"פיצול בציונות הדתית מחליש אותה". הנהגת הבית היהודי
"פיצול בציונות הדתית מחליש אותה". הנהגת הבית היהודיצילום: דוברות המפלגה

את השנה החדשה פותחת מפלגת הבית היהודי בוועידה רעיונית שתתקיים באמצע השבוע הבא, ובה יידונו כמה מהסוגיות הבוערות על סדר יומה של הציבוריות הישראלית.

את הנושאים המדיניים והחוקתיים משאירה המפלגה הפעם בצד, ומתמקדת בסוגיות כמו יחסי פריפריה-מרכז, יעדים ותמורות בחינוך הממלכתי דתי, זהות יהודית ומעמדה של השבת במדינת ישראל.

מנכ"ל המפלגה, ניר אורבך, מדגיש כי הסוגיות הצפויות להידון הן סוגיות ליבה שהיוו מוקד פעילות והשקפה במפלגה עוד בימיה כמפד"ל ההיסטורית, ועם זאת מדובר בסוגיות שלא נידונו בהרחבה לא מעט שנים. אורבך מפוכח, ויודע שדיון מקיף ומעמיק ככל שיהיה לא ישנה את פניה של המפלגה, אך עם זאת הוא רואה חשיבות במה שהוא מגדיר כ"התכנסות פנימה לבירור וחידוד עניינים שבמרוץ הפוליטי והציבורי היומיומי, אין תמיד יכולת לעשות זאת".

לאורבך חשוב להדגיש כי הדיונים צפויים להתקיים לא רק פנימה, אלא גם סביב השיח עם החברה הישראלית כולה. הדבר יבוא לידי ביטוי הן בבחירת המומחים שיציגו את העמדות בפני המתכנסים, והן בתכנים המקיימים שיח רציף עם שאר המגזרים. "קח למשל את נושא השבת. ברור שהיינו רוצים לראות את השבת הציבורית קרובה למה שאנחנו מקיימים, אבל אנחנו יודעים שהמרחב הציבורי הוא משותף גם לציבור שלא יושב לשולחן שבת כמו זה שלנו, וצריך למצוא את הדרך לסטטוס-קוו של פשרה", אומר אורבך.

מעניין לבחון את דבריו של אורבך לאור העובדה שבסוגיית השבת נדמה שבאחרונה נשמע דווקא קולם של הרבנים, בעוד קולם של חברי הכנסת מעט נאלם, וסערת משחקי הכדורגל היא הבולטת בהקשר זה. אורבך מודע לכך, וסבור שכך אמורים פני הדברים להיות. "הרב דרוקמן והרב אריאל השמיעו את קולם והפוליטיקאים לא השמיעו קול, כי הדברים לא ממש ברורים מהבחינה החוקית והמשפטית. לכן אין טעם להצהיר הצהרות פוליטיות בשלב זה, אבל חשוב שהרבנים יאמרו את העמדה הברורה".

על המדיניות המפלגתית שבה נדמה לא פעם שדברי הרבנים מסתכמים בהמלצה בלבד ולא בהתוויית דרך, הוא אומר כי "הציבור שלנו הוא מגוון ומורכב מכמה בתי מדרש. אין לנו 'הרב עובדיה' אחד. הציבור שלנו הוא אומנם מוקיר רבנן, חי על פי תורה ומתייעץ עם רבנים, אבל לא תמיד מחכה שהרבנים יגידו לו מה לעשות. אני יודע שיש על כך ביקורת, וזה בסדר, אבל כשם שיש ציבור שמבקר, יש גם ציבור גדול שחושב שכך צריך להתנהל, וברווח שבין הדעות הללו אנחנו מתנהלים כפוליטיקאים".

בעיה של שיווק

ועידת הבית היהודי מגיעה ימים ספורים אחרי ועידת האיחוד הלאומי, שבה המוקד היה דווקא מדיני, עם הצגת תוכניתו של ח"כ בצלאל סמוטריץ' שעוררה לא מעט הדים תקשורתיים. "אני לא יודע מה הניע אותם לגעת דווקא בנושאים המדיניים. אנחנו לעומת זאת קיבלנו החלטה לגעת בסוגיות היותר מגזריות, בין השאר בגלל שהיו מי מחברינו באיחוד הלאומי שניסו לסמן את עצמם כסמן האידיאולוגי במגזר, ולזה לא הסכמנו. יש לנו אידיאולוגיה מוצקה, יש לנו חוקה עם ערכים בסיסיים ברורים, ולכן אנחנו מתעסקים בסוגיות הללו שהם בחרו לא להתעסק בהן".

גם את הפתיחות לציבורים נוספים רואה אורבך כעיקרון תפיסתי שבו אוחזת המפלגה. "הנושאים החברתיים והנושאים שנוגעים לאופייה הציבורי של מדינת ישראל, נוגעים לכלל החברה בישראל, ולכן אנחנו צריכים לדבר בשפה שתהיה ברורה לכלל הציבור ולהיפתח לציבורים נוספים. זו הדרך לגדול. אם נדקדק על קוצו של יו"ד נהיה אולי צודקים, אבל נישאר קטנים ומעוטי השפעה".

כשהוא מדבר על קהלים חדשים אורבך לא מדבר רק על קהל מסורתי וחילוני, אלא גם לפורום הדרוזי ההולך ומתרחב ואף לפורום הבדואי של המפלגה שהולך ומתהווה בימים אלה. "מדובר בציבור שממש מחובר לערכים שלנו, ערכי עם ישראל, ארץ ישראל ותורת ישראל. מדובר באנשים ציוניים ובוגרי צבא. הקשר עם המגזר הבדואי לא חדש. הוא היה קיים גם במפד"ל ההיסטורית. אני מאמין בצורך להגיע אל המגזרים הללו, אבל עם זאת צריך לזכור שמדובר בסך הכול בחמישה אחוזים מהמתפקדים".

כשמדברים על פתיחות למגזרים שונים מדברים תמיד על המסורתיים והחילוניים, הבדואים והדרוזים, למה זה אף פעם לא פתיחות למגזר החרדי?

"לציבור החרדי יש את המפלגות שלו. הוא לא מחפש מפלגות אחרות".

יו"ר סיעת הבית היהודי בכנסת, חברת הכנסת שולי מועלם-רפאלי, רואה בעיסוק בסוגיות חברתיות את ליבת הפעילות המפלגתית בכנסת, אך כזו שאינה זוכה לחשיפה ציבורית ותקשורתית מספיקה. בוועידה, כך היא מקווה, ייעשו צעדים ראשונים להפוך את הפעילות הזאת גם לנראית.

"כשמסתכלים על העשייה של כל חברי הכנסת של הציונות הדתית לאורך השנים, ברור לחלוטין שחלק ניכר של הזמן שלהם הוא בעשייה החברתית, במקביל לעשייה שנוגעת לקשר לארץ ולזהות היהודית של המדינה. אני לא שותפה לחגיגת ההתנצלויות של אנשים מסוימים מתוכנו, על כך שכאילו אנחנו לא עושים מספיק בנושאים החברתיים. אחת הבעיות שקיימות היא בעיית השיווק. לא שיווקנו מספיק. הרבה יותר אנשים שמעו שעסקתי יום ולילה בעמונה, אבל פחות שמעו על זה שעוד הרבה קודם עסקתי באנשי גבעת עמל. בשנתיים-שלוש האחרונות אנחנו פועלים לתקן את הפער התודעתי הזה".

מועלם-רפאלי מדגישה בהקשר הזה כי "הוועידה תקיים בירור רעיוני על מה שעומד בבסיס הקיום שלנו, בליבת הסיבה לכך שאנחנו בכנסת. הציונות הדתית מדברת חברתיות כבר יותר מ‑40 שנה. הרי הגרעין הראשון היה הגרעין של הרב צפניה דרורי, שגם הקים את השירות הלאומי, שכל פעילותו חברתית. הנושאים הללו, יחד עם אופייה של השבת במרחב הישראלי, יחד עם האיזונים בין מעורבות לסקטוריאליות בחינוך הממלכתי-דתי ויחד עם יחסי פריפריה-מרכז, הם נושאים שבבסיס התפיסה שלנו".

סוגיות מדיניות וחוקתיות, מעירה מועלם-רפאלי, הן "בעלות הרבה פחות מחלוקות, ובהן אנחנו יכולים לראות שיתופי פעולה לא מבוטלים. דווקא בנושאים החברתיים והזהותיים יש צורך בליבון משמעותי של הדברים גם כלפי פנים וגם כלפי שאר החברה בישראל".

גם בשיח עם מועלם-רפאלי עולה סוגיית פתיחת שורותיה של המפלגה לציבורים נוספים. מבחינתה יש גבול ברור למניעת טשטוש זהותה הערכית של המפלגה: "כל מי שמזדהה עם העוגן של ארץ ישראל, תורת ישראל ועם ישראל מוזמן", היא אומרת, מבלי להתכחש למשמעות שנותן כל אחד למשולש הערכים הזה. "ברור לי שכשאני אומרת 'תורת ישראל' וכשאיילת (שקד) אומרת את זה, זה לא אותו דבר. אבל ההזדהות עם זהות יהודית, חשיבות לימוד התורה ויחס להלכה הם ערכים משותפים".

את חידוד וליבון הערכים המשותפים רואה מועלם-רפאלי כהכרח במאבקים השונים על דמותה של ישראל, מאבקים שלטעמה מקורם הוא אחד: "השאלה האם מדינת ישראל היא מדינת הלאום היהודי, או בדרך להיות מדינת כל אזרחיה. כל המאבקים נובעים מכך. ולכן פיצול בציונות הדתית מאוד מחליש. לפעמים מפתיע אותי לראות אנשים שמוכנים להכיל הרבה מבחוץ, אבל במקביל מפצלים את הציונות הדתית פנימה".

אי אפשר בלי נשים

למרות הרצון באחדות, מועלם-רפאלי מודעת לכך שהאיחוד בין שתי המפלגות לא נראה בקרוב. "הדבר הנכון הוא ללכת ביחד, אבל יש דברים שלא קורים בקצב שהייתי רוצה. לא סוד שאני חושבת שכולם צריכים להתמודד בפריימריז", מזכירה מועלם-רפאלי את נקודת המחלוקת המשמעותית ביותר בין שתי המפלגות. "אני יודעת שזו לא הדרך המושלמת וצריך עוד הידוקים ותיקונים בכמה פרמטרים, אבל זו הדרך העקרונית. כך גם לא סוד שאני חושבת שצריך לשריין את אורי (אריאל) ושכל השאר יתמודדו. אלו דברים שצריכים עוד להבשיל".

כשעולה גם בפניה שאלת החבירה לציבור החרדי במקביל לחבירה לציבור החילוני והמסורתי, מאבחנת מועלם-רפאלי בחדות את המוקש המונע חבירה שכזאת: "אם הרב של אלי ישי אומר שהוא לא יכול להיות במפלגה אחת עם נשים, אז הוא לא יכול להיות במפלגת הציונות הדתית. נשים היו בכל המפעלים ובכל ההתיישבות והובילו כאן, ומי שאומר שאיתו במפלגה לא יהיו נשים לא יוכל להיות איתנו", היא מדגישה. "היינו רק מרוויחים אם היינו הולכים יחד עם אנשים כמו אלי ישי, אבל בעניין הזה זה לא משהו שאפשר להסכים לו, וגם הציבור שלנו לא נמצא שם".

יו"ר נשיאות הבית היהודי, אבי וורצמן, מספר מעט על מאחורי הקלעים של ההכנות לוועידה המתקרבת. "ההחלטה הייתה שלא עושים עוד ועידה ככל הוועידות, אלא משתדלים לקחת נושאים שהם בלב הדיון הציבורי ונמצאים על סדר היום הציבורי, ולעסוק בהם מתוך נכונות לשמוע ולהקשיב. לכן הדוברים במושבי הוועידה הם לאו דווקא אנשי מפלגה, אלא מייצגים דעות שונות. למדנו שאנחנו מסוגלים להקשיב. המפלגה צריכה לקבוע את דרכה שלה, אבל תוך הקשבה ולא מתוך מחשבה שאני יודע הכול ולא יכול להקשיב לאחרים. הרב קוק לימד אותנו ש'אוי לה למפלגה שחושבת שכל האמת אצלה', והנכונות להקשיב מעידה על בגרות".

גם וורצמן יודע שלא בדיון אחד, וגם לא בוועידה שלמה, יתקבלו החלטות שישנו את פניה ופעילותה של המפלגה לכאן או לכאן, אך עם זאת הוא משוכנע שכאשר הרב יצחק לוי, יו"ר מושב החינוך, יסכם את הדברים שייאמרו בנושאי חינוך, או כאשר אליהו (ללו) זוהר, ראש עיריית קריית מלאכי יסכם את זעקת הפריפריה כפי שהיא תעלה במושב שלו, הדברים ישפיעו על פעילות נציגי המפלגה בזירות השונות.

את הרב חיים דרוקמן, ראש ישיבות בני עקיבא ומי שיימצא ליד שולחן הכבוד של הוועידה, אנחנו שואלים אם בין שלל הנושאים שיעסקו בהם המשתתפים לא נעלם נושא לימוד התורה. אומנם אפשר לתלות את מעמד השבת ואת החינוך הממלכתי-דתי בעולמה של תורה, ובכל זאת יש מי שיאמר כי לימוד התורה כערך שיש להשקיע בו, וכיצד נכון לעשות זאת, חסר בוועידה.

"הדברים שעוסקים בהם בוועידה הם דברים מאוד משמעותיים למציאות שאנחנו חיים בה, בעיות שצריך לדעת איך לטפל בהן ואיך להתגבר עליהן. לימוד תורה הוא לחם חוקנו ששייך לכל החינוך שלנו. אין בלימוד התורה בעיה מיוחדת שמצריכה דיון. במשך השנים נבנה עולם תורה ציוני אדיר כפי שלא היה מעולם. ישיבות, אולפנות, ישיבות על-תיכוניות ועוד, גדלים תלמידי חכמים גדולים, רבנים ודיינים, יהודים מהציונות הדתית לומדים ברוך ה' דף יומי ולימוד התורה תופס היטב את מקומו. נכון שראוי לעסוק בכל דבר, אבל השאלה היא מה דחוף כעת ומה עומד על הפרק".

"חשוב מאוד להעלות בדיונים עניינים מהותיים שקשורים לדרך, עניינים שמייחדים אותנו כציבור דתי לאומי, ובוודאי כל הדברים האלה מן הראוי שיתלבנו בתוכנו כדי ששליחינו יפעלו על פי הדברים, שיתמסרו ליישם את הדברים שהוועידה תקבל", מוסיף הרב דרוקמן.

ובכל זאת, לא פעם מבקרים את מפלגת הציונות הדתית ומתארים אותה ככזו שמתייחסת לדברי הרבנים והכרעותיהם כהמלצה בלבד ולא כהנחיה.

"זה נכון. אבל השאלה היא אם רוצים לשמוע. אם רוצים לשמוע, שומעים גם להמלצה, ואם רוצים לעקוף, אפשר לעקוף גם כשיש הנחיות, והעובדות במציאות ידועות. גם אצל מקבלי ההנחיות מרבנים הדברים תלויים במה שמביאים לרבנים וכיצד. הכול תלוי ברצון וביחס המתאים".