פתיחת הקברים: סוגייה סבוכה הלכתית

חבר מועצת הרבנות הראשית, הרב יעקב רוז'ה, מסביר מדוע ישנן בעיות הלכתיות לא פשוטות בהצעת החוק לפתיחת קברי ילדי תימן, מזרח ובלקן.

מיכל לוי , כ"ג באלול תשע"ז

אישור פרטני לכל פתיחת קבר. הרב רוז'ה
אישור פרטני לכל פתיחת קבר. הרב רוז'ה
חזקי עזרא

לקראת ההצבעה על הצעת חוק פתיחת קבר של קטין יוצא תימן, המזרח או הבלקן לצורך ביצוע בדיקה גנטית לקשרי משפחה, מבהיר חבר מועצת הרבנות הראשית ורב חברה קדישא תל אביב-יפו הרב רוז'ה כי מדובר בסוגיה סבוכה וכבדת משקל מבחינה הלכתית.

במכתב ששיגר לוועדה המיוחדת לפרשת היעלמותם של ילדי תימן, מזרח והבלקן בראשות ח"כ נורית קורן, הסביר הרב רוז'ה את הקשיים ההלכתיים הטמונים בסוגיה.

"במהלך ישיבות הוועדה, התברר לי כי אין המדובר בפתיחת הקברים בלבד. הטיפול בקברים יהיה בעל שלושה שלבים: א. פתיחת הקבר עד לתחתיתו. ב. הוצאת דגימה מגוף הנפטר אם וכאשר תמצא. ג. במהלך התהליך המדעי להפקת (DNA) יהיה כילוי של חלק מחומר של הנפטר. בנוסף על כך מתברר, כי בחלק מהמקרים כדי לפתוח את הקברים הנ"ל, יש לפנות נפטרים אחרים הקבורים מעל קברים אלו. כמו כן, יתכן כי יימצאו באותו קבר מספר נפטרים. לאור כל זאת הופך הנושא להיות סבוך וכבד משקל מבחינה הלכתית", מסביר הרב רוז'ה.

עם זאת, הרב רוז'ה לא שולל את הצעת החוק ובמקום זאת מציג מתווה אפשרי, "כפי שהצעתי בעבר, נראה לי, כי לפני פתיחת כל קבר וקבר יש להביא את הנושא לדיון בפני המועצה הראשית לישראל -שהיא גוף ממלכתי, או גוף הלכתי מטעמה, ולקבל את אישורה טרם פנייה לבית המשפט, על מנת שעמדת ההלכה היהודית תעמוד בפני השופט בשעה שיובא הנושא לדיון בפניו".

הרב רוז'ה הדגיש כי "רצוי מאד לעגן כל זאת בחוק המוצע".

מי שהוביל את הצפת הסוגיה ההלכתית היה חבר הוועדה ח"כ אורי מקלב (יהדות התורה). יש לציין כי בימים האחרונים אכן רוב התיקונים ההלכתיים הוטמעו בחוק המוצע.