בית המשפט המחוזי בתל אביב גזר 7 שנות מאסר בפועל על משה בן-דוד (48), שהודה והורשע בקשירת קשר לביצוע פשע (פגיעה במור אלגרבלי ז"ל), נשיאת נשק וכן בגין תיק נוסף של ניסיון לברוח מהארץ בעת שהיה משוחרר בערבות, וזאת במסגרת פרשה 1131.
כמו כן גזר בית המשפט כ-6 חודשי מאסר בפועל על בנו של משה, שמואל בן-דוד (26) ועל נאשם נוסף שהיה קטין כבן 17 בעת ביצוע העבירות, בניכוי ימי מעצרם, שהודו והורשעו בקשירת קשר לביצוע פשע יחד עם משה בן-דוד.
על-פי כתב האישום המתוקן, בו הודו הנאשמים במסגרת הסדר טיעון, בתקופה הרלוונטית התגורר משה בן-דוד בבניין בחולון. באותה עת, התגוררו מור אלגרבלי ז"ל ואביו בקרוואנים שבמתחם מגרש הכדורגל המצוי בסמוך לדירת הנאשם בחולון. בין משה לבין אלגרבלי ואביו התגלעו סכסוכים.
במהלך חודש ינואר 2010, בשעת בוקר, ירה אדם לכיוונו של משה. משה, אשר סבר כי מור הוא שירה לעברו, החליט לנקום בו או באביו ולהביא לפגיעה במי מהם באמצעות ירי. סמוך לאחר מכן, קשר הנאשם קשר עם עד המדינה בתיק ואחרים לפגוע בקורבן המיועד.
על-פי תוכנית הקשר, יתצפת מי מהקושרים מהדירה לכיוון המגרש ומגורי אלגרבלי, ומשאיתרו את הקורבן המיועד, ייסעו לכיוונו שניים מהקושרים, יירו בו ויימלטו מהמקום רכובים על גבי אופנוע.
במסגרת הקשר, החזיק משה אקדח, נשא אותו ומסר אותו למי מהקושרים, על מנת שישמש לצורך הוצאת תוכנית הקשר אל הפועל. יום למחרת סמוך לשעה 15:40, יצא אלגרבלי מאזור המגרש, כשהוא נוהג ברכב הונדה.
במושב לידו ישב חברו ובמושב האחורי ישב אדם נוסף. אותה שעה תיצפת משה מחלון הדירה והבחין ברכבו של אלגרבלי, והודיע על כך לקושרים. כשנעצר הרכב ברמזור שבצומת הרחובות הרב מימון ואנה פרנק בבת ים, הגיחו שניים מהקושרים רכובים על גבי אופנוע, נצמדו עם האופנוע לרכבו של אלגרבלי והנוסע ירה לכיוון אלגרבלי ששה כדורים, בכוונה לפגוע בו.
סמוך לאחר הירי, נמלטו השניים מהמקום על גבי האופנוע. כתוצאה מהירי, נפגע אלגרבלי משני קליעים ונפטר, ואילו לחברו נגרמה חבלה חמורה, והוא אושפז בבית החולים ונותח. מיד לאחר הירי, נמלט משה והתחבא במסתור למשך כחודש וחצי, עד אשר הסגיר עצמו למשטרת ישראל, ואולם באותה עת לא נאספו נגדו די ראיות והוא שוחרר.
ביולי 2016 שוחרר משה בן-דוד ממעצר בתנאי ערבות, לפיהם בין היתר, נאסר עליו לצאת מביתו שבחולון וכן נאסר עליו לצאת מהארץ. לאחר שהפר את ההוראה החוקית בכך ששהה מחוץ לביתו, ניסה בן-דוד להימלט מהארץ בכך שקשר עם אחרים להפליג ביאכטה מנמל חיפה לקפריסין.
בן-דוד עלה על היאכטה, מבלי להציג דרכון או תעודת מעבר בביקורת הגבולות, כשברשותו תיק עם ציוד אישי ודרכון של אחיו, והסתתר בחדר המנועים של היאכטה. בהמשך, החלה היאכטה לשייט לכיוון קפריסין, אך נעצרה ע"י משטרת ישראל.
על-פי הסדר הטיעון, אשר הוצג לביהמ"ש לאחר הליך גישור ממושך, הצדדים עתרו במשותף לעונש מוסכם של 7 שנות מאסר בפועל למשה בן-דוד, הכוללים ענישה בגין תיק ניסיון הבריחה שיצורף לתיק קשירת הקשר, וכ-6 חודשי מאסר בפועל לבנו, שמואל בן-דוד ולנאשם הנוסף, המהווים את ימי מעצרם.
השיקולים להגעה להסדר הטיעון היו בעיקרם קשיים ראייתיים הנובעים, בין היתר, מכך שמדובר בעבירות שבוצעו לפני מספר שנים רב. כמו כן, הנאשמים הודו, קיבלו אחריות למעשיהם וחסכו זמן שיפוטי.