כך נולדה המחיצה בכותל המערבי

שני עמודים הנחשפים כאן לראשונה הם הטיוטה האחרונה של עמדת הרבנות הראשית בסוגיית הכותל המערבי כפי שהוצגה בידי הרב עוזיאל זצ"ל.

יאיר דן , כ"ב באלול תשע"ז

הרב עוזיאל זצ"ל בכותל המערבי
הרב עוזיאל זצ"ל בכותל המערבי
צילום: בית הרב

הרב בן ציון חי עוזיאל, בעת שכהן כרב העיר יפו והמושבות, הוזמן בשנת תר"צ (1930) להעיד כנציג הרבנות הראשית בפני ועדת החקירה על הכותל מטעם חבר הלאומים.

בפרוטוקול העדות של הרב עוזיאל מוזכר כי מיד בתחילת עדותו מסר הרב לידי הועדה, על ידי עורך דין הרבנות הראשית ד"ר אליאש "רשימה של הסדרים ודיני התפילה בכלל וליד הכותל בפרט". למעשה היו אלו שני עמודים המהווים "נייר עמדה" של הרבנות הראשית דאז, ביחס למנהגים והסדרים הנדרשים בכותל המערבי, על פי המנהג הנוהג שם מקדמא דנא.

חוקרי ההיסטוריה בימינו עדיין מחפשים את תיק המוצגים של ועדת הכותל משנות ה-30 של המאה הקודמת, בו נמצאים דפים אלו עם כלל החומרים שהובאו לידי הועדה. בינתיים הם אינם ניתנים להשגה. לאחרונה התגלו ב"מרכז תעודי בית הרב קוק" שני עמודים, המתפרסמים כאן לראשונה, שללא ספק הם הטיוטה האחרונה של רשימת הרב עוזיאל (במקור צולמו הדפים בארכיון עיריית ת"א-יפו). למעשה נמצאת בידינו עמדת הרבנות הראשית ביחס לסדרי הכותל המערבי ומנהג המקום, כפי שכבר נכתבה והוצגה בפני השלטונות לפני כ-90 שנה.

עיון בדפים הללו ובמסמכים נוספים מלמד כי הרב עוזיאל פעל בתאום מלא עם הרב הראשי לארץ ישראל באותם ימים, מרן הראי"ה קוק זצ"ל, אשר ליווה 'מאחורי הקלעים' פעילות מנהיגי הישוב העברי שהביאו לפני ועדת החקירה את עמדת היהדות ביחס לכותל המערבי ולסדרי התפילה בו (בין מנהיגים אלו ניתן למנות את יצחק בן צבי ויעקב טהון מראשי הועד הלאומי, קולנל קיש יו"ר הסוכנות היהודית, דוד ילין, הרב מאיר בר-אילן מטעם המזרחי, פרופ' קלאוזנר מראשי האוניברסיטה העברית, ואף אנשי אגודת ישראל ונציגי הקהילות היהודיות ברחבי העולם).

בשולי הדפים, אותם רשם הרב עוזיאל, רשומים הערות בכתב ידו של הראי"ה קוק, אשר התייחס למנהג אמירת "תיקון חצות" ומעלת אמירתו "אצל הכותל הקדוש". הרב קוק גם העיר כי זקנים וחלושי כוח המתפללים ליד הכותל זקוקים למקומות ישיבה על מנת שיוכלו לכוון לבם בתפילה, וציין כי עד הזמן האחרון היה מותקן מחסה ממטר ומשמש לרווחת המתפללים בלא שום הפרעה.

ברשימתו השווה הרב עוזיאל בין הלכות ומנהגי בית כנסת לבין מנהג המקום של הכותל המערבי, אם כי הדגיש שישנן תפילות מיוחדות דוקא לכותל המערבי, המשמש מעבר להיותו "בית כנסת" גם מקום לתפילה לרחמי שמיים ולהשתפכות הנפש "בכל שעה של נטיה לקרבת אלוהים". בהקשר לכך, מעניינת הערתו של הרב עוזיאל כי בניגוד לכל בית כנסת בו נדרש עמוד קבוע מול ארון הקודש עבור שליח הצבור, הרי שבכותל המערבי אין צורך בכך "מפני שכל אורך הכותל – קדושתו שווה, והחזן מתפלל בכל מקום שהוא".

והמחיצה? על כך כתב הרב עוזיאל כי "מחיצה בין גברים לנשים דרושה ביחוד אצל הכותל המערבי, מפני שאין אצל הכותל 'עזרת נשים' מיוחדת, כאשר ישנה בכל בית כנסת".

על קיומה וצורתה של ההפרדה בכותל לאורך השנים, עוד מתקופת העות'מנים, העיד הרב עוזיאל בפני ועדת החקירה כי הוא זוכר שהנשים עמדו משמאל והגברים בימין הרחבה. בשלב מסויים שאל יו"ר הועדה את הרב עוזיאל: "באיזה אופן משתתפות הנשים בתפילה על יד הכותל? איך הן עוקבות אחר התפילה, הרי הן עומדות מצד אחד והגברים מצד השני של הכותל? איך אפשרי להן באופן זה להשתתף בתפילה שלימה תחת הנהגת החזן?". בתשובתו הזכיר הרב לדוגמא את "בית הכנסת הגדול של היהודים באלכסנדריה של מצרים, שבו שימשה הנפת דגלים על ידי השמש כדי לסמן לכלל העדה שיוכלו לעקוב אחר התפילה. גם כאן", אמר הרב עוזיאל, "על יד הכותל יכולות הנשים לעקוב מרחוק, משום שהן יודעות את סדר התפילה והן 'מנחשות' מתי עליהן להתפלל בלחש ומתי בקול רם" (מתוך הפרוטוקול בספר "משפט הכותל").

עמדות הרבנות הראשית אלו, שהובעו על ידי הרב עוזיאל, הופיעו בדו"ח המסקנות וההמלצות של ועדת החקירה הבינלאומית: "מבין העדים שהעידו בפני הוועדה, הרב עוזיאל מיפו הצהיר שאין שום הבדל מכל וכל, לא בצורה או בסדר התפילות, בין התפילה של כל עדה אשר מתפללת בבית הכנסת והתפילה של כל עדה שמתפללת בכותל", וכן "טקס התפילה הקבוע בכותל זהה לזה שבבית כנסת. בכותל קיימים גם טקסים מיוחדים ותפילות מיוחדות שנאמרות במניין של עשרה אנשים, לטובת מי שצריכים שיתפללו עליהם עקב צרה אישית וזקוקים לרחמי שמיים. זהו גם המנהג של המאמינים בבתי הכנסת הרגילים, ללכת לכותל מזמן לזמן בליל שבת או ביום השבת או בחגים, ולקיים שם תפילות עם חזן מיוחד לתפילה בכל מניין".

עוד נכתב בדו"ח הועדה: "הרב הראשי עוזיאל מיפו נתן עדות בנוגע לתשמישי הקדושה הנחוצים. לפי דבריו יש כאלו שמשמשים לתפילה האישית, והם: טלית עם ציציות, סידור תפילה, חומש, ספר תהילים, ספר משניות, תפילין... החפצים הבאים משמשים לנוחות המתפללים: קודם כל ספסלים למבוגרים ולחלשים שביניהם, ושטיחים ביום הכיפורים כאשר המתפללים כורעים ומשתחווים על הארץ. נדרשת גם מחיצה כדי להפריד בין נשים לגברים, כיוון שבני שני המינים לא מורשים לשבת יחד" (תרגום מתוך דו"ח הועדה, הנמצא בארכיון המדינה).

טיוטת הרב עוזיאל
צילום:בית הרב

עמוד שני
צילום: בית הרב