יעקב טירקל
יעקב טירקלצילום: מרים צחי

התחלה/ לפני 82 שנים בתל אביב כבן יחיד להוריו מרדכי וחיה טירקל ז"ל. הוריו עלו מאוסטריה מטעמי ציונות כמה שנים לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה.

אבא/ מרדכי ז"ל. ממשפחה אמידה בוינה. עלה ארצה והקים בעשר אצבעותיו חיים חדשים. "עסק בתחום הכלכלה והסטטיסטיקה בסוכנות היהודית, בממשלת המנדט ובמדינת ישראל. איש משכיל ומלא חום ואנושיות שאיבד שבעה אחים ואחיות, הורים ומשפחה בשואה. אבא חינך אותי לאהבת תורה, יראת שמיים ואהבת הבריות ונתן לי את השאיפה להשכלה כללית".

אמא/ חיה ז"ל. "אמא לא הפגינה רגשות אבל דאגה לי וטיפלה בכל מאודה". נפטרה בשיבה טובה.

מיטה מארגז/ בילדותו סבלה המשפחה ממצוקה כלכלית. כתינוק ישן בארגז של תפוזים מעץ, כתחליף למיטה. "ריפדו אותו ואני ישנתי בתוכו. אני תמיד אומר לצעירים: תאמינו בעצמכם. גם מארגז של תפוזים אפשר להגיע לבית המשפט העליון".

הכיבוש הנאצי/ בשנת 1938 לקחה אותו אמו לבית הוריה שבוינה. "אמא רצתה שסבא וסבתא יכירו את הנכד הקטן שלהם". בזמן ביקורם החל הכיבוש הנאצי על אוסטריה. "היינו תחת השלטון הנאצי. בזכות הדרכון שהיה ברשותנו מפלשתינה, הותרה יציאתנו. מי שנשאר מאחור – הוריה, הורי אבי ויתר בני המשפחה - נספו בשואה".

גרמנית/ "משחר ילדותי דיברו איתי בגרמנית כדי שאוכל לשוחח עם המשפחה שבאוסטריה. עם אמי דיברתי עד יומה האחרון בגרמנית". בגיל ארבע עבר עם משפחתו לשכונת שערי חסד בירושלים, שם גם החל ללמוד את השפה העברית.

חינוך קפדני/ למד במגמה הריאלית בבית הספר 'מעלה', בית ספר שהשתייך לזרם הדתי וכלל כיתות א' עד י"ב. "צוות המורים היה מורכב כולו מיקים דתיים מגרמניה. הוא התנהל עם מסגרת כללים נוקשה והיה מוסד לתפארת".

צבא/ את שירותו הצבאי החל בחטיבת גבעתי, אך מאחר שאביו סבל ממצב בריאותי קשה הוחלט להעבירו לשרת בירושלים בקרבת ביתו. במילואים שירת כקצין בחיל התותחנים. משרת עד היום כשופט ביחידת בית הדין הצבאי לערעורים.

משפטים/ למד משפטים באוניברסיטה העברית בירושלים.

החברה/ הכיר כבר מגיל 17 את מי שתהפוך לרעייתו, מרים, ילידת תל אביב, בהתנדבות בקיבוץ שלוחות. "אני אפילו זוכר על מה שוחחנו בפעם הראשונה". הם החליפו מכתבים ביניהם ורק לאחר שסיים התמחות וקיבל רישיון עריכת דין, הם נישאו.

החצי השני/ הם נשואים באושר מזה 56 שנים. "מרים אשתי שירתה בשירות קבע בצבא והגיעה לדרגת סגן אלוף. היא הצליחה בצבא באופן יוצא דופן. גם שימשה חברה במועצת עיריית באר שבע. אישה מיוחדת במינה. החברה הכי טובה שלי. האישה הכי חכמה שהכרתי".

תביאו עשרה ילדים/ "אשתי ואני ילדים יחידים, גדלנו בלי אחים ואחיות. אני חסיד של משפחות גדולות. לצערי לא זכיתי למשפחה גדולה, אבל הנכדים ברוך השם מפצים על זה".

הנחת/ הבת הבכורה, ד"ר ליאת לוביש בת 54, רופאת משפחה ואמא לשמונה ילדים. בתו הצעירה עו"ד לימור טירקל-גוטליב היא אם לשלושה. "הבת הקטנה עורכת דין במקצועה, אבל בחרה לשנות כיוון וכיום היא עורכת תוכניות וסרטים. אני גאה ומאושר מהנכדים המקסימים שלנו".

אבי ברוך/ בנו ברוך נפטר בגיל 14 ממחלת הסרטן. "האובדן קשה מנשוא, לא מתרגלים לכך שהוא איננו. מדובר בבן עילוי ואהוב שקשה לתאר". לזכרו החליט להוסיף לשמו את השם "אבי ברוך".

כבוד השופט/ בגיל 32 בלבד, אחרי כשש שנים של עבודה כעורך דין בתיקים אזרחיים, התמנה לשופט שלום בבאר שבע. "לא אשכח את התחושה המרגשת ביומי הראשון על כס המשפט".

היי דרומה/ בעקבות משרתו החדשה עבר עם משפחתו לבירת הנגב. "הנוף של הנגב והמדבר עוצמתי בעיניי. למעשה אני אוהב כל חלק מארץ ישראל".

מתקדם/ כעבור שש שנים מונה לשופט בבית המשפט המחוזי בבאר שבע. כעבור שבע שנים, בגיל 45, היה לשופט בפועל בבית המשפט העליון. בתום שנת כהונה נעתר להפצרות ומונה לנשיא בית המשפט המחוזי בבאר שבע. שימש בתפקיד זה כ‑14 שנים. "אני יכול להעיד על עצמי שהפכתי את בית המשפט למודרני ומתקדם".

לעליון/ בגיל 60 זכה למינוי קבע כשופט בית המשפט העליון, תפקיד שמילא כעשור. "מדובר בתפקיד דורש וקשה ביותר מבוקר עד ליל". וכן, היו גם לילות ללא שינה. "מדובר בהחלטות חשובות ולעיתים גורליות ואי אפשר להקל ראש".

כתובת לאזרח/ "עיקר חשיבותו של בית המשפט העליון הוא ההגנה על זכויות האזרח. אין מי שיגן עליו כמו שעושה בית המשפט העליון. במחלוקות וסכסוכים קשים הכתובת היחידה היא בית המשפט העליון, ולכן אני טוען שצריך להגן ולשמור עליו מכל משמר".

יש כבוד/ "הייתי בלא מעט סיורים וביקורים בבתי המשפט העליונים של מדינות אחרות, ואין לך מושג איזו הערכה וכבוד הם רוחשים לנו. בית המשפט העליון הישראלי הוא לשם ותהילה בעולם".

לא מגדל השן/ "בית המשפט העליון הוא הערכאה האחרונה והסופית, והמגע שלו עם האזרח פחות הדוק. בנוסף לכך בית המשפט העליון נוקט בעמדות שהן לא בהכרח אהודות על הציבור. הוא לא יכול לרצות את כולם או ללכת לפי הרוח הנושבת, אבל השופטים לא יושבים במגדל השן ולא מנותקים. זה בפירוש לא כך".

דעת מיעוט/ משפטנים רבים מכנים את טירקל "שופט של דעות מיעוט". "אני הקול האחר ביחס לחבריי. למה פלוני נוטה לנקוט בדעת מיעוט יותר מאחר? אין לי תשובה אבל אני מאמין בחשיבות הרבה שבכך".

דעת מיעוט 2/ מה הטעם בדעת מיעוט? "פסק דין כזה מלמד על גישות נוספות ומהדהד הלאה. לעיתים דעת המיעוט מביאה לאמירה 'תחשבו, תיתכן גם אפשרות אחרת'".

קריירה משפטית/ במשך 38 שנים ישב על כס המשפט עד שתלה את גלימתו. "אני אחד השופטים הכי ותיקים במערכת. לא נרתעתי משום נושא לדיון ועסקתי בכל נושא שאפשר להעלות על הדעת".

המרמרה/ לפני שבע שנים התמנה לעמוד בראש ועדת הבדיקה לאירועי המשט לעזה שזכתה לכינוי ועדת טירקל. הוועדה קבעה כי לא היה דופי בהתנהלות צה"ל. "זאת הייתה בחינת עומק כנה ויסודית".

גם האו"ם מאמץ/ "החשיבות של הדו"ח באה לידי ביטוי כאשר מזכ"ל האו"ם הקים ועדת חקירה משל עצמו. הדו"ח שלנו הוגש בתור עמדת ישראל, ובפעם הראשונה בהיסטוריה של האו"ם הוחלט לאמץ את מסקנות הוועדה".

זכויות אדם/ דו"ח נוסף שהפיקה הוועדה עסק בהתנהלות ישראל ביחס לפגיעה בזכויות אדם. "לא הייתה בדיקה כזאת בשום מדינה בעולם. הדו"ח הזה נלמד באוניברסיטאות".

ועדות/ וכאילו לא די, הוא עומד בראש ועדות נוספות, כמו הוועדה לאישור מינויים בכירים, הוועדה לתכנון שטרות ומטבעות של בנק ישראל, הוועדה לציון חסידי אומות העולם של יד ושם ועוד.

חסידי אומות העולם/ "סיפור קשה וכואב, ועדיין כל כך הרבה שנים אחרי השואה מתקבלות ביד ושם מדי שנה יותר מ‑450 בקשות".

עוד אכתוב/ כשהיה בן 35 זכה בפרס 'שידורי ישראל' על תסכית מקורי שכתב, בשם "אבק מן המדבר". "החלום שלי הוא לשבת ולכתוב ספרים מקצועיים וגם ספרות יפה".

אם זה לא היה המסלול/ "היום נראה לי שהייתי בוחר לעסוק בארכיאולוגיה וחקר המקרא".

מקרר לבית/ אביו לקה בליבו ואושפז כשהיה בן 14. "אני מאמין שזאת תוצאה של הבשורות הקשות על משפחתו שנספתה בשואה. המצב הכלכלי בבית היה קשה. עזרתי ככל יכולתי. המקרר הראשון בבית היה מסכום כסף שחסכתי".

צדק/ האם נעשה צדק בבית המשפט העליון? "יש שופטים שכותבים 'אני לא מרוצה מפסק הדין אך מה אעשה והחוק כופה עליי'. אמירות מסוג זה מקוממות אותי. יש לשופט די מרחב במסגרת הפרשנות ופסק הדין. בכל סכסוך השופט יכול להגיע לתוצאה שהיא יותר צודקת מבחינתו".

במגרש הביתי

בוקר טוב/ משכים קום בסביבות השעה חמש וחצי. אחרי פעולות הבוקר, לרבות תפילה וארוחה קלה, עוסק בביתו או בלשכתו בבית המשפט בענייני ציבור, ובמיוחד בענייני הוועדות הציבוריות שהוא עומד בראשן. עוסק גם בהכנת הרצאות וראיונות ובמתן הערות למאמרים מקצועיים. עולה על משכבו בשעות הקטנות של הלילה.

דיסק ברכב/ "אינני שומע מוזיקה בזמן נהיגה. המוזיקה הקלאסית האהובה עליי הן יצירותיהם של באך ובטהובן. נהנה גם להאזין לשירי ארץ ישראל ובמיוחד ליצירות של נעמי שמר".

שבת/ "בעיקר יום של תפילה, מנוחה ולימוד, שבמרכזו לימוד פרשת השבוע עם רעייתי".

מאכל אהוב/ "אינני שותף לעשייה במטבח, אבל אני שוטף ומסדר את הכלים. המאכלים האהובים עליי במיוחד הם המאכלים היהודיים הידועים". בנוסף לכך מתענג על מרק השעועית מעשה ידיה של אשתו.

משאלה/ "בדברי הפרידה שלי מבית המשפט העליון הבעתי את משאלותיי לשלום, אחדות ואהבה בין כל חלקי עמנו".

פנאי/ בין העיסוקים השונים קורא לא מעט מאמרים וכן ספרי הגות ומשפט, "ולצערי גם עיתונים רבים מדי".

דמות מופת/ הרמב"ם. "אין די מילים לתאר את גדולתו וחוכמתו הרבה. אני עומד על רגליי במחשבה כאשר אני מעיין בדבריו".

כשאהיה גדול/ "נניח את זה לריאיון שתערכו איתי בעוד עשר שנים".

לתגובות: [email protected]