בית הספר :

לפני כשנה הגיש חבר הכנסת איציק שמולי הצעה, בתמיכה של 80 חברי כנסת, לפיה גני ילדים יחוייבו להתקין מצלמות אבטחה. לדברי חבר הכנסת שמולי, מדובר בצעד שנועד להגן על הילדים בעקבות ריבוי מקרי האלימות בגני הילדים.

היתרונות בהתקנת מצלמות אבטחה בגני ילדים ברורים וידועים. בכלל כך, מערכת האבטחה המצולמת תאפשר להשגיח ולפקח בזמן אמת אחר המתרחש בגן הילדים, ולפקח על מי שאמון על ביטחונם של ילדינו הרכים. התקנת מצלמות אבטחה עשויה למנוע את מקרי האלימות המתרחשים בחדרי חדרים, ובמקרי אלימות – להעניש את האחראים. יכולת הצפייה בזמן אמת במתרחש בגן הילדים תאפשר אבטחה אפקטיבית ויעילה, בעלת קשר ישיר לביטחונם ושלמותם, הפיזית והנפשית, של הילדים. אלא שיישומה של ההצעה צריך לעלות בקנה אחד עם הוראות הדין בישראל.

בישראל חוקק חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, התשנ"ב – 1992, המעגן את זכותו של אדם לפרטיות בצנעת חייו. בנוסף, הזכות לפרטיות של ילד מעוגנת באמנה הבינלאומית לזכויות הילד, שנחתמה על ידי ישראל בשנת 1990 ואושררה בשנת 1991.

באמנה הבינלאומית נקבע, שהחוק יגן על הילד מפני פגיעה שרירותית או בלתי חוקית בפרטיותו ובפרטיות משפחתו וביתו, וכן מפני פגיעה בכבודו ושמו הטוב.

חוק זכויות התלמיד, תשס"א – 2000, אימץ את האמור לעיל וקבע, בסעיף 12: "מוסד חינוך לא ימנע מתלמיד לממש את זכויותיו כאמור בחוק זה או בכל דין אחר".

יש להבחין בין הצבת מצלמות בשטחים ציבוריים לבין הצבתן בשטחים שאינם ציבוריים. אם המצלמות מוצבות במקום ציבורי, למטרת שמירה על בטחון הציבור – אין מדובר בפגיעה בפרטיות. לעומת זאת, אם בית הספר חפץ להציב מצלמות בשטחים בבית הספר שאינם שטחים ציבוריים, לצורך תיעוד קטינים הנכנסים אליהם, נדרשת קבלת הסכמה מודעת וחופשית של החשופים לצילום, היינו לקבל הסכמה מראש למיקום המצלמות מהוריהם של הקטינים. זאת, למעט מקרים בהם קיים חשש שמודעות של מצולמים למצלמות תכשיל את מטרתן.

כך, משפטית, רק בהתקיים התנאים לעיל – ניתן יהיה ליישם את ההצעה, ולהפיק ממנה את היתרונות.

על פי חוזר מנכ"ל משרד החינוך, שפורסם לפני כשנה וחצי, ההחלטה על הצבת מצלמות בתוך מוסד חינוך הינה כיום של מנהל המוסד. באם יחליט על הצבת מצלמות – מצלמה תוצב באופן שהיא תצלם את השטח הציבורי המשרת את כל באי המוסד החינוכי, כמו חצרות, מגרשי ספורט, מסדרונות וגגות.

על פי חוזר מנכ"ל משרד החינוך, חל איסור להציב מצלמות במקום שבו מתקיימות פעילויות פרטיות כמו שירותים, חדרי מורים, חדר היועץ והמרפאה. כמו כן, חל איסור להציב מצלמות בכיתות הלימוד.

בחוזר המנכ"ל הובהר, כי למצלמה לא יחובר התקן בעל יכולת שמע או יכולת להקליט שמע.

עד כה, חוזר המנכ"ל, שכאמור פורסם כבר לפני כשנה וחצי, לא נאכף. משרד החינוך עדיין לא אסף וריכז מידע על מצלמות אבטחה בבתי הספר. כך גם למשל לא נאכפת ההנחיה בחוזר המנכ"ל לפיה החומר שיוקלט במצלמות ימחק לאחר שלושה ימים מיום ההקלטה. מחקר שנערך לאחרונה חשף, שהמצלמות בבתי הספר משמשות פחות לבטיחות ויותר לאכיפת משמעת.

בנוסף, בעניין הצעתו של חבר הכנסת שמולי, יש לתת את הדעת על השימוש בהקלטות, לקבוע מי אחראי עליהן, היכן הן שמורות, וכיצד תימנע הסכנה של "זליגת" הצילומים לאינטרנט או הגעתם לצדדים שלישיים.

על פי החוזר של מנכ"ל משרד החינוך – רק מנהל מוסד חינוכי יוכל לצפות בצילום בזמן אמת, או אדם מצוות המוסד החינוכי שהוסמך על ידו לכך, והחומר ימחק בתוך שלושה ימים לכל המאוחר מיום הקלטתו, אלא אם כן סבר מנהל המוסד החינוכי שההקלטה כוללת אירוע חריג שיש חשיבות מרובה בשמירתו.

ומה בדבר פעולות אחרות שלכאורה פוגעות בפרטיותם של תלמידים? האם הן מותרות?

בבית ספר פלוני פרץ גל גניבות של כסף ודברי ערך. האם מותר למורים לחפש בתיקים וכיסים של תלמידים, בניסיון להתחקות אחר הגנב? יועצת בית הספר שמעה מתלמיד על רצונו להתאבד. האם מותר לה לדווח על השיחה להוריו ?

איזו פעולה תיחשב כהפרה של זכות הפרטיות של התלמיד ?

חיפוש בתיקים או בארוניות של תלמידים:

הדוגמאות לפגיעה בפרטיותו של תלמיד הינן מגוונות. כך למשל, בילוש או התחקות אחר תלמיד העלולים להטרידו, ביצוע האזנת סתר (אסורה על פי חוק) לשיחות שמקיים תלמיד, צילום תלמיד ברשות היחיד, פרסום תצלומו של תלמיד ברבים בנסיבות שבהן הפרסום עלול להשפילו או לבזותו ועוד.

בעקרון, חיפוש בתיקו של תלמיד ייחשב כפגיעה בפרטיותו. בהתאם להוראות משרד החינוך, מותר לחפש בתיקו של תלמיד במקרים בהם יש חשד בטחוני מבוסס נגד התלמיד, כגון מציאת כלי נשק בחפציו. גם כאשר מותר לחפש בתיקו של תלמיד – יש לבצע את החיפוש בצינעה, תוך הסתרת עצם הידיעה על החיפוש מאחרים, ובנוכחות שני אנשי צוות שאינם מלמדים את התלמיד, על מנת לשמור על כבודו וזכויות הפרט, וכאשר החיפוש מוגבל למטרה הספציפית בלבד. ההחלטה על ביצוע החיפוש, נימוקיה ותוצאותיה יתועדו ויועברו למפקח על המוסד החינוכי.

האמור יפה גם לעניין חיפוש בארוניות שנשכרו על ידי תלמידים. הארוניות הן אומנם רכוש של בית הספר, אולם הן מושכרות לשימושו של התלמיד, וכאשר הן בחזקת התלמידים – נאסר לבצע בהן חיפוש. זאת, למעט במקרים קיצונים וחריגים של החזקת כלי נשק בארוניות.

גילוי מידע על תלמיד:

חובת הצוות החינוכי להקפיד על קיום השמירה על הפרטיות של התלמידים בתוך המוסד החינוכי ומחוצה לו. אסור לצוות בית הספר לעשות שימוש בידיעה על ענייניו הפרטיים של תלמיד או למוסרה לאחר.

בהתאם לחוק זכויות התלמיד, כל אדם הקשור למערכת החינוך חייב לשמור בסוד כל מידע שהגיע אליו לגבי התלמיד, אלא אם כן נדרש הדבר לצורך ביצוע תפקידו.

על הצוות לדווח על מצבו של התלמיד להוריו בלבד. חשיפת שיחות בין תלמיד למורה, או אפילו היועצת, אינה מהווה פגיעה בפרטיות. מערכת היחסים של התלמיד עם בית הספר חשופה בפני ההורים. זאת, למעט מקרים בהם תוכן השיחה הוא עבירות פליליות המבוצעות כלפי התלמיד, או כאשר למען ביטחון התלמיד אין לחשוף את תוכן השיחה עימו. דיווח של צוות בית הספר להוריו של התלמיד אין בו כדי להפר את זכויות התלמיד, ואין בו כדי להפר את חובת הסודיות של התלמיד.

עו"ד כהן ובר-און
צילום: משרד כהן בר=און