נשיאות הכנסת החליטה בצעד חריג שלא לאשר להנחה על שולחן הכנסת את הצעת "חוק יסוד: מדינת כל אזרחיה", של חברי סיעת בל"ד, ג'מאל זחאלקה, חנין זועבי וג'מעה אזברגה.
ההחלטה התקבלה מאחר שההצעה שוללת את קיומה של מדינת ישראל כמדינתו של העם היהודי.
ברב של 7 תומכים למול 2 מתנגדים (עיסאווי פראג' ואחמד טיבי) ונמנע אחד (בצלאל סמוטריץ') אמצו חברי נשיאות הכנסת את חוות דעתו של יועמ"ש הכנסת, איל ינון.
על פי חוות הדעת, "הן במישור העקרוני והן במישור הפרטני, קשה שלא לראות בהצעה ככזאת המבקשת לשלול את קיומה של מדינת ישראל כמדינתו של העם היהודי ועל כן בהתאם לסעיף 75 (ה) לתקנון, מוסמכת נשיאות הכנסת למנוע את הנחתה על שולחן הכנסת".
בפתח הדיון בהצעת החוק אמר יו"ר הכנסת, יואל (יולי) אדלשטיין, "מדובר בהצעת חוק מופרכת שכל בר דעת מבין שיש לבלום מיד. אסור שהצעה שתכליתה כרסום היסודות עליהם בנויה מדינת ישראל תונח על שולחן הכנסת. זו הפעם הראשונה מאז מוניתי לתפקיד יו"ר הכנסת, לפני כחמש שנים, שבה אני ממליץ לנשיאות לפסול הצעת חוק. שלושת חברי הכנסת של בל"ד מנסים פעם אחר פעם לקושש קולות באמצעות פרובוקציות, אסור לתת להם יד לכך".
חכ פריג' טען מנגד, "הרוב היהודי מאתגר בהזדמנויות רבות את המיעוט הערבי בסוגיות שונות, ודוגמא לכך היא חוק הלאום. למה למציעי חוק הלאום מותר ולזחאלקה אסור".
ח"כ טיבי הצטרף להתנגדולת להחלטה וטען, "גם למיעוט יש זכות להתריס ולמחות על מוסכמות כמו זכויות היתר שיש לרב היהודי בישראל, מצב שמקבע את הנחיתות של המיעוט הערבי".
ח"כ סמוטריץ' שנמנע בהצבעה אמר, "אני חותם על כל פסיק מדבריו של היו"ר ואכן מדובר בהצעת חוק מופרכת. עם זאת, הוראה המאפשרת שלא להניח הצעות חוק על שולחן הכנסת, ראוי שתעוגן בחוק יסוד ולא בתקנון הכנסת".
מנגד טענה ח"כ רויטל סוויד, "הנחת הצעת החוק על שולחן הכנסת עלולה להוות תקדים גם לעניין הנחתן של הצעות חוק אחרות שהן גזעניות במהותן. מאחר שההצעה שוללת את קיומה של מדינת ישראל כמדינת העם היהודי ושוללת את חוק השבות , אין להשלים עם הנחתה על שולחן הכנסת".
בחוות הדעת אשר הונחה לפתחם של חברי הנשיאות כתב ינון, "הצעת 'חוק יסוד: מדינת כל אזרחיה' כוללת שורה של סעיפים שנועדו לשנות את אופייה של מדינת ישראל ממדינת הלאום של העם היהודי למדינה שבה יש מעמד שווה מבחינה לאומית ללאום היהודי וללאום הערבי".
ינון הוסיף וקבע כי הצעת החוק מבקשת לכאורה לשנות שורת מרכיבים 'גרעיניים' ובכללם ביטול עקרון השבות - זכותו של כל יהודי לעלות לישראל ולקבוע במקומו כי קבלת אזרחות במדינה תתבסס על הזיקה המשפחתית של אדם לאזרח המדינה; שלילת העקרון לפיו עיקר סמליה של מדינת ישראל ישקפו את תקומתו הלאומית של העם היהודי וכן שלילת היותה של השפה העברית שפתה המרכזית של המדינה.
יש לציין כי הן בכנסת ה19 והן בכנסת ה-20, עד למקרה זה, לא פסלה הנשיאות אף הצעת חוק. על כן בחר היועמ״ש יינון להדגיש את חריגותו של המקרה באמרו, "אין באמור לעיל כדי לשנות את הגישה הנוהגת בנשיאות הכנסת שנים רבות בדבר הזהירות והריסון הרב שבו נדרשת הנשיאות לנהוג בבואה למנוע הנחת הצעות חוק על שולחן הכנסת".