בשורה בין הסילונים. ממראות הפגנות החרדים
בשורה בין הסילונים. ממראות הפגנות החרדיםצילום: יונתן סינדל. פלאש 90

בסדרת כתבות חדשה בוחן העיתונאי אבישי בן חיים את הטענות ההדדיות בין חרדים לחילוניים לכפיית דרך החיים של הצד האחר על הציבוריות הישראלית.

על סדרת הכתבות שמתפרסמת במסגרת מגזין חדשות ערוץ 10 שוחחנו עם אבישי בן חיים ובראשית השיחה עמו שאלנו אם למעשה לא עולה אמירה אופטימית מהכתבות שכן על אף המאבקים והמהומות התפיסה שעולה היא שפתאום אכפת לחרדים מהפרהסיה הישראלית, מה שלא היה בעבר.

"זה נכון", אומר בן חיים ומוסיף: "מי שמבין בחרדים מבין שזה הסיפור ולכן הייתה שורת קריינות אחת שעוררה עליי כעס גדול מצד חילונים. אמרתי שהחרדים כופים כי הם אוהבים ולא כי הם שונאים. זו האמת, זו פונקציה של סולידריות ולא של שנאה וזו תופעה חשובה. יש כאן מגמה שמתרחשת והיא קשורה למה שאני רואה כתהליכי התפרקות של מבנה החברה החרדית, ובין היתר התפרקות חומות הגטו".

"יש שאלה – החרדים משתלבים בישראליות יותר ויותר, וחלק מההשתלבות הזו גובה מחיר מהחברה החילונית של אמירה חרדית שרוצה להשפיע על הפרהסיה הציבורית, להשפיע על החיים שלכם".

סוגיה נוספת שבה ידון היא סוגיית זהותם של מובילי התופעה הזו, כאשר למעשה מדובר בנושאים שבעבר עברו מתחת לרדאר החרדי המסורתית, כמו מרכולים בשבת ועבודות תשתית בשבת, אירועים שקיימים כבר שנים. כל אלה הופכים פתאום לדגל המאבק החרדי על אף שאינם נוגעים באופן ישיר בחברה החרדית.

לדבריו "חרדים נוקשים הם בוודאי שחקנים ופעילות החרד"לים רלוונטית, אבל יש שחקן מרכזי נוסף והוא החרדים המשתלבים והמתונים שהם בעלי עמדת השפעה בחברה החרדית מתוך אחיזתם בין השאר באתרי האינטרנט החרדים האסורים על פי הרבנים, מתוך הכוח הזה שהם צברו דווקא המתונים הללו שמקלים בחרדיותם, דווקא הם דוחפים את ההנהגה החרדית לעימות עם החברה הישראלית הכללית ולהגברת הכפייה החרדית על ישראל".

במציאות המורכבת הזו דווקא האליטה החרדית החדשה מציבה רף גבוה של אתגר חרדי מול החברה הישראלית ותביעה מהפוליטיקאים החרדים לתת מענה והתייחסות למציאות הישראלית, ובעקבות זאת הקיצוניים שברבני החרדים נאלצים להוביל מאבקים שאולי ללא דחיפת ה'אליטות החדשות' לא היו מגיעים אליהן.

"מעמד העיתונאים החרדים מתחזק ונוצרת בוקה ומבולקה בציבור החרדי שמשפיעה על הציבור הישראלי כולו. אם הקו שמובילים החרדים ישפיע ויצליחו לסגור מרכולים בשבת ולאסור כדורגל בשבת, המשמעות תוכל להגיע עד להפלת ממשלת הימין והקמת ממשלה אחרת כי תהיה ריאקציה חילונית מתוך תחושה שמתעסקים יותר מדי בהם".

סוגיה נוספת שבה עוסקת הסדרה של בן חיים היא השאלה לפי מה החרדים מחליטים מה לכפות. "אנחנו מראים איך בחופשת בין הזמנים החרדים על גדות הירקון, משפחות חרדיות במקום שבו העולם החילוני מתנהל כהרגלו, ומשפחות חרדיות איתם ביחד. המשמעות היא שהכפייה החרדית והניסיון להנחיל נורמות חרדיות על החברה הישראלית הם במקומות שהם יכולים. לעומת זאת באקדמיה ובצבא הדרישה היא היעדר נשים, מה שלא קיים בני ברק או בריכוזים חרדיים אחרים. אתה רואה שהשאלה כאן היא במידה רבה התנהגות החברה הישראלית כלפי השתלבות החרדים. במקומות שאתה אומר שהנורמות שהחרדים דורשים לא יתקבלו, הם מגיעים ללא דרישה כזו כמו באותה דוגמא של גדות הירקון, שם ניתן לראות מראה של מעין דו קיום בין חרדים לחילוניים".

בין השאר עוסק בן חיים בטענה החרדית לכפייה חילונית. בשיחה עמו הוא מציין את הקושי החילוני להבין את ההיגיון שעומד מאחורי הטענה החרדית שכשאישה הולכת לא צנוע זו כפייה. "החילוני לא מוכן לקבל זאת והפערים קשים לגישור. מדובר בדברים הכי בסיסיים וזה מחזיר לסולידריות שמפריע לי שאתה מחלל שבת, והחילוני לא מצליח להבין מה אכפת לך שאני מחלל שבת, איך זה עניינך בכלל".

בפרקי הסדרה נדונה גם "האמירה שאומרת שכל השיטה שמעבירה את האחריות על האווירה הדתית של החרדי למרחב הציבורי החילוני היא שיבוש של הרעיון הדתי, כי הרעיון הדתי אומר שאני כאדם דתי צריך להתמודד עם המרחב הציבורי ולהתמודד עם הקשיים, ולא להיפך, להתאים את הציבוריות כדי שאוכל להיות דתי כמו שצריך. זו טענה מאתגרת שאני לא יודע לענות עליה".