שרה נתניהו
שרה נתניהוPhoto by Amos Ben Gershom/GPO

1. קריאת כתב האישום נגד רעיית ראש הממשלה שרה נתניהו וסמנכ"ל משרד ראש הממשלה עזרא סיידוף היא חוויה מאוד משונה.

אתה מתחיל לקרוא את כתב האישום ומחכה לקרוא על אותה שחיתות איומה ונוראה בה חטאו שני הנאשמים, מחכה לרגע בו התמונה האיומה תיחשף, אבל זה פשוט לא מגיע.

סעיף אחר סעיף, שטות אחר שטות, נפרשת בפניך רשימת זוטי דברים שספק אם מצדיקה אפילו נזיפה משמעתית, ואז פתאום כתב האישום נגמר. אז איפה בעצם פרשיית השחיתות הנוראה שהבטיחו לנו? איפה היא לעזאזל מסתתרת?

2. כתב האישום מתחלק למעשה לארבע פרשות וחצי. את הראשונה נכנה "פרשת הזמנות האוכל" (הכוללת פרשת משנה שאותה נכנה "פרשת המנות היקרות"). פרשה שנייה היא "פרשת המלצרים. פרשה שלישית היא "פרשת פחימה". פרשה רביעית היא "פרשת האב".

תיכף נדון בכל פרשה בנפרד, אבל לפני כן נדרשת הערה כללית. מלבד פרשת האב, הסיפור של כל הפרשיות בעצם זהה: את משק הבית של בית ראש הממשלה לא מנהל ראש הממשלה, לא רעייתו ולא הבן יקיר להם יאיר. מי שמנהל את זה הם כמה פקידים בכירים במשרד ראש הממשלה: היועמ"שית, החשב והמשנה למנכ"ל.

החברים החביבים הללו שולטים למעשה בניהול הבית ומכתיבים את התנהלותו ברזולוציות מטורפות, כמו למשל מה יהיה שכרו של מלצר שמוזמן להגיש אוכל בארוחה שבה ראש הממשלה ורעייתו מארחים אורחים. דוגמה אחת שכמובן נחזור אליה בהמשך.

אם שרה נתניהו לא מסתדרת עם הדרך שבה מנהלים לה את החיים, והחיים שלה מתנהלים בבית ראש הממשלה כי כשאתה ראש הממשלה אז כל המשפחה שלך בפועל עובדת בזה, אז הדרך היחידה שבה היא יכולה להתמודד עם זה היא לתחמן את המערכת, בשיטות שלמרבה הצער כל עובד מדינה מכיר.

3. פרשת האוכל. ישב חשב והחליט מאן דהו שלבני הבית בבית ראש הממשלה יש רק שתי אפשרויות. או העסקת טבחית או הזמנת ארוחות מוכנות. ומה אם זה לא מסתדר? ומה אם הטבחית יודעת לבשל מצוין ארוחת ערב לבני הבית אבל ארוחת ליל שבת עם אורחים חשובים זה מעבר לאופקים המקצועיים שלה? שיתפוצצו.

מה עשו שרה וסיידוף? העסיקו מבשלת ורשמו שהיא עובדת ניקיון. תחמנות סטנדרטית לגמרי במונחי שרות המדינה. לגיטימי? לא. נורא ואיום? ממש לא בטוח.

פרשת המנות היקרות עוד יותר משעשעת. מתברר שמאן דהוא החליט שכאשר מזמינים לבית ראש הממשלה אוכל מוכן שבושל על ידי שף מבחוץ, עלות מנה לסועד לא יכולה לעלות על 200 שקל שעודכנו בהמשך ל-218 שקלים. למה דווקא הסכום הזה? לא יודע. מה לעשות שהשפים שלום קדוש, ליאור חפצדי ואבי לוי לא מבשלים ארוחות בסכומים האלו, בטח לא בכמות סועדים קטנה? הפתרון שנמצא היה לרשום בחשבונית מספר גדול יותר של סועדים. שוב: זה לא בסדר. אבל עדיין לא נשמע כמו פרשיית שחיתות מדרגה ראשונה, ממש לא.

כל העסק הזה כולו, כלומר כל האוכל שהוזמן לבית ראש הממשלה בניגוד לנהלים לאורך כארבע שנים, עמד על סך כולל של פחות מארבע מאות אלף ש"ח. לא כסף קטן אמנם, אבל בואו ניכנס לפרופורציות.

4. פרשת המלצרים היא כבר באמת בדיחה. מתברר שגם לשכר המלצרים יש תעריף, והבעיה שמי שקצת מכיר משכורות של מלצרים עם קצת ניסיון מבין שבתעריף הזה אי אפשר להביא מלצרים עם ניסיון, אלא לכל היותר שמיניסטים שחוסכים לטיול טרום צבא.

כיוון ששרה נתניהו רצתה מלצרים מנוסים שהיא מכירה היא נאלצה לשלם יותר, והדרך לאזן את המספרים היתה ניפוח שעות בדיווח. אגב, מי שקצת בקי במשכורות מלצרים יודע שהסכומים ששולמו, 40 ש"ח לשעה באמצע שבוע ו-60 ש"ח לשעה בסופ"ש הם לגמרי בתחום הנורמה המקובלת. אבל את עזרא סיידוף הסכומים הללו הפכו ל"פושע".

5. פרשת החשמלאי ופרשת האב הן בהחלט פרשיות שבהן יש מקום לתהות האם אין מרכיב פלילי מסוים, גם אם לא גדול במיוחד. פרשת החשמלאי מתחילה גם היא מהוראות קצת דרקוניות של חבורת הפקידים במשרד ראש הממשלה שאסרו להעסיק את החשמלאי שטיפל בבית משפחת נתניהו בקיסריה בתקופתו של נתניהו כאדם פרטי וכשר, גם אם ההעסקה הזו תיעשה בעקיפין. ההנחייה קצת משונה אמנם, אבל קשה לשפוט רק מקריאת כתב האישום ויתכן שיש בה היגיון מה. אז מה עשה סיידוף? ערבב בשיתוף פעולה עם החשמלאי, אבי פחימה, מכרז שבו פחימה הוא זה שבעצם עמד מאחורי שלוש ההצעות. הטיית מכרז בצורה כזו היא בהחלט מעשה בלתי לגיטימי.

פרשת האב היא לא ממש חלק מכתב האישום, אבל מופיעה בו, והיא נוגעת לטיפול באביה של שרה נתניהו, שמואל בן ארצי. בן ארצי טופל בידי מטפלת סיעודית פרטית, אך זו כדרכן של מטפלות היתה זכאית ליום חופשה שבועי. שרה נתניהו ביקשה מעובדת ניקיון במעון ראש הממשלה למלא את מקומה, אך השכר עבור שעות אלו לא שולם מכיסה הפרטי של נתניהו אלא על ידי חברת הניקיון, במימון המדינה. למעשה זה כבר מעשה ממש לא תקין, אולם כאשר בודקים בכמה כסף מדובר, מתברר שכל הסיפור הוא 3,400 שקלים.

6. עד כאן כתב האישום, וכמובן שצריך לזכור שלא רק שנתניהו טרם הורשעה בדבר, המשפט אפילו לא התחיל. העניין הוא שקשה שלא להרהר בשאלה האם כלפי כל אשה אחרת במעמדה של נתניהו היתה בכלל נפתחת חקירה על זוטות כאלו, שלא לדבר על העמדה לדין.

התקשורת הישראלית אוהבת לשנוא את שרה, מכל מיני סיבות, כבר למעלה משני עשורים. קשה לחשוב על רמות שנאה כאלו כלפי אף אישה אחרת במעמדה, וזאת למרות שהיא רחוקה מלהיות אשת ראש הממשלה החמדנית והנהנתנית ביותר שהיתה לישראל.

אם היתה זו רק התקשורת - מילא. מכתב האישום נראה שגם מערכת המשפט נדבקה במחלה, וזו כבר בעיה של ממש ולא סתם אובססיה בלתי מזיקה.