אילן בומבך: אסתר חיות לא אקטביסטית

עו"ד אילן בומבך סוקר את ההיסטוריה השיפוטית של הנשיאה הבאה, "אין לה עניין לריב עם הממשלה".

בני טוקר , ט"ז באלול תשע"ז

אילן בומבך
אילן בומבך
צילום: פלאש 90



טוען....

עו"ד אילן בומבך שמרבה להופיע בבית המשפט העליון משרטט בערוץ 7 קווים לדמותה של נשיאת בית המשפט העליון הבאה השופטת אסתר חיות.

לדבריו מדובר באחת השופטת היסודיות ביותר שקמו למערכת המשפט, "מה שבולט זה שהיא רואה לנגד עיניה את המתדיינים ואת הזכויות שלהם היא באה מאוד מוכנה לדיונים חשוב לה לעשות צדק חשוב לה לשלוט בפרטים. אם בדרך כלל אתה מגיע לדיון ונושא תפילה שהשופט ישלוט בתיק כיון שהיום אנחנו במצב אנומלי שיש בסך הכל 15 שופטים והם יושבים במאות ואלפי תיקים ואתה פשוט תמה איך הם מסוגלים לבוא ולקלוט ולעכל את הררי החומר שאנחנו מעמיסים עליהם.

השופטת אסתר חיות היא מהשופטים הבודדים שכשאתה מופיע בפניה אתה יודע שהיא קראה את התיק מכריכה עד כריכה ולכן כשאנחנו תמיד שואלים מה הרגישות של שופט לזכויות אדם אז קודם כל היא רגישה לזכות הבסיס של כל אדם שהיא תבוא מוכנה לדיונים וזה לא מובן מאליו. זה שהיא שולטת בכל תג ותג זה דבר שהוא מאוד חשוב. הידע הבקיאות המשפטית שלה והעובדה שהיא שולטת בדיון זה דבר מאוד חשוב".

עו"ד בומבך מציין שהשופטת חיות לא מנסה למצוא חן בעיני אף אחד, כלשונו. "פסקי הדין שלה לא מכוונים לתקשורת היא לא מחפשת ליצור הלכות היא מחפשת לשים קץ לסכסוך הקיים בין שני הצדדים, והיא הרבה פעמים באה עם פתרונות משלה עם הצעות שהיא מציעה לצדדים שהן מאוד יצירתיות, וההצעות האלה מסייעות לפתור את הסכסוכים בצורה מיטבית ואופטימאלית".

לדבריו חיות אינה אקטיביסטית אלא עניינית, "אי אפשר לאפיין אותה כאקטיביסטית היא לא באה ומחפשת לבוא ולהתערב בעבודת הממשלה היא הרבה פעמים כתבה גם במאמרים וגם בפסקי דין שהתפקיד של השופטים זה לא לנהל את המדינה ולא להיכנס לנעלי הממשלה אלא רק להתערב כשיש חריגה מאוד רצינית מגבולות הסמכות.

כך קרה במקרה של החוק למיסוי דירה שלישית היא סברה שאכן צריך להתערב ולקבל את העתירה נגד החוק כיון שהיא חשבה ובצדק לדעתי שהיא מגנה על הכנסת מפני עצמה. זאת אומרת כמו שאתה בא לשופט ואתה רוצה שהוא ישלוט בתיק אתה גם מצפה שמחוקק שמקבל החלטות הרות גורל שיש להן השלכות מעשיות על החיים שלנו שהם יבואו מוכנים ושתהיה להם אפשרות לקרוא את החוק. ואני חושב שכאן היא נתנה פסיקה נכונה אמיצה שצריכה ללוות את המחוקקים שלא הכל זה סחר מכר בלי לדעת על מה מצביעים אלא צריך להפעיל שקול דעת. אני חושב שבכך היא תרמה תרומה חשובה".

עו"ד בומבך מזכיר את תמיכתה באיחוד משפחות ובזכויות ההתייחדות של יגאל עמיר, "זכורה התערבות שלה בכמה מקרים בנושאים של זכויות אדם. למשל בנושא של אחוד המשפחות היא הייתה בדעת המיעוט וסברה שצריך שיהיה איחוד משפחות פלשתיניות. גם בנושא של יגאל עמיר הרוצח של ראש הממשלה שביקש את הזכות שלו להתייחד עם אשתו היא גם כן התירה לו.

זאת אומרת שאין קו מיוחד שמאפיין אותה היא לא מחפשת לבוא ולריב עם הממשלה ולהיכנס במקומה אלא היא מאוד זהירה בעניין הזה וכשהיא פוסלת חוקים היא עושה את זה רק כצעד אחרון ולא משהו שהיא מחפשת לעשות אותו. בנושאי דת ומדינה אני זוכר שהיא נתנה פסיקה לפיה צריך להפסיק את ההפרדה המגדרית בסוכות בין גברים לנשים במאה שערים, היא אמרה שזה פוגע בחופש התנועה במרחב הציבורי".

עו"ד בומבך דווקא תומך בשיטת הסניוריטי, "האמת שגם ככה אין משמעות מעשית לתפקיד נשיא בית המשפט העליון, אין לך קול עודף אלא השאלה היא האם אתה מצליח לשכנע את השופטים החברים שלך להרכב. שהרי כל ההחלטות ניתנות אחרי שהשופטים מתייעצים בינם לבין עצמם הם מתייעצים גם לפני הדיון גם אחרי הדיון וגם אחרי שהם מחליפים בינהם טיוטות של פסקי דין ומנסים לשכנע אחד את השני, ואם לא הם נותנים חוות דעת נפרדות.

אני בהחלט מבין את המאבק של השרה שקד, היא מדמה את זה כמו שבצבא הרמטכ"ל לא יהיה הותיק ביותר אבל לדעתי זה דוגמא לא דומה, יש הבדל בין רמטכ"ל לנשיא בית המשפט העליון שזה סמכויות מנהלתיות ולא שיפוטיות. אין לו קול עודף ולכן צריך להמשיך בשיטת הסניוריטי כי אנחנו לא רוצים ששופטים ינסו למצוא חן בעיני פוליטיקאים. ואם ממנים מי שהכי ותיק אז אף שופט לא צריך לנסות למצוא חן אלא רק להיות נאמן לתפקידו".