את החודש הראשון ללימודיה באוניברסיטת קולומביה בניו-יורק, אופיר דיין, בתו של קונסול ישראל בניו-יורק דני דיין, לא תשכח לעולם.
אחד הקורסים שאליהם נרשמה התקיים בבניין המחלקה ללימודי מזרח תיכון, אך היא לא הייתה מודעת לכך היות שהקורס כלל לא היה קשור לנושא. בכיתה היא פגשה חבר טוב, יהודי אמריקני, שהשתתף בשיעור קודם, ואופיר ליוותה אותו לדלת, תוך כדי שיחה בעברית.
"בחוץ ישבה על הספסל סטודנטית וקראה לעברנו באנגלית 'ציונים, צאו החוצה'. בהתחלה חשבתי שלא שמעתי טוב. חזרתי לבניין ואותה סטודנטית הסתכלה עליי וסיננה לעברי: 'תפסיקו לרצוח תינוקות מוסלמים'. הייתי בהלם והיא פשוט קמה והלכה. מה שהפריע לי זה שישבה שם אישה מצוות האוניברסיטה ולא אמרה מילה. ניגשתי אליה ושאלתי אותה אם היא יודעת מי זאת אותה סטודנטית כדי שאוכל להגיש נגדה תלונה, היא ענתה לי בסלחנות 'את יודעת... יש משוגעים באוניברסיטה. אין מה לעשות'", מספרת דיין.
שנת הלימודים האקדמית החדשה שנפתחת בימים אלו טומנת בקרבה בשורה חשובה לסטודנטים היהודים בארצות הברית. שינוי מהותי בחוק האמריקני שהתקבל לפני כחודש, מגדיר מעתה כי כל פעילות אנטי ישראלית בארצות הברית, יכולה להיחשב כאנטישמיות ולהיות אסורה על פי חוק. למעשה כמעט כל פעולת מחאה פרו-פלשתינית נגד ישראל תוגדר מעתה כפעולה אנטישמית.
ההחלטה, שעליה הכריז משרד החינוך האמריקני, מגדירה את היהדות כקבוצה אתנית, ולכן כל פעולה נגדה היא צעד אנטישמי. המהלך שנועד להפוך החלטה של ממשל אובמה משנת 2014, צפוי להקשות על מפגינים פרו-פלשתינים בארצות הברית. מי שהוביל את המהלך הוא קנת מרקוס, עוזר מזכיר החינוך לזכויות האזרח, והוא ללא ספק נועד להמריץ הפעלת סמכות פדרלית בנוגע למאבקים נגד ישראל בקמפוסים האמריקניים.
"ברמה העקרונית זה רעיון מצוין", מברכת דיין, "יש הרבה קמפוסים שזה מאוד יעזור בהם. הרבה פעמים ההנהלה רוצה להגן על סטודנטים פרו-ישראלים, אבל היא מפחדת מלחץ פוליטי וצריכה דחיפה וגושפנקא חוקית. בקולומביה זה לא המצב", אומרת דיין בצער, "ההנהלה מנסה להתחמק מלהגן עלינו. הם פשוט לא רוצים להתעסק בזה. קולומביה, שנחשבת לאחת הטובות בעולם, היא אוניברסיטה פרטית ולכן היא לא מחויבת לכל הכללים ויכולה למצוא דרכים לעקוף את החוק".
האהדה של טראמפ יוצרת תגובת נגד
דיין מתארת כי בניו-יורק בכלל ובקולומביה בפרט, הסטודנטים מאוד ליברליים, רובם דמוקרטיים בהשתייכותם הפוליטית. "באופן אוטומטי הם עושים 180 מעלות הפוך מהחלטת הממשל, כדי להיות דווקא נגד טראמפ. במקרים מסוימים, האהדה של טראמפ לישראל דווקא מקשה עלינו, אם כי כמובן שאני מעדיפה עשרות מונים את התמיכה של טראמפ בישראל, מאשר להפך", היא מבהירה.
אופיר מכהנת כסגנית נשיאה של ארגון סטודנטים תומכי ישראל, המחזיק 47 סניפים בארצות הברית, קנדה וישראל. מה שמבדיל את הארגון הנוכחי מארגונים אחרים, מתבטא בכך שמדובר בארגון לא-יהודי בהגדרה. מתוך שבעה אנשים בצוות ההנהלה, שניים אינם יהודים. "אם אנחנו מנסים להפוך את ישראל למטרה צודקת וחשובה, אי אפשר להסתמך רק על הקהילה היהודית", היא מסבירה.
פרט לרמה האישית, דיין נתקלת בהרבה פעולות אנטי-ישראליות. "זה קורה המון לאנשים בודדים וגם כקבוצה", היא מדגישה, "יש קבוצה של תומכי ישראל בקולומביה ובאופן תדיר הם מפריעים לאירועים שלנו, מפיצים עלינו שמועות שאנחנו ארגון ימני-קיצוני וקוראים לנו טרוריסטים, קורעים ומכסים לנו פלאיירים. זה כבר הפך לדבר שבשגרה".
הפעילות האנטי-ישראלית מגיעה מלמעלה או מלמטה?
"גם וגם, ואנחנו נמעכים באמצע", היא אומרת באירוניה. "יש באוניברסיטה קבוצת מרצים בעלי קביעות, שאחד מהם הוא פרופסור איראני בשם חמיד דבאשי. הפרופסור כותב בפייסבוק שלו דברים שמזכירים תקופות אפלות, כמו 'המוח היהודי שולט ביד האמריקאי'. כשאנחנו תוהים על כך בפני ההנהלה, התשובה הקבועה היא 'חופש הביטוי'. מעבר לכך, יש אצלנו מחלקה ללימודי פלשתין, שבראשה עומד דובר אש"ף לשעבר ראשיד חאלידי. מדובר במחלקה אקטיביסטית שמארגנת אירועים פרו-פלשתיניים. אני משתדלת ללכת לאירועים שלהם ולאתגר אותם עם שאלות קשות, שם אני נתקלת בגיבוי מלא לכלל הפעילים נגדנו".
עו"ד נתי רום, מייסד ארגון 'לב העולם' שהוקם במטרה להיאבק בחרם העולמי על יו"ש ובתנועות ה‑BDS, מכיר את המצב מקרוב. כחלק מסבבי ההרצאות ברחבי העולם, שבהם הוא מגיע לקהלים גדולים של אנשים שטרם נחשפו לסיפור האמיתי ורוצים לשמוע ולדעת, הוא היה מגיע להרצאות ודיבייטים באוניברסיטאות בארצות הברית. שם נפגש עם סטודנטים רבים, יהודים ולא יהודים, שרצו לשמוע על המתרחש מכלי ראשון. "לעומתם", הוא מאבחן, "הגיעו רבים אחרים שכל מטרתם הייתה להרוס את ההרצאה או למנוע ממני כל אפשרות לדבר בדיבייט".
"צריך להבין שארגוני ה‑BDS הם ארגונים רדיקליים ובעלי אופי אלים. רבים מהם מובלים על ידי מוסלמים, והם לא בוחלים באמצעים כדי להפריע להרצאות, להשתיק ולנסות לפוצץ אירועים שקשורים לישראל, בטח כשמדובר ביהודה ושומרון", הוא מצביע על הנקודה הבעייתית ואף ממחיש את העניין מניסיונו האישי. "באמצע השיחה במסגרת אחד הדיבייטים בקמפוס, קמו כמה סטודנטים וניסו להשתיק אותי בצעקות. בהרצאה אחרת הפגינו פעילי BDS מחוץ לאולם והמשטרה הייתה שם כדי למנוע חיכוך. בין הפעילים יש כאלו שהיו מאוד נאמנים וממש רדפו אחרינו לכל הרצאה כדי להפגין ולשבש. באחת ההרצאות פעילת BDS הכתה עיתונאי שהגיע לסקר את האירוע".
רום מברך על ההחלטה החדשה של משרד החינוך האמריקני, אך לא ממהר להאמין שהיא אכן תשנה את המצב באופן מהותי. "ממילא ארגוני ה‑BDS הם לא חסידים של החוק, וגם אם הם אינם מפגינים אנטישמיות באופן מילולי, הם ממשיכים להפריע לשגרת חייהם של סטודנטים יהודים רבים ולשבש אירועים שקשורים לישראל בקמפוסים. יש להם דרכים אחרות לגרום נזקים ולפגוע בסטודנטים אחרים. כמובן שכל הסיפור של הפלשתינים הוא רק תירוץ בשבילם שמכסה על השד האנטישמי שהוא המניע לכל הפעילות שלהם".
"בבתי הלל ובחב"ד המצב טוב, אבל להיות פרו-ישראלי גאה ברחבי הקמפוס, פחות כדאי", מחדדת ליאור בן דוד. מתוקף תפקידה של ליאור כיו"ר מחלקת הקמפוסים של ZOA - ארגון ציוני אמריקה, היא מדברת מדי יום עם סטודנטים שמרגישים מאוימים ומפחדים להגיד למרצים שהאמירות שלהם מבטאות שנאה נגד העם שלהם ונגד הציונות ושזה פוגע בהם. "אפילו בקמפוסים שיש בהם הרבה יהודים", היא מדגישה. "בזמן האחרון ציונים ויהודים בקמפוסים הם שני דברים שונים. הרבה מהציונים הם בכלל לא יהודים. זה עצוב. כי הצד השני לא רואה הבדל ביניהם, כמו למשל במקרה של הסוכה הציבורית של חב"ד בפארק קארל שורץ שבמנהטן, ניו-יורק, שעליה ריססו 'לשחרר את עזה'. לקחו סמל יהודי דתי וביזו אותו עם הצהרה אנטי ישראלית. הם לוקחים הכול ביחד ושמים בחבילה אחת".
טרוריסטים מרצים בפני סטודנטים
כבר יותר מעשור שבן דוד מלווה את הסטודנטים היהודים בארצות הברית ונמצאת עם היד על הדופק. "אף פעם לא היה קל, אבל בשנים האחרונות המצב נהיה יותר חמור", היא מתארת. בן דוד מסבירה כי בעבר הפעילות האנטי-ישראלית התנהלה באופן עצמאי על ידי סטודנטים בודדים, אך לפני כעשור פעילים של ה‑BDS הקימו את ארגון 'סטודנטים למען צדק ופלשתין'. כיום הפעילות שלהם התרחבה לכ‑70 קמפוסים ברחבי ארצות הברית, תוך בניית רשת ארגונים מסועפת שעוזרת להם לארגן כנסים ולהביא מרצים לנאום בקמפוס.
בין השאר מוזמנים גם טרוריסטים להרצות בפני הסטודנטים - דבר שמקובל לגמרי על ההנהלות השונות, היות שהוא חוסה תחת המטרייה של חופש הביטוי. הסטודנטים היהודים הפרו-ישראלים לא רק מרגישים מאוימים. כאשר הם מנסים לארגן אירועים נגדיים הסטודנטים הפרו-פלשתינים שהם מאוד מאורגנים באים ותוקפים אותם, עוצרים את האירוע ופוגעים בסטודנטים. "זה נהיה מעין מלחמה", קובעת בן דוד, "הבעיה היא שסטודנטים יהודים לא יודעים איך להתמודד איתם וחושבים שההנהלה צריכה להגן עליהם והיא לא עושה זאת, בטענה שמדובר בסכסוך בין קבוצות ובוחרים שלא להתערב".
כקודמיה, גם בן דוד לא מאמינה בשינוי גדול במציאות בעקבות החלטת משרד החינוך. "זה לא ממש חוק, אלא שינוי מדיניות", היא מבקשת להבהיר. "משרד החינוך משתמש בהגדרה של משרד החוץ האמריקני רק כמדד. הם עדיין לא אימצו את זה רשמית".
הרקע לשינוי המדיניות הוא פתיחתו של תיק משפטי משנת 2011 שבמסגרתו תבע ארגון ZOA את אוניברסיטת ראטגרס בניו-ג'רזי בגין אפליה על רקע אתני ומוצא לאומי. "אם ננצח בתביעה, זה ישמש תקדים משפטי ועשוי להוביל לכיוון חקיקה", היא אומרת בזהירות, "אבל בכל מקרה זה סיפור קצת מסובך, היות שרק הקונגרס יכול לחוקק חוקים. גם בתרחיש האופטימלי שחוק כזה אכן יתקבל, הדבר היחיד שכנראה שישתנה הוא שזה יכריח רשויות שכפופות למשרד החינוך ואמורות לציית להנחיות שלהם, לאכוף את החוק. התהליך מסובך וארוך ואנחנו רק בהתחלה".