אנחנו בסל אחד עם החרדים

בג"ץ אמנם לא ביטל את הסדרי השירות של חיילי ההסדר וחיילי הישיבות הציוניות, אך טעות קשה תהיה לנוח על זרי הדפנה. פרשנות.

שלמה פיוטרקובסקי, מיוחדים , כ"ב באלול תשע"ז

בסל אחד עם החרדים. חיילי הסדר מתגייסים
בסל אחד עם החרדים. חיילי הסדר מתגייסים
צילום ארכיון: איגוד ישיבות ההסדר

שילוב בין מהלך מוצלח מאוד של שרת המשפטים דהיום איילת שקד, מי שעמדה בקדנציה הקודמת בראש הוועדה לחקיקת חוק הגיוס, ובין חוסר רצון של בג"ץ להתפזר לסוגיות שונות, הציל לעת עתה את הסדרי השירות של חיילי ישיבות ההסדר והישיבות הגבוהות הציוניות.

הקרדיט על המהלך מגיע כולו כמובן לשרה איילת שקד, ועל כך נדמה שאין מי שיכול לחלוק. אולם, תהיה זו טעות קשה לא לקרוא היטב את האותיות הקטנות ולא להבין שהחרב מעל המפעל המפואר של ישיבות ההסדר והישיבות הגבוהות הציוניות כלל לא הוסרה באופן סופי.

האותיות הקטנות הן כאלו: בג"ץ לא דחה את העתירות בכל הנוגע לחלק בהן שעסק בהסדרי הגיוס של ישיבות ההסדר והישיבות הציוניות הגבוהות. בג"ץ בסך הכל מחק את העתירות בהקשר הזה בהליך כמעט טכני, בגלל שהדיון בבג"ץ בפועל לא עסק בסוגייה הזו. אלא שהמרחק בין דחיית עתירה למחיקת עתירה הוא רב. בעוד דחייה של העתירה מהווה פסק דין סופי, מחיקה בסך הכל מורידה את הסוגייה מהשולחן ברגע נקודתי. בכל נקודת זמן רלוונטית בעתיד יוכלו העותרים לשוב ולהעלות, בעתירה נפרדת או אגב עתירה חדשה בנושא, את סוגיית ישיבות ההסדר והישיבות הציוניות הגבוהות.

מה יקרה אז? האמת היא שקשה לדעת, אבל הסימנים המוקדמים לא נותנים מקום לתחושת רוגע. השופט יצחק עמית כבר ציין בחוות דעתו בפסק הנוכחי שלטעמו האפלייה הנובעת ממסלול ישיבות ההסדר חמורה אף יותר מזו הקיימת בנוגע לחרדים. הוא אמנם נמנע מקביעת מסמרות אך אימרת האגב הזו מדאיגה מאוד. נכון מנגד השופט מלצר, גם הוא לא שופט דתי, הציב עמדה הפוכה לגמרי לעמדתו של עמית, אך קשה מאוד לנבא איזו עמדה תגבר ברגע האמת - אם יגיע רגע כזה.

הבעיה הגדולה היא מורכבת משני חלקים, ובנוגע לשניהם גם הישיבות של המגזר החרדי וגם הישיבות של המגזר הדתי לאומי נמצאות בדיוק באותו הסל. החלק הראשון של הבעיה הוא עצם התערבותו של בג"ץ בחקיקה של הכנסת, במיוחד כזו שעוסקת בהסדרים חברתיים עדינים ורגישים כמו הסוגייה העומדת לפנינו. כבר בשנת 2006 עמד השופט דאז, אשר גרוניס, על הבעיה הזו, ומאז טענותיו רק קיבלו משנה תוקף.

החלק השני של הבעיה הוא הנקודה העיוורת הגדולה שנחשפת בכל פסקי הדין של בג"ץ שעוסקים בגלגולי חוקי הגיוס, מפסילת ההסדר המקורי עוד באלף הקודם ועד היום. שופטי בג"ץ, במידה לא מעטה לא באשמתם אלא באשמת הפרקליטות, בכלל לא העלו לדיון את עצם זכותה של מדינה יהודית, כזאת שקמה אחרי 2000 שנות גלות והיא המדינה היהודית היחידה בעולם, לתת פריבילגיות משמעותיות מאוד למי שעוסקים בעיסוק החשוב ביותר בדת היהודית - לימוד תורה. מדובר בנקודה עיוורת כמעט לחלוטין עבור מערכת המשפט, וממנה נובעות כל הפסיקות בנושא.

בנוגע לשני חלקיה של הבעיה הגדולה ישיבות ההסדר והישיבות הציוניות הגבוהות נמצאות בעצם בסל אחד עם הישיבות החרדיות. ההבדל בפרטים הוא משמעותי מאוד, אבל הוא לא משמעותי עד כדי כך שאפשר לנוח על זרי הדפנה. אם הציבור הדתי לא יתאחד כאיש אחד לפעול למענו של הציבור החרדי בנקודה הנוכחית, גם מפעלי התורה הגדולים שלנו יהיו בסכנה. זה אולי לא יקרה בעוד חודש או חודשיים, אבל בסוף זה עלול לקרות.