ניר אורבך
ניר אורבךצילום: יוני קמפינסקי

הוועידה הרעיונית הגדולה שלנו בשבוע שעבר תיזכר כציון דרך.

היא ענתה על שאלות רבות שהתעוררו במהלך התקופה האחרונה, והוכיחה שהבית היהודי היא מפלגה עם דרך וכיוון וחזון, ובעיקר עם ביטחון לעסוק בשאלות הללו.

הוועידה למעשה חתמה פרק עשיר וסוער של בנייה, מיסוד וריענון הכלים הטכניים והמהותיים של המפלגה, והכשירה את הקרקע לפרק הבא. הפרק הזה, שהחל כבר לפני כמה שנים, לוקח את הציבור החי והתוסס והאכפתי מאין כמותו שהיה שם באולם וואהל בבר-אילן, וכותב יחד איתו את מפת הדרכים שמובילה הלאה וקדימה להנהגה.

במרכזה של מפת הדרכים הזאת עומד השילוב ההכרחי והשמירה על האיזון בין הבסיס הערכי הרחב והשורשי של הציונות הדתית, ובין הצורך להיפתח ולהתחבר לציבור ענק שחי איתנו כאן בארץ הזאת, ושיחד איתנו צריך להוביל את המדינה בפרק הבא שעכשיו נכתב.

כל מי שהיה שם הרגיש באוויר משהו מרומם. המשך של המשהו החדש שהתחיל לפני חמש שנים. הבית היהודי צועד בדרך הנכונה במסלול שהחל לפני שנים רבות, התפתח מאוד בחמש השנים האחרונות, וממשיך כעת אל עבר הקומה הבאה.

הלב נפתח והייתה שם, בוועידה, רוח טובה ועין טובה וחיבור שכל כך הכרחי לעמידה באתגרים שעתידים לעמוד בפנינו. מאות האנשים והנשים שהשתתפו בדיונים במושבים השונים ובמליאה המרכזית, הביעו אמון בלתי מסויג ביכולת של הבית היהודי לקיים דיון אידיאולוגי.

זה היה מפגן כוח מרשים, והוכחה שרק מפלגת הבית היהודי מסוגלת לעסוק בנינוחות ובכבוד הדדי בסוגיות הליבה הכי נפיצות של הציונות הדתית ושל החברה הישראלית, ולגרום לכך שציבור כל כך מגוון יצביע ברגליים ויגיע.

והיו דיונים סוערים, במיוחד במושב שעסק בשבת במרחב הציבורי, דיונים שהוכיחו עד כמה הציונות הדתית מורכבת ועד כמה קשה לייצר אמירה אחת ברורה בסוגיות הללו.

ומי היה שם? היו שם נציגים מכל חלקי הציונות הדתית המגוונת והמורכבת. היו שם חברי הבית היהודי שאינם דתיים, נציגי המגזר הדרוזי והבדואי, סטודנטים, צעירים, ותיקים, נוער, מבוגרים ונשים. כמה נשים היו שם? סוף סוף הפסקנו לספור.

זו הייתה תעודת כבוד לפורומים השונים של הבית היהודי, בריה חדשה ונדירה בפוליטיקה בפרט ובציבוריות הישראלית בכלל, שבעבודה קשה ומותאמת למציאות הפוליטית ולכלי העבודה האקטואליים, הצליחו למסד עבודת שטח משולבת עם הכוחות הוותיקים של המפלגה, שנתנה את אותותיה בוועידה עצמה ובשלבי ההכנה לקראתה.

הוועידה הזאת היא הזדמנות גדולה ומחויבות ענקית. הבית היהודי מעל הכול היא תנועה רעיונית ערכית שליסודותיה מתחבר ציבור עצום. אין אף מפלגה בנוף הפוליטי הקיים שמסוגלת להביא בסתם יום של חול אלף אנשים ונשים לדיונים אידיאולוגיים, וכעת צריך להמשיך.

צריך להצדיק את האשראי ואת האמון שנותן לנו הציבור ולהמשיך לפעול ולגדול. להמשיך ולחזק את הבסיס הערכי המשותף שמכיל את כלל הציונות הדתית, אבל במקביל לייצר שפה שתדבר אל כלל הציבור. אלו אינם דברים שבאים זה על חשבון זה. הרחבת השורות לא באה במקום ערכים, אלא על בסיסם. אנחנו מספיק בטוחים בעצמנו כדי לדעת לדבר בשפה רחבה, מכילה ומחברת.

ועוד דבר שצריך לזכור ולהזכיר לנו כל הזמן: מפלגה היא בסך הכול כלי. כלי למימוש ערכים. ובתור שכזאת היא אינה מושלמת וכך צריך לראות אותה. את הדקדוקים על קוצו של יוד ואת חידודי החידודים, נשאיר למקומות אחרים.

אנו צריכים להתאחד ולהתחבר, כי ככל שמעפילים לעלות גבוה יותר האוויר דליל יותר והבדידות קשה יותר, ודווקא שם צריך את החיבור. "עוד שדות פורחים יש לפנינו, עוד הרים גבוהים וצונני פסגות".

ניר אורבך הוא מזכ"ל מפלגת הבית היהודי