במשך שנים המחבל נכנס לעבוד ביישוב. הר אדר
במשך שנים המחבל נכנס לעבוד ביישוב. הר אדרצילום: נתי שוחט, פלאש 90

ההפתעה שניכרה על פני תושבי הר אדר אחרי הפיגוע הקשה, שבו נרצחו לוחם מג"ב סולומון גברייה והמאבטחים אור אריש ויוסף עותמאן הי"ד ונפצע רכז הביטחון של הר אדר אסף שטיינהרט, מספרת את הסיפור של יישוב שבו מדברים באופן תדיר על דו-קיום.

מחבל שבמשך שנים נכנס לעבוד ביישוב עד שממש הפך לחלק מהנוף, הוא זה שבסופו של דבר ביצע את הרצח המתועב. "הייתה פה תחושה של דו-קיום וחיים טובים עם השכנים והפועלים. מקומם מאוד שאישור הכניסה נוצל למעשה כזה", סיפרה החזאית שרון וכסלר, שאף העסיקה את המחבל בביתה כמנקה.

מועצת הר אדר נחשבת לאחת המבוססות בארץ מבחינת איתנות כלכלית. יותר מ‑90 אחוזים מ‑850 המשפחות המתגוררות ביישוב אינן דתיות, ומיעוטן דתי או מסורתי. מדובר ביישוב המזוהה עם השמאל והמרכז. 80 אחוזי הצבעה נרשמו בו בבחירות האחרונות, כשמתוכם קרוב ל‑40 אחוזים מהמצביעים תמכו במחנה הציוני, הליכוד קיבל כ‑18.5 אחוזים, יש עתיד זכתה בתוצאה דומה ומרצ זכתה ב‑9 אחוזים מהקולות. אבל הפיגוע במקום הזה נתן תזכורת כואבת לתושבים - בעיני העולם גם הם בעצם מתנחלים, ואינם שונים במאומה מתושבי שילה או בית אל. התקשורת הבינלאומית כינתה את היישוב "חלק מההתנחלויות הכבושות", ובנוסף לכך סיפרה שמדובר ב"אירוע ירי" ואף כינתה את המחבל "אדם שפתח באש".

בהר אדר חווים זאת לראשונה ומקווים שזו גם הפעם האחרונה. ראש המועצה, חן פיליפוביץ', יודע שלמנוע מקרים מסוג כזה אי אפשר. "הגורם האנושי הבודד הוא תמיד בעייתי לסיכול. גורמי הביטחון הראו מה הם מסוגלים לעשות אבל זה כנראה לא מספיק לפעמים".

מילכוד האישורים

אחת השאלות שעולות מהפיגוע היא האם יש להחמיר את הליך מתן האישורים לפועלים פלשתינים, ואולי על ידי כך לצמצם הישנות של פיגוע מסוג זה. סא"ל במיל' יעקב סבג, לשעבר קצין בכיר במינהל האזרחי, לא חושב שהצעד הזה הוא שיגרום לשינוי.

"יש המון ידע במערכת הביטחון על הפועלים שמבקשים אישורים, אם כי תמיד אפשר להגיע ליותר. כלי התקשורת הפלשתיניים סיפרו שהמחבל היה מוכר כתומך חמאס, למרות שכנראה לא היו עליו נתונים שליליים. יכול להיות שאפשר היה לעלות על זה, אבל צריך לזכור שכמות הפועלים שמנטרים אותם היא עצומה - מדובר במאות אלפי אנשים ותמיד, גם במערכת המהודקת ביותר, יכולה להיות 'התפלקות' מהסוג הזה", אומר סבג. "ההיקף של הבדיקה שנעשה על כל אחד הוא מדהים. הרי כדי לתת היתרים ל‑100 אלף איש צריך לבדוק 700 או 800 אלף איש - ובסופו של דבר מטפלת בכך קבוצה קטנה מאוד של אנשים בשירות הביטחון הכללי".

צמצום האישורים יכול לעזור במקרה כזה? אנחנו שומעים השכם והערב איומים שאם נצמצם אישורים, הטרור יתגבר.

"המציאות מורכבת. השאלה היא מה המטרה שלנו, האם אנחנו רוצים ליצור לחץ. מצד אחד כשאנחנו נותנים להרבה אנשים לעבוד, אנחנו מייצרים מצב שבו הצד הפלשתיני מבין שיש לו מה להפסיד. מצד שני, תמיד כשיש רווחה כלכלית משמעותית זה השלב שבו מתחילה התפרצות אלימה. כשאדם חושב על איך הוא מביא אוכל לילדים שלו, הוא לא חושב על טרור. לעומת זאת, כשאדם שבע הוא חושב על ערכים לאומיים והשגת מדינה. זה משחק לא פשוט, וצריך למצוא את נקודת האיזון. גם במצב כזה לצערנו יהיו קורבנות, השאלה באיזו מן האופציות יש סיכוי לכמה שפחות קורבנות".

בנוסף לכך טוען סבג לבעיה נוספת שמשפיעה גם היא על מצבם של הפועלים הפלשתינים. "בשם הדאגה כביכול לערכים חוקיים של זכויות סוציאליות של הפועלים, אנחנו מחייבים את רובם לעבוד באמצעות מעביד רשמי. אלא שבפועל בשטח לא כולם באמת מועסקים בצורה הזאת. המשמעות היא שהם נאלצים למצוא מעסיק פיקטיבי בישראל כדי להיכנס. כתוצאה מכך הרבה מאוד פלשתינים צריכים לשלם לאותם מעסיקים פיקטיביים הרבה מאוד כסף, כדי שיוכלו לבוא ולעבוד בצורה מזדמנת. התוצאה היא שפועל שלכאורה מרוויח כסף טוב כל חודש, משלם חלק משמעותי בדרך לגורמים מפוקפקים. זה כמובן יוצר אצלו הרבה מאוד מרירות וביקורת. זה דבר שאנחנו יכולים לתקן וגם יפחית את המרירות שמובילה למקומות פחות טובים".

כשידוע על פועל שנמצא במצב משפחתי ואישי בעייתי, זה אמור להדליק נורה אדומה?

"אני מבין שהמחבל נתפס כאדם נורמטיבי לחלוטין, חוץ מזה שהוא רב עם אשתו, שזה לא אירוע מאוד נדיר. קשה מאוד לנטר את זה. אם היה מידע משמעותי יותר אני מניח שאוטומטית היו חוסמים אותו. צריך גם לזכור שיכול להיות שזה לוקח זמן מהרגע שאתה מבין שיש לאדם בעיה משמעותית שיכולה להוביל אותו למעשה, ועד לרגע החסימה. אני לא רואה איך במקרה הזה משהו היה יכול להיעשות בצורה אחרת".

מנגד, תא"ל במיל' יחיעם ששון, לשעבר ראש המטה ללוחמה בטרור, מתח לאחר הפיגוע ביקורת קשה על הבעייתיות במתן ההיתרים. "מה שמיוחד בפיגוע זה שביצע אותו פלשתיני עם אישור חוקי לכניסה לישראל", הוא אמר לערוץ 7, "זאת אומרת שהיום אין לגורמי הביטחון יכולת אמיתית רצינית לבדוק ולבחון מי מאותם עובדים מסוכן ומי לא. כל פלשתיני שמגיע לחיכוך עם ישראלי הוא פוטנציאלי לביצוע פיגוע".

ששון טוען שהתזה המוכרת, לפיה פועל בא לעבוד ולא נשקפת ממנו סכנה לטרור, לא הוכיחה את עצמה. "בניגוד לדעות שעלו בעבר, ולפיהן לפלשתיני שמקבל אישור עבודה יש פחות מוטיבציה לבצע פיגוע, קיבלנו הוכחה שזה לא נכון. כל פלשתיני שמגיע לחיכוך עם ישראלי, יכול להיות מחבל".

אז מה עוד אפשר לעשות? ששון גורס כי "כל עוד מתאפשרת כניסת פלשתינים לעבודה בישראל, צריכים היערכות רצינית ועמוקה, גם של נותני האישורים והמאבחנים וגם של הלוחמים. בנוסף לכך חייבים להתמודד בצורה רצינית יותר עם השוהים הבלתי חוקיים, ולנקוט יד קשה כלפי המעסיקים והמלינים".

עונש מוות – בקואליציה הנוכחית?

אחת הפעולות המרכזיות שבהן עוסקת מערכת הביטחון בשנים האחרונות היא הפחתת ההסתה ברשות הפלשתינית. אומנם מערכת הביטחון, לפחות על פי המידע הגלוי שמתפרסם, סוגרת כלי תקשורת ומחרימה חומרים, אבל היא אינה יכולה לסכל את ההסתה ברשתות החברתיות, שנחשבות היום לאיום הגדול והמשמעותי ביותר. באחרונה נעצרה חוליית טרור שתכננה לבצע פיגועים, ואת כל הכנותיה תיאמה דרך הרשת החברתית. גם חבריה הכירו זה את זה באמצעות הרשת.

השר יואב גלנט, לשעבר אלוף פיקוד הדרום ומי שהיה מזכיר צבאי של ראש הממשלה, חושב שהדרך ליצור הרתעה היא בהגליית בני משפחות המחבלים בצורה שתקרין על האחרים. "כרגע הרשות הפלשתינית נותנת רישיון לטרור ולהסתה. בשל כך אנחנו חייבים להרוס את בתי המחבלים ולגרש את בני משפחותיהם לסוריה, לא לעזה".

אבל יש מי שהולך צעד אחד קדימה. שר הביטחון אביגדור ליברמן מתכוון להעלות מחדש את חוק עונש מוות למחבלים, והפעם לנסות וללכת איתו עד הסוף. ראוי לציין שבזמן הרכבת הקואליציה, ליברמן קיבל הבטחה מפורשת שהנושא יקודם, וגם ראש הממשלה בנימין נתניהו התבטא בנושא באחרונה, אחרי הרצח המזעזע בבית משפחת סלומון בנווה צוף. "עמדתי כראש ממשלה, במקרה כזה, של רוצח שפל כזה: צריך להוציא אותו למוות. שלא יחייך יותר".

מוקדם לומר אם המהלך הזה יצא אל הפועל. הליכוד אינו הבעיה של ליברמן ונתניהו בעניין הזה, וגם לא הבית היהודי. מפלגת כולנו עלולה ליצור בעיה, ואף אחד לא ממש יודע מה עמדת המפלגות החרדיות בנושא, למרות שעל פניו נראה שגם הן יתמכו. לא אחת שמענו הצהרות נחרצות אחרי פיגועים - השאלה היא אם למהלך שמתכנן שר הביטחון יכול להיות כיסוי אמיתי גם בשטח.