כנס במרכז האקדמי לב

השינויים הטכנולוגיים התכופים וההתקדמות המדעית משנה לשנה מחייבים את פוסקי ההלכה לבחינת המציאות המשתנה ולמתן תשובות הלכתיות מתאימות לציבור.

לקראת צום יום כיפור מתקיים בשעות אלו במרכז האקדמי לב בירושלים כנס לבחינת חובתם של אנשים חולים או זקנים לצום.

בכנס משתתפים עשרות רופאים ורבנים מתוך ההבנה כי בעולם של ימינו ישנה משמעות וחשיבות רבה למידע הרפואי והמחקרי שיש לאנשי מקצועות הבריאות להציע כדי לאפשר לרבנים להכיר את הנושאים והמצבים השונים לעומק על מנת להכריע לגביהם מבחינה הלכתית.

את הכנס יזמו פרופ' חיים סוקניק, נשיא המרכז האקדמי לב, ד"ר יצחק דרזנר משירותי בריאות כללית והרב יוסף צבי רימון ראש הישיבה ובתי המדרש במרכז האקדמי לב.

בפעם הראשונה, שמעו הרבנים והרופאים כיצד מתמודדים בחברה הערבית עם חולים ומבוגרים בצום הרמאדן.

יו״ר החברה לקידום בריאות האוכלוסייה הערבית בהסתדרות הרפואית הישראלית ד"ר בשארה בשארת שהינו מרצה בכיר באוניברסיטת בר אילן הסביר כי האוכלוסיה בישראל בכללה סובלת מהשמנת יתר וצריכת סוכרים הרבה מעבר לנצרך (170 מ"ג ביום במקום 35 לגברים ו25 לנשים).

מחקרים רבים שנעשו באוכלוסיות הצמות את הרמאדן הראו שבמקרים רבים הצום איננו פוגע בהם. אולם, במקרים מסוימים ראו שיכולה להיות בעיה. למשל, מחקר שנערך באיראן על נשים מעוברות בחודשי ההריון הראשונים, הראה שלעתים הדבר פוגע בגודל העובר".

בשארת הדגיש כי פעמים רבות ניתן לצום אם הרגלי האכילה יהיו נכונים. הדבר נכון גם לקראת הצום עצמו, וכמובן זוהי דרך חיים נכונה לכל השנה כולה. לדבריו "אם לא נקפיד היום על הרפואה ועל תזונה נכונה ובריאה – בריאותנו תיפגע מאוד בעתיד. זו בעיה כלל עולמית ובישראל המצב קשה בפרט, כאשר אנחנו מדורגים לרעה באחד המקומות הראשונים ב-OECD עם סכרת. במקום למלא את השולחן עם משקאות ומאכלים מתוקים צריך ללמוד לאכול בריא".

לדברי הרב ד"ר מרדכי הלפרין ממכון שלזינגר הרופאים יכולים רק לסייע כדי להקל על צמים אך לא להחמיר: "במוצאי יום כיפור יש לציבור יותר הפרעות קצב לב למשל. כשהולכים לשאול רופא השאלה צריכה להיות הפוכה ממה שנהוג לשאול: במקום לשאול האם החולה המסוים צריך לאכול לשיעורים צריך לשאול האם הרופא בטוח ב100% שבכלל מותר לו לצום. השאלה לרופאים צריכה להיות: האם אתה הרופא יכול לומר בוודאות שהצום לא יזיק לאדם הזה".

ד"ר אפרים רימון התייחס לחולים מבוגרים ואמר כי "מצד אחד צריך לזכור שהגדרה של זקן איננה רק לפי גיל אלא לפי המצב הגופני. ישנו אדם מבוגר שמתפקד היטב וממילא מצבו יהיה שונה מאדם צעיר יותר שמצבו הגופני ירוד. מצד שני, גם אדם שמצבו טוב עשוי להיפגע מהצום. למשל, התייבשות אצל מבוגרים מאוד עשויה לגרום לאירוע מוחי או להתקף לב. לכן, צריך לבחון כל מקרה לגופו, לתת הנחיות נכונות לפני הצום, ולעתים גם להורות להם שלא לצום".

ד"ר רימון הסביר כי דווקא בגילאים מבוגרים יש משמעות למידת השמחה של האדם: "בגילאים המבוגרים יש עליה משמעותית בדיכאון ואנחנו יודעים שיש לכך השפעה על הרבה מערכות בריאותיות בגוף, עד כדי סכנת חיים, ולעתים תהיה לכך השלכה גם על היכולת לצום. לחולים שצריכים לאכול, צריך לומר להם וליצור אווירה שמצווה עליהם לא לצום אלא לאכול. לא לשדר להם מסר שהם 'פטורים' או 'בדיעבד'. הם חייבים לאכול!".

ראש הישיבה ובתי המדרש במרכז האקדמי לב, הרב יוסף צבי רימון, דיבר על החשש לפיקוח נפש עתידי בהקשר זה. הוא ציטט את תשובת הנודע ביהודה ואת דברי החזון איש בנושא, ודיבר על ההנחיות שבהם ניתן לראות דברים עתידיים כסכנה ממשית, ולכן יש להימנע מלצום, ומקרים שבהם החשש הוא מאוד רחוק, ולכן ייתכן שהשיקולים יהיו אחרים.

הרב רימון חילק דף עם הנחיות לחולים, ונתן הנחיות מעשיות לשתייה ולאכילה לשיעורים. בין הדברים נתן המלצה מעשית כיצד לבדוק את השיעור של שתייה ביום הכיפורים: "צריך להכניס כמה שיותר מים לפה ואז לירוק אותם לתוך כוס חד פעמית. אחר כך לחלק את הכמות לשתי כוסות שוות ולסמן בטוש את הקו. כמות זו יכול חולה לשתות כל תשע דקות ואם יש צורך אף כל ארבע דקות או שתי דקות".

הרב רימון הוסיף כי ניתן לשתות מים או מיץ או מרק מרוסק או כל דבר אחר, ורצוי שיהיה דבר המזין. כמובן, שרק חולה שותה לשיעורין, אבל צריך להזכיר לחולה ששתייה לשיעורים בהחלט נחשבת כצום לפי ההלכה. צריך גם לשים לב, שלעתים אנשים במצבים מסוימים אינם יכולים להקפיד על שתייה לשיעורין, ועשויים שלא לשתות במשך כמה שעות, וממילא יש להנחות אותם לשתות כרגיל, את הכמות הנדרשת.

בהמשך היום יידונו נושאים נוספים ובהם סוגי טיפולי הפוריות המתרבים וההשלכות הרפואיות על הנשים המטופלות, צומות לנשים מעוברות ולמניקות, וכן, עד כמה חולי סוכרת צריכים לצום, האם מותר לאנשים החולים במחלה קשה אך יציבה לצום ומה באשר למחלת כליות ותורמי כליות