שנה לפטירת פרס: "עכשיו זה בידינו"

נשיא המדינה ריבלין השתתף באירוע לזכרו של נשיא המדינה התשיעי שמעון פרס ז"ל. "קשה להאמין שחלפה כבר שנה מאז נאלצנו להיפרד''.

ערוץ 7 , כ"ב באלול תשע"ז

ריבלין ובתו של פרס צביה ולדן
ריבלין ובתו של פרס צביה ולדן
צילום: מארק ניימן, לע''מ



טוען....

נשיא המדינה ראובן (רובי) ריבלין השתתף היום (רביעי) באירוע לזכרו של נשיא המדינה התשיעי שמעון פרס ז"ל, שהתקיים במרכז פרס לשלום וחדשנות, בהשתתפות ראשי חברות בינלאומיות, ראשי חברות ההייטק הישראליות וראשי המשק.

"קשה להאמין שחלפה כבר שנה מאז נאלצנו להיפרד משמעון פרס. האיש שגרם לנו להאמין שלא הזמן, לא החזון, ולא העשייה ניתנים לעצירה", פתח הנשיא את דבריו.

"זמן קצר לפני לכתו התכנסנו כאן כדי לחנוך את המרכז על שמו, מרכז פרס לשלום ולחדשנות. שוחחנו על היתרונות האדירים המצויים במדינת ישראל, היתרונות שהפכו אותנו למעבדת חדשנות יוצאת דופן שמייצאת לעולם ידע ומומחיות ולא מפסיקה להתחדש בעצמה", סיפר ריבלין.

ריבלין ציין את מזכר ההבנות לחיזוק שיתוף הפעולה בתחום הטכנולוגיה הפיננסית שנחתם בין ישראל ושוויץ במטרה לטפח סביבה מסייעת לחדשנות, את רכישת מובילאיי על ידי אינטל, את שיתוף הפעולה של מיזמי הייטק ישראלים בתחום התחבורה עם יצרנית הרכב 'סקודה' שבכך הצטרפה לחברות רכב בינלאומיות נוספות המקיימות שיתוף פעולה זהה עם ישראל, "אלה רק דוגמאות אחדות לדרך שבה ההון האנושי, המשאב החשוב ביותר של מדינת ישראל, מתגלה שוב ושוב ככוח טבע של ממש בעוצמתו וביכולותיו".

הנשיא ציין את עבודת הכפיים החשובה אותה הביאה הציונות למדינה, "הציונות הביאה איתה את ההבנה כי מדינה בונים לא רק בראש, אלא גם בידיים. אם נרצה שהבית הלאומי שלנו ייבנה באמת ולא רק ברוח, צריך להפשיל שרוולים. כך האמינו אבות הציונות. כך הפכנו לחקלאים ולבנאים והקמנו תעשיות יצרניות, בראשן התעשייה הביטחונית ותעשיית הטקסטיל, תעשיה שהייתה שנים רבות פאר יצירת הראש והכפיים הישראלית".

הנשיא התייחס לנתון מתוך המחקר של המדען הראשי שאומר כי מספר הסטודנטים והסטודנטיות הערבים במערכת ההשכלה הגבוהה הלומדים מקצועות רלוונטיים לתחום עלה ב–60% בשנים 2012–2016.

לדברי ריבלין "מדובר בנתון מרשים בכל קנה מידה, ודאי כשלצדו ניתן לציין את העלייה בשיעור אזרחי ישראל הערבים המועסקים בתעשיית ההיי־טק, מ–0.5% ב–2008 ליותר מ–4% ב–2017. ישנם מאמצים קטנים וגדולים שנעשים בשנים האחרונות, הן בתחום ההכשרה והן בתעסוקה, מאמצים שגם בית הנשיא שותף להם במסגרת המיזם תקוה ישראלית. פתיחת מרכזי היי-טק ייעודיים לחברה החרדית היא דוגמה אחת, פועלו של מרכז החדשנות הנוכחי לשילובם של אלף מהנדסים וטכנאים, בני החברה הערבית בחברות היי-טק מובילות במשק היא דוגמה שניה והן לא היחידות.

''אבל זה עדיין לא מספיק. רק הבוקר התפרסמה עבודה של אגף הכלכלן הראשי ושל משרד העבודה והרווחה שמראה שוב, שחור על גבי לבן, שהשתלבות בהייטק הישראלי היא עדיין פונקציה של רקע משפחתי, מצב סוציו אקונומי ויישוב מגורים ולא של כישרון, שאפתנות ועבודה קשה. אנחנו חייבים לשנות את התמונה הזו. דרושה תכנית עבודה ברורה ומעשית לצד חזון אמיץ ויישום שאינו מתפשר''.

הנשיא התייחס לתכנית ההיי-טק לעידוד ההון האנושי שאושרה על ידי הממשלה בינואר השנה, ואמר: "זו תכנית חשובה שקוראת את המציאות נכוחה ומבינה כי הצורך הבוער והדחוף במהנדסים, במתכנתים, במפתחים, הוא צורך לאומי. לא פחות מזה. זוהי תכנית שמבינה שחייבים להשקיע בסטודנטים בתחומים הרלוונטיים, להשקיע בהכשרות וכמובן בהשמה כמותית ואיכותית. זו החלטה חשובה שעכשיו צריך להתחיל ליישם אותה והיא תצליח רק בשילוב כוחות נחוש ובהובלה משותפת של כל מי שהמדינה הזו ועתידה יקרים ללבו. וזה כולל את כולנו".

"לכל מי שיושב כאן היום יש אחריות, יש תפקיד ויש הזדמנות לגרום לתעשיית החדשנות הישראלית להמשיך ולהיות עמוד האש שלפני המחנה עוד שנים רבות וארוכות", אמר הנשיא בסיום דבריו וחתם: "זה היה חלומו של ידידי הנשיא התשיעי, שמעון פרס. זו הייתה אמונתו, ועכשיו זה בידינו''.