טנקים בקרבות יום כיפור בגולן. ארכיון
טנקים בקרבות יום כיפור בגולן. ארכיוןצילום: דוד רובינגר. לע"מ

בגולן מתקיים היום (שלישי) כנס המבקש לעשות צדק היסטורי ולספר את סיפורה של חטיבה 9 וקרבותיה בחושנייה נגד כוחות סוריים אדירי ממדים במלחמת יום הכיפורים.

על החטיבה והקרבות שנשכחו כמעט ללא תיעוד שוחחנו עם מי שבמרוצת השנים פעל להחזיר לתודעה הישראלית את סיפורה של החטיבה, ההיסטוריון הצבאי אריה יצחקי, שוחחנו ביומן ערוץ 7.

"הכנס", מספר יצחקי, "מוקדש לקרבות חטיבה 9 במלחמת יום כיפור, החטיבה שניהלה את הקרב המכריע שלמעשה שבר את הכוח הסורי והביא את נסיגתו אל מעבר לקו והעבירה את המלחמה אל הבשן הסורי".

"כולם שמעו שבגולן הכריעה את הקרב חטיבה 7 הסדירה והמהוללת בפיקודו של יאנוש בן גל ז"ל ומי שהוביל את הלחימה הוא המג"ד, האלוף במיל אביגדור קהלני. זה יפה ואכן יאנוש וקהלני היו גיבורים ללא ספק וניהלו את קרב עמק הבכא, אבל חטיבה 9 נשכחה. זו הייתה חטיבה קשישה עם שרמנים ישנים ששופצו ממלחמת העולם והלוחמים היו בני ארבעים".

"יום ההכרעה בקרבות רמת הגולן היה ב-9 לאוקטובר. התנהל קרב עמק הבכא של חטיבה 7 בצפון, ובמרכז לחמו חטיבות המילואים כשהקרב המרכזי היה בטריז של חושנייה. חושנייה היא עיירה צ'רקסית נטושה שנמצאת בצומת אסטרטגי במרכז הגולן. במלחמה הכוח הסורי המרכזי שכלל דוויזיית שריון וכוח של דיוויזיה נוספת, דיוויזיה 5 יחד עם יחידות של חטיבה 40 הממוכנת ועוד שרידי חטיבות שריון שכולם התקבצו במרחב חושנייה והמפקדה שלהם הייתה במזרח חושנייה, ליד אלוני הבשן של היום".

"חטיבה 9 תקפה ב-9 לאוקטובר את הכוח הזה שכלל כ-600 טנקים שהיו מחולקים לכל הכיוונים, בעיקר מערבה. הכוח שתקף, כוח של חטיבה 9, חטיבת מילואים ממוכנת שכללה את גדוד השרמנים המיושנים הללו שכלל עשרים טנקים ועוד גדוד שוטים מחטיבה אחרת. ארבעים הטנקים הללו תקפו את המגנן הסורי העצום הזה שכלל גם כוחות נוספים, כוחות חרמ"ש וטילי נ"ט. ההתקפה התחילה כשהשוטים תוקפים ראשונים. הם נתקלו באש אדירה, לא היה להם מודיעין, עשרות טילי סאגר נורו עליהם ו-9 נפגעו, ואז המח"ט, מוטק'ה בן פורת, שלח את גדוד השרמנים שהסתער, המג"ד שלהם עלה על מוקש, אבל בקרב של כמה שעות החליטו להסתער על המתחם הסורי. מי שהוביל את ההתקפה הוא קצין שריון מדהים בשם יהודה ארזי מעין החורש. הוא היה הסמג"ד של גדוד השרמנים. היו לו 9 טנקים, הוא ביצע איגוף של המתחם הסורי, זה היה באזור הישוב קשת של היום, ותקף אותם מהעורף, שלושה טנקים חיפו ושישה הסתערו. כשהם עברו את הקו הם ראו מולם מתחם אדיר ובו מאות טנקים ותותחים עם מצבור אדיר של נשק. החיילים אמרו שצריך לסגת והוא אמר שאין דבר כזה לסגת ומסתערים לחיים ולמוות".

"הוא הסתער וכבר בשלב הראשון הם דרסו את התותחנים הסורים, פגעו במשאיות המלאות בתחמושת פגזים ודלק וכל המתחם הסורי הפך לחומת אש גדולה ואלפי חיילים סוריים פתחו במנוסת בהלה, ואז גדוד השוטים הסתער עליהם. עד החשיכה המערך הסורי הזה התמוטט. הבעיה הייתה שלטנקים של 9 לא נשארה תחמושת. הם נכנסו לחניון לילה וחזרו לתקיפה למחרת בבוקר. הם מצאו בשטח מאות נגמ"שים, תותחים, משאיות וכלים מעלים עשן, הם המשיכו עד גבול סוריה".

ממשיך יצחקי ומציין כי אירוע דרמטי שכזה היה הופך בכל מדינה סבירה לסיפור גבורה לאומי, אך אצלנו הוא נשכח מסיבה פשוטה - כולם שם היו מילואמיניקים ששבו לביתם מבלי שנותר מי שיכתוב את הסיפור לטובת ההיסטוריה.

לעומת זאת "אחד מהחטיבה, בחור בשם יהושע כהנא, כתב שנתיים לאחר מכן ספר לתפוצת חיילי החטיבה. עם ישראל לא קיבל את הספר. חקרתי את הנושא והתחלתי להפעיל לחצים לפרסום, אבל אמרו שאם רוצים אנדרטאות והגעת של תלמידים למקום זה מצריך כסף. ב-83 פרסמתי את הדברים באטלס כרטא. לפני 29 שנים פרסמתי את הקרב בספר 'בעקבות לוחמים', אבל התקשורת לא דיווה על זה. החבר'ה מהחטיבה לא הבינו שצריך יחצ"נות".

לעומת זאת, כעת לצד הכנס שמתקיים היום "תוקם גם אנדרטה לגיבורי החטיבה. בית ספר שדה קשת יהונתן יקיים מסלולי סיור מורשת קרב ויעשה צדק היסטורי, גם אם הוא בא אחרי 44 שנים".