בשבע מהדורה דיגיטלית

השר אלי כהן:
לא לאפשר לביהמ"ש לרמוס את כבוד הכנסת

בזמן שיו"ר המפלגה שלו מסמן את עצמו כמגן בג"ץ, אלי כהן, שר הכלכלה ואיש 'כולנו', תומך דווקא בקידום פסקת ההתגברות. ראיון

ניצן קידר , ט"ז בתשרי תשע"ח

"הדבר העיקרי הוא לשמור על מדינת ישראל כמובילה בחדשנות הבינלאומית". אלי כהן
"הדבר העיקרי הוא לשמור על מדינת ישראל כמובילה בחדשנות הבינלאומית". אלי כהן
צילום: מרים צחי

"ברגע שיש טקס ממלכתי שמוגדר כך על ידי הגורמים הרשמיים במדינה, לא יכול אף גוף להפוך אותו למשהו אחר. ההיעדרות של בית המשפט הייתה מורגשת וצריך לבחון את ההשלכות של אי ההגעה".

החידוש במשפט הזה הוא לא בתוכן שלו. שרים וח"כים מהליכוד ומהבית היהודי אמרו דברים די דומים. אלא שאת המשפט הזה אומר דווקא שר הכלכלה אלי כהן, איש מפלגת כולנו של משה כחלון, אותו כחלון שמסמן את עצמו כמגן הגדול של בג"ץ בקואליציה הנוכחית.

בעוד מפלגת כולנו אינה נתפסת כימין מובהק, מעניין לשמוע בכיר במפלגה הזאת שעל פי דעותיו יכול היה בשקט להתברג בצד הימני יותר של הליכוד, המפלגה שממנה הגיע יחד עם השר משה כחלון.

"אני הגעתי לטקס הממלכתי לציון 50 שנות התיישבות ביהודה ושומרון", אומר כהן, "ולדעתי בית המשפט שגה בהחלטה לא להגיע לטקס, והיחיד שנפגע מזה הוא בית המשפט שמעמדו נחלש מעצם אי ההגעה לטקס ממלכתי שבו לוקחים חלק ראש הממשלה, יו"ר הכנסת וחברי כנסת מהקואליציה ומהאופוזיציה".

בעוד יו"ר מפלגתו מוביל קו תקיף מאוד להגנה על בית המשפט העליון, לכהן יש דעות עצמאיות משלו, שלא בטוח שהן עולות בקנה אחד עם אלו של היושב ראש. "כולנו מסכימים שאנחנו צריכים במדינה חזקה ממשלה חזקה, כנסת שמחוקקת ובית משפט. לכן, כולנו רוצים מערכת משפט עצמאית, יציבה ובלתי תלויה. אבל אני לא חש בנוח עם התנהלות בית המשפט בחודשים האחרונים. אני אמרתי שאפשר, במקרה שיש קונצנזוס לאומי רחב שיבוא לידי ביטוי בכנסת, כן לקדם את הנושא של פסקת ההתגברות. יש נושאים, כמו המסתננים, שבהם לא חשתי בנוח עם החלטת בג"ץ.

''זו פעם שלישית שפוסלים חוק שהכנסת חוקקה בנושא המסתננים לפי מדיניות הממשלה, וזה מונע מהממשלה לקדם נושא שבעיניה חשוב ונחוץ, כמו שמירה על הדמוגרפיה של מדינת ישראל. לא נכון לאפשר לבית המשפט לרמוס את כבודה של הכנסת".

באיזו צורה לדעתך זה צריך להיעשות?

"חוק יסוד החקיקה הוא חוק נדרש, והוא יעשה סדר בעניין הפרדת הסמכויות. יש הסכמה בקואליציה על כך שצריך להשלים אותו, והשאלה רק מה ייכלל בו. התערבות בית המשפט בחקיקה שוחקת את מעמדה של הכנסת ופוגעת בבית המשפט העליון עצמו. לדעתי, יש לאפשר את פסקת ההתגברות כאשר יש קונצנזוס לאומי רחב סביבה".

אלי כהן
צילום: דודי ועקנין - דוברות

להאיץ את הבנייה

שר הכלכלה והתעשייה אלי כהן, שחגג השבוע את יום הולדתו ה‑45, נולד בחולון ומתגורר בה עד היום. הוא נשוי לענת, מורה בבית ספר יסודי, אב לבן שנמצא עכשיו בשירותו הצבאי ולשלוש בנות. כהן הוא רואה חשבון בהשכלתו, כשבמקביל ללימודיו החליט להיות פעיל בזירה הציבורית, ולכן הצטרף לליכוד. בימיו של כחלון בליכוד כהן היה ממקורביו, אך לא ביקש לעצמו תפקיד פוליטי אלא כנראה רק לשמור על מעמדו כפעיל מרכזי.

לאחר שסיים את לימודיו שימש כהן בכמה תפקידים בכירים במגזר העסקי, האחרון שבהם היה סמנכ"ל חברת 'הכשרת היישוב'. כשכחלון החליט להקים את מפלגת 'כולנו' כהן היה אחד האנשים שנקראו ראשונים לדגל, ולאחר שיחות בין השניים החליט כהן להיענות לאתגר. בסופו של דבר - הנאמנות השתלמה לו והוא מכהן כאחד משלושת שרי המפלגה.

לפני שהגעת לפוליטיקה שימשת בתפקיד בכיר כמשנה למנכ"ל חברת 'הכשרת היישוב'. למה בעצם לעזוב את הכסף הגדול וללכת לפוליטיקה?

"הבחירה לעבור מהמגזר העסקי ולהיות חבר כנסת הייתה כרוכה בלא מעט לבטים, במיוחד בגלל שנהניתי והיה לי אתגר בתפקידי במגזר העסקי. תמיד חשבתי שאני צריך לעסוק בתפקיד ציבורי. כילד שגדל בשכונת תל גיבורים בחולון, זה נתן לי את ההבנה של החשיבות של מה המדינה עושה לצמצום פערים בחברה. החזון והעשייה של משה כחלון מאוד דיברו אליי. אנחנו מכירים עוד מהליכוד.

''כחלון הוא איש עם אג'נדה חברתית, איש צנוע, איש המחנה הלאומי. בפגישה שהייתה לי איתו הוא אמר לי שזו הזדמנות לבוא ולעזור למאות אלפי משפחות, וזה שכנע אותי מעל לכל שיקול אחר. היום אני יכול לומר שעשיתי צעד נכון, כי הסיפוק גדול מאוד. הוויתור היחידי שצריך לעשות כשאתה שר הוא משפחתי, כי אני רואה פחות את המשפחה, אבל אני זוכה מאשתי ומארבעת ילדיי לתמיכה מלאה".

הנושא החברתי אכן משותף לכל אנשי 'כולנו', אך בכל הקשור לנושא המדיני הדעות במפלגה יותר מגוונות, כשכהן נמצא ללא ספק בצד הימני של המפלגה בתחום זה. הוא לא ממש רואה שלום מדיני באופק, גם אם מבחינה רציונלית רעיון השלום הכלכלי מדבר אליו. עם זאת, בניגוד למפלגות הימין, הוא דווקא מרוצה מהיקפי הבנייה ביהודה ושומרון, שלדעתו הם גדולים, גם אם הוא מסכים שאפשר לשאוף ליותר.

"'כולנו' היא מפלגה ימנית", מצהיר השר כהן בניסיון לשוות למפלגתו תדמית אחרת מזו שיש לה. "צריך לזכור דבר אחד: גם כחלון וגם אני הגענו מהליכוד, והדעות המדיניות שלי לא שונות כהוא זה מהדעות של הליכוד. יחד עם זה, מכיוון שאני חושב שהסיכוי להסדר מדיני נמוך מאוד, נראה לי שבעת הזאת נכון לקדם את הנושאים הכלכליים והחברתיים. הוכחנו ש'כולנו' היא מפלגה ימנית, חברתית, אחראית, שעוסקת פחות בדיבורים ויותר בעשייה".

מצב הבנייה ביהודה ושומרון משביע רצון בעיניך?

"אני מסייר בהתיישבות ביהודה ושומרון לאורכה ולרוחבה. ללא ספק אנחנו רואים במהלך חצי השנה האחרונה שינוי לטובה מבחינת העלייה בהיקפי הבנייה. רק בשבועות האחרונים ביקרתי באלפי מנשה, בבית אריה, באריאל וביישובים נוספים. יש לנו רצון להאיץ את הבנייה בצורה יותר משמעותית. זה חלק מהעניין שממשלה לאומית צריכה לפעול לחיזוק ההתיישבות מהצד האחד, וזה גם דבר שמסייע למדינה מהצד השני להתמודד עם משבר הנדל"ן ולהגדיל את היצע הדיור".

מה לגבי הקלות וחתירה לחידוש המגעים המדיניים עם הפלשתינים? אתה ביטלת פגישה מתוכננת בנושא הקלות עם שרת הכלכלה הפלשתינית.

"תוכננה לי זמן רב מראש פגישה עם שרת הכלכלה של הרשות הפלשתינית, שאמורה הייתה להתקיים כמה ימים אחרי הפיגוע שבו נרצחה שוטרת מג"ב הדס מלכא. אני חשבתי שבזמן שמשפחת מלכא יושבת שבעה, לא נכון שאשב ואדון עם נציגת הרש"פ על הקלות, ולכן ביטלתי את הפגישה".

כהן מדגיש כי הוא שייך לאסכולה שאינה מאמינה ששלום ייכון כאן בקרוב, ולכן מעדיפה לדבר על כלכלה. "אני חושב שהסיכוי להסדר מדיני בטווח הנראה לעין הוא נמוך עד אפסי. מי שמדבר על הסדר מדיני כזה או אחר, פשוט מוכר אשליות. יחד עם זאת, אני חושב שנכון לבוא ולקדם את הנושא של השלום הכלכלי, ובמקביל את בניין הארץ וההתיישבות".

אלי כהן (מימין) בגוש עציון
צילום: דוברות גוש עציון

טס עם נתניהו

כהן מספר כי משרד הכלכלה פועל רבות ביהודה ושומרון, ומשקיע שם מאות מיליוני שקלים מדי שנה לפיתוח תשתיות לתעשייה ובניית אזורי תעשייה חדשים. "לפני כמה שבועות חנכתי את המפעל ה‑165 באזור התעשייה ברקן שמלא עד אפס מקום. גם אזור התעשייה באריאל מתפתח", הוא אומר ומציין בגאווה שבאזורים אלו עובדים ישראלים לצד פלשתינים בשיתוף פעולה.

"בפגישה האחרונה שהייתה לי עם שגריר האיחוד האירופי בישראל שסיים את תפקידו באחרונה, הזמנתי אותו לבוא ולבקר באחד מאזורי התעשייה, במישור אדומים או בברקן - שיוכל להתרשם מקרוב ויראה כיצד מתקיים דו קיום, איך חיים יחד. איך מי שבא לעבוד אצלנו זוכה לכל התנאים הסוציאליים וההטבות שלהן זכאי עובד במדינת ישראל. אמרתי לו שבאיחוד חוששים לבוא ולראות כיצד מתנהל דו קיום, כי הם לא רוצים להבין שכל הקונספציה שלהם שגויה מיסודה".

"צריך לקדם את היחסים הכלכליים - וזה הדבר הנכון והנדרש", ממשיך כהן, "מדינת ישראל חזקה ביטחונית וכלכלית, והיעדר שיתוף פעולה יפגע קודם כול באוכלוסייה הפלשתינית, שהיא לכאורה נהנית מהעובדה שיש לה עבודה קבועה כאן בישראל".

אם הרעיונות שהשר כהן מבטא מזכירים לכם את התפיסות של נתניהו, זה לא במקרה. השר כהן מגיע מהליכוד, וסביר להניח שקשריו שם עדיין קיימים. בתפקידו כשר הכלכלה נתניהו צירף אותו לפחות פעמיים לביקורים מדיניים ברחבי העולם, וכידוע אצל ראש הממשלה בחירת השרים המצטרפים נעשית בצורה מחושבת.

כהן אף ממשיך להיפגש עם פעילי ליכוד, אולם ב'כולנו' טוענים כי לא מדובר במחשבות על עזיבה, אלא דווקא בניסיונות גיוס לשורות המפלגה שבה הוא חבר כיום. בניגוד לשר יואב גלנט שלגביו הדעה הרווחת במערכת הפוליטית סוברת שהוא נפגש עם בכירים בליכוד במטרה לערוק, כהן מבהיר שהוא חלק אינטגרלי ממפלגת 'כולנו' ואין לו תוכניות עזיבה.

הסקרים מעמידים את 'כולנו' במקום. היא לא ממש מתחזקת ולעיתים אף נחלשת. תשקלו חבירה למפלגה אחרת?

"'כולנו' מתכוונת לרוץ לבד. היא הוכיחה את עצמה מכל הבחינות - והכוונה שלנו לבוא ולפעול ולהיות חלק מהממשלה הבאה כדי לקצור את הפירות של כל ההשקעות שאנחנו עושים".

מתי לדעתך ייערכו הבחירות הבאות? הן יוקדמו?

"בסופו של דבר מדובר בממשלה שנכון לעכשיו למעלה משנתיים וחצי מצליחה ליישם את ההחלטות שלה, ומקדמת את הנושאים החשובים לה. כשאני מסתכל ורואה את המצב של מדינת ישראל מבחינה ביטחונית, מדינית וכלכלית, אני חושב שהוא יציב, וזה גם מה שהציבור מרגיש. לכן, לדעתי נכון יהיה שהממשלה תמשיך לפעול יחד בכל התחומים עד לתום כהונתה".

הצרכן יפסיק להיות פראייר

השלום הכלכלי מוביל אותנו לתחומי עשיית משרד הכלכלה בראשותו של השר כהן. כמי שעמד בעבר בראש ועדת הרפורמות, דרך החשיבה הזאת ממשיכה ללוות אותו גם בעבודה היומיומית. בתוך פחות משנתיים בחיים הפוליטיים הספיק לעמוד בראש המאבק במערכת הבנקאית הריכוזית, להילחם בתאגידי המים המנופחים, ולהיבחר שנתיים ברציפות לאחד ממאה המשפיעים על הכלכלה הישראלית.

קידמת רפורמה במוצרי טואלטיקה. למה בחרת דווקא בהם? מה הבשורה הגדולה לציבור בתחום הזה?

"אנחנו במשרד הכלכלה נלחמים בגזל המותגים המיובאים וביוקר המחייה. אני יכול להגיד לך שאומנם התחלנו במוצרי הטואלטיקה אבל אנחנו לקראת טיפול בענפים נוספים כמו אוכל יבש, מוצרי היגיינה ועוד. בעניין מוצרי הטואלטיקה, קיימים פערי מחירים בלתי סבירים בין ישראל לעולם. על בסיס עבודה שערך משרד הכלכלה, נראה שישראל יקרה ביותר מ‑40 אחוזים ממדינות מפותחות בעולם.

"אנחנו מקדמים סדרת צעדים להורדת מחירי המוצרים המיובאים, ביניהם הוראות שקיפות מחירים, הגבלת כוחם של יבואנים בלעדיים, בחינת הסדרי בלעדיות של רשתות קמעונאיות בקניונים, קידום תקנות מקלות בייבוא תמרוקים, עידוד צרכנות נבונה ועוד. אני שמח לראות שהצעדים מתחילים לשאת פרי וכבר מתחילים לראות את ירידת המחירים".

'כולנו' מנסה לעשות רפורמות רבות בתחום הדיור, בתחום יוקר המחייה. מה עוד ניתן לעשות להורדת יוקר המחייה שלא נוסה?

"פשוט מאוד, הצרכן הישראלי יפסיק להיות פראייר. חשוב להבין, 50 אחוזים מאזרחי ישראל מרוויחים מתחת ל‑7,000 שקלים מדי חודש, ובכל זאת סל המוצרים הישראלי גבוה בכ‑19 אחוזים בהשוואה למדינות ה‑OECD. אני מתכוון לשים סוף לחגיגה הזאת. לא אתן שיגזרו קופון על הצרכנים שלנו. מטרתנו היא שמי שיוצא לעבוד יתפרנס בכבוד".

איך משפיעים השינויים בכלכלה העולמית על ישראל?

"בעולם הכלכלי החדש המבוסס על חדשנות וטכנולוגיה ישראל היא שחקן מפתח. הדבר ניכר בכמות חברות ההזנק שיש בישראל, ובמספר החברות הבינלאומיות המובילות שפועלות בישראל. הצמא לטכנולוגיות חדשניות ופורצות דרך לא יודע שובע, וישראל היא האור שבראש המחנה בנושא הזה, בוודאי לנוכח כמות האנשים שבה לעומת מדינות פורצות דרך אחרות. בעבר הלא רחוק מדינות וחברות שהיו בקשר עם מדינת ישראל היו חשופות לחרם הערבי, אולם החלפת הדומיננטיות של הנפט בטכנולוגיה וחדשנות הופכת את הקשר עם ישראל מנטל לנכס".

ענף ההיי-טק נתפס בעיקר כתורם לכיס האישי של מי שמצליחים לעשות אקזיט.

"החדשנות הישראלית לא תורמת רק לבודדים שמצליחים לעשות אקזיט חלומי, אלא גם לעלייה במספר המועסקים בהיי-טק, להכנסות המדינה ממיסים ולנהירת חברות בינלאומיות לישראל והקמת מרכזי מחקר ופיתוח. כל זאת פרט להשפעה על מעמדה המדיני של ישראל בקרב עמי העולם, כשהיא גורם מרכזי להתחזקות מעמדה הבינלאומי של ישראל".

משה כחלון
Photo by Alex Kolomoisky/POOL

איך אתה מסביר זאת?

"מדינת ישראל הופכת להיות אור לגויים - מנטל לנכס. למה אני מתכוון? עד לפני 25 או 30 שנים החברות הגדולות בעולם היו תלויות בנפט הערבי, כי החברות הללו עסקו באנרגיה. היום החברות הגדולות בעולם הן חברות הטכנולוגיה, ובתחום הזה מדינת ישראל היא שחקן מפתח. זה מסביר למה ראינו את ראש ממשלת הודו מגיע לכאן לביקור היסטורי, את הנשיא טראמפ מגיע לכאן לביקור, וגם את העובדה שהוזמנתי עם ראש הממשלה למפגשים עם בכירי השלטון בסין. מה המדינות מחפשות כאן?

''במדינת ישראל יש היום חדשנות פורצת דרך. כמות הסטארט-אפים כאן שווה לכמות שיש כמעט בכל מדינות אירופה יחד. מדינת ישראל ידעה תמיד לקחת כל חיסרון ולהפוך ליתרון. היה לנו מחסור בתחום המים - הפכנו את זה לפיתוחים טכנולוגיים בתחום הזה, היינו בנחיתות ביטחונית - הקמנו תעשיות צבאיות לתפארת. הסייבר והמודיעין בישראל מחזיקים היום כ‑20 אחוזים מההשקעות הבינלאומיות. אנחנו רואים את כמות החברות הבינלאומיות שמגיעות למדינת ישראל כשיא ואנחנו נמשיך לחזק את זה".

אתה אופטימי לגבי עתיד הכלכלה הישראלית?

"כלכלת מדינת ישראל איתנה. אנחנו ממוקמים במקום ה‑21 מבחינת התל"ג לנפש, אבל אני לא מסתפק בזה. אפעל לכך שנגיע למקום ה‑15 ושהצמיחה בישראל תעמוד על 5 אחוזים. בשביל זה אנחנו צריכים להפחית את הרגולציה ולהציב את הכלכלה הישראלית במקום הראשון. כל מי שתומכים בהגדלת תקציב הרווחה, הבריאות והתרבות, ואני נמנה עליהם - חייבים להפנים שההכנסות מגיעות מהמגזר העסקי. אם יש משהו שברור לכולם הוא שכלכלה חזקה מובילה למדינה חזקה ותאפשר לנו להוביל את תקציבי הביטחון, החינוך והרווחה".

אתה מסיים כעת שנתיים וחצי בכנסת. חלמת לסיים אותן כשר?

"בדיוק לפני שנתיים וחצי עמדתי מעל דוכן המליאה בכנסת ופתחתי את נאומי במשנה ממסכת אבות 'דע מאין באת ולאן אתה הולך'. אני רואה את החברות בממשלה ובכנסת כזכות גדולה שנפלה בחלקי, אבל יש לי גם אחריות עצומה לאלה ששלחו אותי לכאן. חשוב שנשמע את קולם של האזרחים שבחרו בנו ותולים בנו את תקוותיהם, שנצליח לייצר מנהיגות שבאה מן העם ופועלת למענו".

מה המשימות שאתה מציב למשרדך להמשך הקדנציה?

"הדבר העיקרי הוא לשמור על מדינת ישראל כמובילה בחדשנות הבינלאומית. בנוסף לכך, להמשיך לקדם פתיחה של מפעלים במדינת ישראל כדי לשמור על רמת האבטלה הנמוכה. חשוב גם להמשיך ולפעול להורדת יוקר המחיה".