לפני מספר שנים פנה צעיר, אשר שירת בצה"ל בתפקיד טבח צבאי, לקצין התגמולים במשרד הביטחון בבקשה להכיר בו כנכה צה"ל בשל בעיותיו הבריאותיות.
הצעיר טען כי במהלך שירותו בצבא לקה בדיזנטריה קשה, בעקבותיה החל לסבול, לטענתו, משורה ארוכה של בעיות במערכת העיכול, ובהן "תסמונת המעי הרגיז".
מומחה רפואי מטעם משרד הביטחון שבדק את הצעיר - דחה את בקשתו, בין השאר בטענה שכלל לא בטוח שהוא סובל מ'מעי רגיז'. כמו כן טען המומחה כי 'מעי רגיז' לא יכול להיגרם כתוצאה מגורם בקטריאלי.
בצר לו פנה הצעיר לעוה"ד יואב אלמגור, אשר עוסק בייצוג אנשי שירותי ביטחון במאבק להכרה בנכותם. עורך הדין הגיש בשם הצעיר ערעור על החלטת ועדת התגמולים במשרד הביטחון, והציג בו חוות דעת מנוגדת בתכלית.
במסגרת חוות הדעת בדק מומחה הגסטרואנטרולוגיה, פרופ' גבריאל דינרי, את הרישומים הרפואיים של הצעיר, ומצא כי הצעיר דווקא אובחן כסובל ממעי רגיז ע"י הרופא המטפל בעת שירותו הצבאי, ובסמוך לעת בה לקה בדיזנטריה.
כמו כן, סקר פרופ' דינרי את הספרות הרפואית המצביעה על כך שמעי רגיז דווקא יכול להיגרם
כתוצאה מגורם בקטריאלי, כמו דיזנטריה.
בראש הרכב ערכאת הערעור עמד השופט בדימוס ברוך אזולאי מבית משפט השלום בבאר שבע. השופט אזולאי העדיף את גרסת המומחה מטעם התביעה על פני חוות הדעת מטעם משרד הביטחון,
ומצא אותה מקיפה וקוהרנטית.
עקב כך, הורה השופט למשרד הביטחון להכיר ב'מעי הרגיז' ממנו סובל הצעיר כנכות משירות צה"ל.
בנוסף הטיל השופט על משרד הביטחון לשאת בהוצאות המשפט של הצעיר ובשכר טרחת עורך דינו.