רויטל סויד
רויטל סוידצילום: Yonatan Sindel/Flash90

עו"ד מרב פורת-ניסנהולץ, מנהלת הקליניקה המשפטית לענייני משפחה "אור במשפט" בקריה האקדמית אונו, מתייחסת בראיון ליומן ערוץ 7 להצעת החוק של חברת הכנסת רוויטל סוויד להקמת מאגר שמות ותמונות של סרבני גט.

את דבריה פותחת עו"ד פורת-ניסנהולץ בהבעת הערכה ליוזמה, והיא מבהירה: "כל הצעת חוק שמתייחסת ברצינות ומוקיעה את סרבנות הגט היא חשובה וראוי שיישמע. אני מברכת על כל הפעילות של חברות הכנסת בעניין הזה".

עם זאת, לטעמה הליקויים בסוגיית סרבנות הגט הם חמורים הרבה יותר ונדרשים לשם פתרון הבעיה אפיקי טיפול אחרים לחלוטין. "העניין הוא שהצעת החוק כפי שהיא מנוסחת מתייחסת לסרבני גט, כאשר ההגדרה של סרבן גט היא הבעיה. סרבן גט הוא איש או אישה שהוכרזו על ידי בית הדין כחייב לתת גט או לכפות עליו לתת גט, שזה מצב טוב. מרבית המקרים הקשים הם שנשים מחכות לגט ואין חיוב או כפייה".

מניסיונה האישי כמייצגת מסורבות גט היא מספרת כי בין המקרים הרבים ניתן למצוא "אישה שסבלה שלוש שנים מאלימות מתמשכת מצידו של הבעל ועדיין אין פסק דין שכופה מתן גט. במציאות שכזו בעלה לא נקרא סרבן גט".

כשנשאלה מה המניע לסחבת הפסיקה שמותירה נשים וגברים במצב של מסורבים, היא משיבה ואומרת: "זה לא בגלל שאנשים רעים נמצאים בבתי הדין הרבניים. אני מוקירה את מה שעושים הדיינים. הצעת החוק של סוויד ממשיכה מגמה שקיימת בבית הדין הרבני, גם בזכות הרב לאו וגם בזכות רבנים אחרים שמוקיעים את סרבנות הגט.

''הסיבה למשך הזמן עד לאכיפת גט היא עומס על המערכת. משך הזמן לכתיבת פסק הדין הוא ארוך ובתקופה הזו האישה נותרת מסורבת גט". להערכתה ניתן לחייב פסיקה בפרק זמן קצר יותר על אף הקושי והעומס המוטל על הדיינים.

עד כה התייחסה פורת-ניסנהולץ לקושי הקיים כאשר יש עילת גירושין הלכתית וכל שנותר הוא להכריע ולפסוק על בעל מסוים כמחויב למסור גט, ואולם קיימת בעיה נוספת והיא היעדר עילת גירושין. "בעיה נוספת היא כשאין עילת גירושין. מדובר במצב שבו נשים רוצות להשתחרר מהנישואין אבל עם כל ההבנה למצבה, גם מצד הדיינים, אין להן עילת גירושין שתחייב לפי ההלכה מתן גט.

''זו בעיה קשה שמצריכה אומץ לב הלכתי וחדשנות הלכתית, ומי שמסתובב במסדרונות בתי הדין רואה שהדברים כבר מתחילים לקרות. אני סבורה שיש פתרונות במסגרת ההלכה האורתודוקסית, ואני אדם מאמין, ולא צריך רפורמה משמעותית לשם כך. דרוש לכך תהליך ולא פופוליזם".

כשנשאלה אם במילה פופוליזם היא רומזת לכך שהצעת החוק של ח"כ סוויד נגועה בפופוליזם, היא נזהרת מלהגדיר כך את הדברים, אך מבהירה כי יש להבין שלא בהצעות חוק מהסוג הזה יבוא הפתרון המיוחל למציאות הקשה.

בהקשר זה היא מזכירה את הצעת החוק שדובר בה לאחרונה למניעת כשרות מהודרת ולימוד תורה מסרבנים היושבים בכלא. בכך, היא אומרת, דנים רק במי שכבר הוגדר כסרבן ומי שמצוי בכלא, ומעטים עונים לשתי ההגדרות גם יחד. "צריך להיזהר שלא להפוך את הרעיון לפתרון. זה חוטא לאמת".

עם זאת באשר להצעה הנוכחית היא מציינת את חשיבותה ככזו שמאפשרת לבתי הדין הרבניים להורות, כפי שכבר עשו בעבר, לפרסם את שמו של סרבן. אם עד כה סרבן שבית הדין הורה לפרסם את שמו עתר לבג"ץ וטען שאין בחוק אפשרות לפגוע בפרטיותו, הרי שאם הצעת החוק של סוויד תעבור לא ניתן יהיה לעתור עתירה שכזו.

עוד נשאלה עו"ד פורת-ניסנהולץ אודות היקף תופעת הסרבניות לעומת תופעת הסרבנים. "אני באופן אישי פחות מייצגת מסורבים, אבל התופעה קיימת", היא מציינת אך מיד מדגישה את הפערים המהותיים בין שני המקרים, פערים שנובעים בעיקר מהמשמעות של סרבנות אישה לעומת זו של גבר.

"מבחינה הלכתית הדבר שונה לחלוטין – החובה של אישה לקבל גט כדי להפוך אותו לקיים נוצרת דרך חרם דרבינו גרשום ולא מדאוריתא, כך שהפער ההלכתי הוא עצום. יש לכך נפקות הלכתית. גבר מסורב יוכל להביא לעולם ילדים שאינם פגומים והאישה תביא לעולם ממזרים. אין מה להשוות בין המקרים".