התחלה/ תמוז תשמ"ד, מבשרת. אבא, הרב שמואל קדר, לימד בכולל מר"ץ, האם מירה קדר כתבה אז שירים והיום יש באמתחתה כמה ספרים. "היא יוצרת בחסד. מלבד הדברים הגלויים שיש בספריה, צריך ללמוד אותם כשיעור תורה. היא אחת היוצרות היחידות שמצליחות ליצור יצירה שמחוברת להשם". היא הרביעית מבין חמישה ילדים. הבת השנייה היא יפעת ארליך. "אחות אהובה, גדלתי על ברכיה. קיבלתי ממנה הרבה כלים לאימהות, ועד היום היא דמות להתייעץ איתה. אני שמחה בשבילה שאני לא עומדת בקצב המסחרר של כתיבתה".
אבא/ אביה, הרב שמואל קדר, היה "צדיק גדול מאוד, ענק במידות, בענווה ובקדושה. הוא היה בשבילי רב וגם אבא". לפני 11 שנים חלה בסרטן, כעבור חודש נכנס לניתוח וכעבור חודש נוסף נפטר בעקבות זיהום. "הוא היה בשבילי השורשים. כשהוא נפטר הרגשתי שנשארתי בלי שורש. ה' עשה איתי חסד שנתן לי את אריאל ורק אז לקח אותו". השאיפה היא "ללמוד מהמידות של אבא ולהיות הורה משמעותי כמוהו".
מעבר חד/ בעקבות הסכמי אוסלו הובילה האם את המשפחה למגורים בעפרה. "ההתחלה הייתה מאוד קשה לי. גם כי עוזבים חברות, וגם כי לא קל להיכנס ליישוב שכולם נולדו בו ואתה מצטרף".
לימודים/ התחילה ב'נועם' ירושלים עוד כשגרו במבשרת, והמשיכה בעפרה – יסודי, חטיבה, ותיכון באולפנא. "אלה היו שנים קסומות. בחוץ הכול בער ואנחנו היינו מאוד פעילות. יזמנו הרבה והאולפנא תמכה בנו. בשמינית למשל, גרנו ב'גינות אריה' על שם אריה ואסף הרשקוביץ, אב ובנו שנרצחו בהפרש של שלושה חודשים. האולפנא נתנה לנו לגור שם במקום בפנימייה".
האינתיפאדה השנייה/ "מצד אחד תחושה של המון עשייה ושליחות, מצד שני פחד גדול. אני זוכרת את עצמי מתלבטת איך לישון - עם הפנים לקיר או לדלת. אנחנו לא נסענו כי הכול היה ביישוב, אבל אבא נסע הלוך וחזור למבשרת והפחד שיקרה לו משהו היה פחד חי".
ואף על פי כן/ "הייתה לנו ילדות יפה. המון חברות ושיחות לתוך הלילה, ופק"ל קפה בשומֵרָה ליד היישוב".
שירות לאומי/ הייתה אמורה להיות קומונרית בסניף כפר גנים הפתח-תקוואי, "אבל בקיץ של סוף השמינית, ארז רונד, חבר טוב מהשבט, נרצח. בסניף עפרה היה הרבה בלגן ולא הייתה קומונרית אז נשארתי. קומונה זה תפקיד משמעותי. מכירים את סודות הניהול והארגון בגיל צעיר".
ראש יהודי/ השנה השנייה הייתה בתל אביב. "קראתי כתבה על הארגון וזה הלהיב אותי. בבני עקיבא אתה מדבר על, ורציתי לפגוש את עם ישראל באמת ולהוציא את התורה החוצה".
ההלם/ "פתאום הבנתי כמה אנחנו שני עולמות שחיים במקביל. זה מה שגרם לי מאוחר יותר לעבור לתל אביב ולהשתקע פה. ההבנה שההיכרות דרך המסך היא שטחית ומקלקלת לשני הכיוונים, וצריך להיפגש פנים אל פנים".
ראש יהודי/ כבחורה צעירה נפגשה עם חבר'ה "שפעם ראשונה בחיים שלהם שומעים יהדות. נוצר שיח מאוד פורה, מלמד, מחבר ונוגע פנימה". השירות נקטע אחרי כמה חודשים בנסיבות משמחות: נישואיה לאריאל.
יאללה חתונה/ כשהכירו הוא למד 11 שנים בישיבת בית אל, מבוגר ממנה בעשר שנים. "היו שהרימו על זה גבה. מה שעזר לי הוא המפגש עם חבר'ה מבוגרים ב'ראש יהודי', ככה הבנתי שהפער לא כזה גדול".
הברכה/ "שישה מתוקים ואחד בדרך". הבכור, אוריה, לומד בכיתה ז' בישיבה התיכונית ברמת גן, ילדי היסודי בניה, חנה ושיראל לומדים ב'מוריה', תאיר בגן חובה ושמואל בן השנתיים וחצי במעון.
רק לא תל אביב/ הזוג הצעיר גר בבית אל במשך חצי שנה. "אריאל אמר שהדבר האחרון שהוא רוצה זה לגור בתל אביב. אבל בגלל שהוא בחור גמיש ורציני, עברנו". ומאז הם כאן. אריאל ניהל במשך שנתיים את 'ראש יהודי', ואז בני הזוג הקימו את 'המקום' שאותו אריאל מנהל.
התחברות/ במסגרת 'ראש יהודי' "חווינו את השטח עצמו, המון דוכני רחוב, סעודות שבת, קשר ויצירה של הקהילה". ואז התרחשה ההתנתקות, "שמאוד טלטלה וחיזקה את החשיבות של המגורים בתל אביב". הפער בין התחושות שבפנים והמציאות שבחוץ היה קיצוני. "שם הכול בוער וכאן הכול רגיל".
כרגיל/ השיא היה כשראתה שבצמתים מחלקים עגבניות שרי וחסה ללא תולעים מתוצרת הגוש. "בהתחלה חשבתי שזה גאוני. אחר כך חשבתי שבתל אביב אין בכלל חסה גוש קטיף ולא יודעים שעגבניות שרי גדלות בגוש. אנשי גוש קטיף בכלל לא היו מודעים לפער". התחושה הייתה "שצריך לגשר על זה בשיח אמיתי, עוד לפני הפוליטיקה".
המקום/ הם הקימו "מרכז לתרבות ורוח", "יש בו מגוון של אירועים, סדנאות, הופעות ושיעורים". בנוסף לכך יש תוכניות מגוונות: היכרויות, תוכנית לסטודנטים, חברותות ואפילו תוכנית ייחודית לעולים מצרפת. במשך השבוע עוברים במקום לא פחות מ‑500 איש. "קהל תל אביבי צעיר ומקסים שמרגש לפגוש".
אביתר בנאי/ מעביר סדרת שיעורים על מעשיות. "יושבים בקהל 200 איש, מרותקים. כשתפגוש אותם ברחוב לא תדמיין שהם שותפים לכזה דבר".
המטרה/ "לייצר תרבות יהודית לציבור הרחב". מבנה גדול פיזית וגם רוחנית, עם יכולת הכלה, "כזה שיש בו מנעד גדול של אנשים שמגיעים, אפילו כאלה שמבחינתם יהדות היא מילה גסה". כל זה כדי "שיחוו תרבות יהודית בצורה אחרת, שהם לא דמיינו". כי אם זה יקרה "היהדות תהפוך בשבילם למשהו משמח. אני פוגשת אנשים כאלה כל יום".
תוכנית לצרפתים/ תוכנית שרצה בשיתוף משפחת גרוס. "בתל אביב האוכלוסייה הצרפתית היא ענקית. בחו"ל אין דתי או חילוני, כולם יהודים, וכאן מאלצים אותם לבחור אם הם כאלה או כאלה". מטרת התוכנית "לייצר קהילה סביב יהדות שלא מחייבת אותך". לאחרונה נחנכה גם ספרייה בשפת אִמם.
תורת הרב קוק/ "התורה שהוא גיבש סללה לנו דרך ברורה שמתאימה לדור של גאולה ברמה הלאומית והפרטית". היא מרגישה שזה מה שהציבוריות הישראלית מחפשת היום, "תורה גדולה ורחבה, תורה הרמונית שמחיה את הנפש". מהמפגש שלה עם "הנשמות הגדולות פה בתל אביב" נראה לה שתורת הגאולה שהרב קוק חלם עליה תצא "דווקא מהעיר הזאת".
איחול לשנה החדשה/ 'המקום' כבר נוסד והתבסס, עכשיו המשאלה היא להרחיב את הכלים, כדי להגדיל את האור. "בנינו את המקום, אנחנו יודעים איך לעשות את זה, עכשיו צריך עוד כסף כדי להכפיל ולהעצים את הפעילות".
אם זה לא היה המסלול/ "הייתי גרה על גבעה בשקט ובטבע". כי את הרעש, האינטנסיביות והתרבות שהעיר מייצגת היא לא אוהבת, "אבל כשאתה רואה את האנשים שגרים כאן, אתה רואה מה זה נשמות גדולות".
חזרה בתשובה/ מושג שקיבל פירוש מעוות. "כתוצאה משטיפת מוח הוא נתפס כחזרה לעולם פרימיטיבי. מבחינתי חזרה בתשובה היא המהות שלנו בעולם הזה. להיות כל הזמן טובים יותר, צינורות ראויים לשפע האלוקי".
הציונות הדתית והחילונים/ "אנחנו עדיין לא יודעים לומר את התורה בקול גדול. אולי חוששים שזה לא יישמע בצורה הנכונה. התקרבנו לחילונים ברמה האנושית, אבל ברמת התוכן אנחנו עדיין מפחדים לגשת". ואולי "דווקא העיניים החילוניות יעזרו לנו להגדיל את התורה. יש בהן פתיחות מחשבתית ועומק שמאפשרים לתורה גדולה לצמוח".
במגרש הביתי
בוקר טוב/ קמה בשש בבוקר, שולחת את הבכור לדרכו לרמת גן ומארגנת את הקטנים. "בשבע ועשרים מתניעים ואז לפי הסדר: גן, מעון, וילדי בית הספר מגיעים בשתי דקות לשמונה". באחת וחצי מתחילה דרך האיסוף חזרה. "אני מאמינה שאמא צריכה להיות בבית, הלוואי שאצליח יותר", כי העבודה דורשת גם התעסקות אחרי הצהריים וגם ערבים מחוץ לבית.
מוזיקה/ "שירי נשמה", גם החסידי הקלאסי וגם יותר חדשה, "ישי ריבו וכאלה. כיף לשמוע מוזיקה עם תכנים משמעותיים".
שבת/ "נחת מכל השבוע", כי הוא מאוד אינטנסיבי. "בשנים הראשונות היו המון אורחים, בשנים האחרונות המינונים יותר רגועים ויש מקום למשפחתיות ולשקט".
מאכל אהוב/ סלט.
עיתים לתורה/ "בהכנה לשיעורים". היא מעבירה ב'המקום' שיעורים בנושא הרב קוק, מעגל השנה, עבודת המידות ועוד. "אנחנו מדברות הרבה על הזכות להיות צינור, שזו עבודת מידות שלמה. להיות מותאמים, גמישים, בלי סתימות וחורים ומחוברים למקור השפע".
פנאי/ אוהבת "לשבת ולחלום".
מפחיד/ המדיה. "הרוע שבה, השקר שבה, אני מרגישה שהיא הורסת כל חלקה טובה ואנחנו לא מודעים לזה". זה לא רק חוסר צניעות "אלא כל מה שעומד מאחוריה. זו תרבות נוראית שמכלה את יושביה".
דמות מופת/ אבא. "איש אמת וענווה, מחבר מאוד בין שני העולמות. חי בעולם מאוד קדוש שאין בו דקה של ביטול תורה ומצד שני כל כך נוכח, מקשיב וקיים".
כשתהיי גדולה/ "אארח את כל הנכדים שלי בבית גדול באיזה יישוב".
לתגובות: [email protected]