בועז ארזי
בועז ארזיצילום: אריה מינקוב

במהלך הימים האחרונים שיגר מנכ"ל תנועת 'בצלם' חגי אלעד לשורת אישים, החל בראש הממשלה וכלה בראש המנהל האזרחי, מכתב מאיים בעניינם של שני המאחזים הבלתי חוקיים בח'אן אל-אחמר ובסוסיא. במכתבו טוען אלעד כי אם יבוצעו צווי הפינוי וההריסה כלפי המבנים בשני המאחזים, הרי שמדובר ב"פשע מלחמה" של "העברה בכפייה של אוכלוסייה מוגנת בשטח כבוש", וכי נמעני המכתב יישאו באחריות אישית, ואפשר שיועמדו לדין בפני בית הדין הפלילי הבינלאומי בשל ביצוע עבירות של הפרת אמנת ג'נבה הרביעית.

המכתב כשלעצמו אין בו ממש, אולם הוא מהווה דוגמה מצוינת לאופן שבו המערכת המשומנת של ארגוני השמאל הקיצוני עובדת כדי לייצר לחץ על מקבלי ההחלטות, תוך גיוס דעת קהל באמצעות הפרחת שקרים ומידע מטעה.

קודם לכול, קצת עובדות: המשותף לשני המאחזים הוא שמדובר בבנייה בלתי חוקית של מבני מגורים, מבנים לבעלי חיים ומבני עזר של משפחות ערביות. האחד בסמוך לכביש 1 מזרח (ח'אן אל-אחמר), והוא משתלב היטב בנוף החדש שמספקת האוכלוסייה הבדואית לכל הנוסעים מזרחה מירושלים לכיוון מעלה אדומים וים המלח, נוף שכולו מבנים בלתי חוקיים שנבנו בצמוד לתוואי הכביש. השני הוא מקבץ של חמולת נוואג'עה מהעיר יאטה, שהקימה מאחז בסמוך ליישוב היהודי בסוסיה שבדרום הר חברון.

נקודה משותפת נוספת לשני מקרים אלו היא העובדה שבית המשפט העליון סירב להיענות לדרישת עברייני הבנייה שלא להרוס את המבנים, ובכך נתן אור ירוק לפנויָם מהשטח. למעשה כבר ב‑2013 אסר בית המשפט על המשך הבנייה בסוסיה, וזאת בעקבות עתירה שהגישה תנועת 'רגבים'. בשנת 2014 הורה בית המשפט להרוס את המבנים שהוקמו חרף האיסור הברור, ובמאי 2015 דחה בג"ץ עתירה נגדית של המתגוררים במקום שביקשו למנוע מרשויות האכיפה לאכוף את החוק כנגדם, תוך שבית המשפט נימק זאת בקביעה שהעותרים עושים דין לעצמם שוב ושוב. מאז מסרבים העבריינים, פעם אחר פעם, להצעות המינהל האזרחי לקבלת קרקע בצמוד לכפר יאטה הסמוך כחלופת מגורים מסודרת.

הכול על פי חוק

הבחורים הטובים בארגון 'בצלם', אשר שכחו את זכותו ההיסטורית של העם היהודי על ארץ ישראל, זו שמעוגנת ומצוטטת במגילת העצמאות של מדינת ישראל, מנסים לגייס לטובת סוסיה וח'אן אל-אחמר את הדין הבינלאומי. אולם גם לשיטתם, אשר רואה בדין הבינלאומי את חזות הכול, לפחות יש לדון באופן ישר וענייני ולא להוציא את הדברים מהקשרם.

על פי המשפט הבינלאומי המנהגי מוטלת על הריבון בשטח החובה לשמור על החוק ועל הסדר. במקרה שלנו, שני המאחזים נבנו בניגוד לדיני המקרקעין ודיני התכנון והבנייה, ועל כן כל פעולות המינהל האזרחי נעשות על פי הדין, כך שעל המינהל האזרחי מוטלת חובה לאכוף את החוק, חובה שאסור לו להתחמק ממנה.

ומה לגבי אמנת ז'נבה הרביעית ולגבי "העברה בכפייה של אוכלוסייה מוגנת"? ראשית, סוגיית תחולתה או אי-תחולתה של אמנת ג'נבה הרביעית ביהודה ושומרון איננה מוסכמת בקרב המשפטנים. מאז ומעולם טענה מדינת ישראל כי האמנה איננה חלה ביהודה ושומרון, כך שהחרב המונפת איננה כל כך אמיתית.

שנית, גם אם נניח לצורך הדיון שאמנה זו חלה בשטחי יו"ש, כל בר דעת מבין שההוראות של אמנת ג'נבה הרביעית, אשר נועדו להגן על אוכלוסייה אזרחית מפגיעה על ידי הכוח הכובש, אינן רלוונטיות למצב ביהודה ושומרון. הטענה כי פירוק המבנים הבלתי חוקיים בח'אן אל-אחמר ובסוסיא היא "העברה בכפייה של אוכלוסייה מוגנת" פשוט לא מסתדרת עם המציאות. כבר בשנת 1990 הצהיר שגריר ארצות הברית באו"ם מוריס אברם (אשר אף היה איש צוות במשפטי נירנברג) כי הוא "מכיר היטב את הכוונה התחיקתית מאחורי אמנת ז'נבה הרביעית, היא לא עוצבה לכיסוי מצבים כגון יישובים ישראליים בשטחים הכבושים".

ולבסוף, גם אמנת ג'נבה הרביעית עצמה איננה מגדירה את פירוק שני המאחזים כפשע מלחמה, שכן הסעיף הרלוונטי באמנה מדבר על "גירוש או העברה בלתי חוקיים" של אוכלוסייה מוגנת, והמקרה שלפנינו נעשה על פי החוק וכלל לא נופל לתוך סעיפי האמנה.

להסיר את המסכה

אז מה יש במכתב של 'בצלם'? בעיקר חציית גבולות של ארגון השמאל הקיצוני אשר מאיים בפנייה למוסדות פליליים בינלאומיים בהליכים פליליים, והכול כדי להשאיר על תילם את המבנים הבלתי חוקיים, שנבנו בעידוד ובחסות ארגוני השמאל ומדינות זרות הפועלים ביהודה ושומרון יום ולילה כדי להפר את החוק במסווה של סיוע הומניטרי.

יש במכתב הזה גם הצצה לשיטה שבה העסק פועל. 'בצלם' לא בוחל בהצגת מידע בלתי מדויק כדי לאיים על ראש הממשלה וקציני צה"ל בהליכים פליליים, ובמקביל פועל ליצירת תמונה מעוותת לפיה מדינת ישראל מבצעת פשעי מלחמה, כך שהמוני האידיוטים השימושיים יצטרפו למאבק על דמותה של מדינת ישראל ולמען הפליטים ביהודה ושומרון, כאשר מדובר בסך הכול בחבורה של עברייני בנייה וקרקע.

ארגוני השמאל עומדים בראש להקת הזאבים המביאה להרס בתי יהודים ביהודה ושומרון, תוך טענה כי חובת המינהל האזרחי לאכוף את החוק. אולם כאשר מדובר באכיפת החוק כלפי ערבים, נשלפות טענות של "זכויות אדם" ו"אוכלוסייה מוגנת". הגיעה העת להסיר את המסכה. ההבדל בין נתיב האבות לנוואג'עה וח'אן אל-אחמר הוא הלאום של המתיישבים, קרי: לשיטתם יש לאכוף את החוק כלפי יהודים, ואסור לאכוף את החוק כלפי ערבים. כל השאר זה רק מכבסת מילים.

עו"ד ארזי הוא היועץ המשפטי של תנועת 'רגבים', מומחה לדיני מקרקעין