בג"ץ אישר ההסדר עם החטיבה להתיישבות

בג"ץ דחה שתי עתירות נגד האצלת סמכויות מידי הממשלה לחטיבה להתיישבות. סמוטריץ': "מקווה שהושם סוף למחול השדים שהובילה דינה זילבר".

עוזי ברוך , ט"ו באלול תשע"ז

השופט אליקים רובינשטיין
השופט אליקים רובינשטיין
צילום: ערוץ 7

שופטי בג״צ דחו היום (רביעי) את העתירה של ארגון השמאל ״עדאלה״ והאגודה לזכויות האזרח לביטול תיקון החוק שמסדיר את החטיבה להתיישבות.

את התיקון לחוק ״המעמד של ההסתדרות הציונית״ יזם ח״כ בצלאל סמוטריץ׳ (הבית היהודי).

העותרים טענו כי התיקון לחוק פוגע באופן בלתי מידתי בזכותה של האוכלוסיה הערבית לכבוד ולשוויון.

לטענתם, החטיבה רואה עצמה כמחויבת לקידום ופיתוח ההתישבות במגזר היהודי בלבד, ובפועל מטופלים על-ידיה רק מקצת מן המקצת מן היישובים הערביים.

מנגד טענה המדינה, בין היתר, כי טענה זו אינה בשלה להכרעה שיפוטית, בהיותה נעדרת מסכת עובדתית קונקרטית הנדרשת למתן הכרעה. במישור המשפטי מקובלת עלי עמדת המדינה.

לפסק הדין המלא

בניגוד לטענת העותרים, בית המשפט קבע כי המדינה יכולה לאפשר ולהטיל סמכויות ניתן בתחום ההתיישבות למוסד שלו הזכויות הרבות ויותר להקמת ההתיישבות בישראל.

השופט אליקים רובינשטיין כתב, "לא התגבשה התשתית העובדתית הדרושה לדיון בטענות העותרים בעניין זה. טענתם זו מתאפיינת בכלליותה באשר טרם התבררו תוצאות יישומם של הסדרי האצילה מכוח התיקון לחוק, ולא ניתן בשלב זה להכריע בדבר פגיעתם של אלה בזכויות אדם".

"איני סבור שיש לקבל את טענת העותרים לפיה החלטת הממשלה חורגת ממתחם הסבירות או המידתיות. ההחלטה לאפשר לממשלה לאצול מסמכויותיה התקבלה בכנסת. אופן האצילה בהתאם לתיקון לחוק מסור על פי דין לשיקול דעתה של הממשלה".

השופט אורי שוהם העיר בפסק הדין, "לא אחטא אל האמת אם אומר כי יש רגליים לחששם זה של העותרים. זאת, בשים לב לעובדה כי המחלקה להתיישבות היא חלק מההסתדרות הציונית, שבין תפקידיה העיקריים ניתן למצוא, ארגון פעולות עליה בתפוצות; השתתפות בשיכונם וקליטתם של העולים; רכישת קרקעות להתיישבות, וכד'. זאת, בנוסף להיסטוריה הקרובה והרחוקה של המחלקה להתיישבות, אשר מיקדה את פעולותיה בהתיישבות היהודית ביהודה והשומרון, ורק בשנים האחרונות החלה לעסוק בהתיישבות בתחומי מדינת ישראל".

את המדינה ייצגו עורכי הדין מיכל צוק שפיר ושי כהן, את החטיבה להתיישבות ייצגו עו"ד יאיר עשהאל ונגה גל ממשרד אפרים אברמזון ושות'.

השר אורי אריאל מסר בתגובה לפסק הדין, "החלטת בית המשפט העליון מדברת בעד עצמה ולא יעזור לארגוני השמאל הקיצוני, החטיבה להתיישבות תמשיך לפתח ולבנות בכל הארץ".

חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ' אמר "קראתי את פסק הדין ברגשות מעורבים. מצד אחד פסק הדין הזה משמח כי בשורה התחתונה נקבע בו שהחוק חוקתי והממשלה מוסמכת לפעול לפיתוח ההתיישבות באמצעות החטיבה להתיישבות.

בכך אני מקווה שהושם סוף למחול השדים שהובילה דינה זילבר במטרה לסגור את החטיבה להתיישבות והחטיבה תוכל לשוב לפעילות מלאה ולהמשיך לפתח את ההתיישבות היהודית בכל רחבי ארץ ישראל. אני שמח על הזכות שנפלה בחלקי להוביל את המהלך הציוני החשוב הזה.

מצד שני פסק הדין הזה כולל אמירות עצובות מאוד שמלמדות על אבדן דרך של בית המשפט העליון. השופט הפורש אליקים רובינשטיין מנהל כבר יומיים קמפיין תקשורתי שתוקף את טענתו של השר יריב לוין לפיה בג"ץ הפך לפוסט ציוני, אבל בפועל הוא לא מסוגל להגן על פיתוח התיישבות יהודית וציונית בארץ ישראל. הוא מגדיר אותה כאפליה ופגיעה בשוויון ומנסה לחייב את החטיבה לפעול גם לפיתוחם של ישובים ערבים. אם זו לא פוסט ציונות אז אני לא יודע פוסט ציונות מה היא", הוסיף סמוטריץ'.

החטיבה להתישבות היא יחידה בהסתדרות הציונית העולמית המשמשת כזרוע ביצועית שלה. החטיבה הוקמה לאחר מלחמת ששת הימים, בעקבות פניית ראש הממשלה המנוח לוי אשכול להסתדרות הציונית, לסייע לממשלה בקידום ההתישבות בשטחים המוחזקים. עד שנת 1992 פעלה החטיבה כחלק מן המחלקה להתישבות של הסוכנות היהודית, והיתה אמונה על פיתוח ההתישבות מחוץ לתחומי הקו הירוק.

החל משנת 1993 החלה החטיבה לפעול כגוף עצמאי במסגרת ההסתדרות הציונית העולמית. החלטות ממשלה אשר התקבלו לאורך השנים הרחיבו את תחומי אחריותה של החטיבה, והיא עוסקת כיום בקידום ההתישבות בצפון הארץ, בדרומה ובאיזור יהודה ושומרון, ומתוקצבת באופן בלעדי על-ידי המדינה.