בשבע מהדורה דיגיטלית

אחימאיר: במדינה חופשית זה לגיטימי

שיחות נתניהו עם בכירי ישראל היום - תדרוך לגיטימי או קשרי שלטון-עיתון?

נעמה בן-חיים , ט"ז באלול תשע"ז

יעקב אחימאיר
יעקב אחימאיר
צילום: עצמי

האם באמת היה צורך בחשיפת מספר שיחות הטלפון שקיים נתניהו עם עורך 'ישראל היום' כדי לשכנע מישהו שישנו קשר הדוק שבין ראש הממשלה לקובעי התכנים של 'ישראל היום'? הרי העיתון נוסד, ביוזמת ובמימון שלדון אדלסון, כדי לתמוך בראש הממשלה.

ואני אומר: טוב שבישראל קם עיתון שכזה! מאז ראשית כהונתו כראש ממשלה עמד נתניהו תחת ביקורת קשה מאוד, שפעמים רבות כבר הגדרתי אותה "שנאה", כלומר כתיבה עיתונאית אשר בחלקה יונקת מרגשות שנאה כלפי נתניהו.

אם גאים אנו (או לפחות חלקנו גאים) בחופש העיתונות שקיים אצלנו, הרי עלינו לחתור לגיוון דעות בציבור, לריבוי דעות, כיאה למדינה חופשית שאפשר לבטא בה דעות שונות, בכתב או בעל פה, במסגרת החוק כמובן. את היעד הרצוי הזה משרת 'ישראל היום'.

גילוי נאות: מדי פעם, ולא באורח סדיר, נדפסות רשימותיי ב'ישראל היום'. האם באישון לילה, טרם ההורדה לדפוס, הכתיב נתניהו לעורך את הכותרות של העמוד הראשון? ייתכן מאוד. אבל, כאמור, מי שנוטל לידיו את גיליונות העיתון מודע לכך שזהו "העיתון של נתניהו" - לא כקניין חומרי, אלא כנושא דברו ומפיץ ברבים את פעילותו כראש ממשלה. במדינה חופשית גם תופעה זו מותרת, אף שיהיו שלא יאהבו אותה. קורא קורא וטעמו. ירצה, יעיין בעיתון זה (או אחר). כך יאה.

תופעת המתקפות וכינויי הגנאי המודבקים לעיתון זה על ידי יריביו הפוליטיים של ראש הממשלה הינה בעיקרה על רקע פוליטי מובהק: הסלידה מנתניהו ומהצלחתו בקרב ציבור הבוחרים. שאלה חשובה העולה בהקשר זה: האם תמיכתו של העיתון בנתניהו מהווה חריגה מסכום המימון שניתן על ידי המדינה לצורך תעמולת בחירות? היש כאן הפרה של חוק מימון התעמולה? על כך ישיבו רשויות החוק והמשפט, כפי שיפרשו את תכניו של 'ישראל היום'.

יעקב אחימאיר

עיתונאי, חתן פרס ישראל לתקשורת