הרב הספרדי של ירושלים הרב שלום משאש הלך במוצאי "שבת הגדול שלפני הפסח", לעולמו. הרב משאש היה בן 96 במותו, נולד בעיר מקנס שבמרוקו. כיהן כרבה של מרוקו עד לעלייתו לארץ.
מגיל צעיר נחשב לרב מן המנין ונהגו להיוועץ בו בכל עניני הנהגת הכלל והפרט. יחד עם תלמידי החכמים במקנס היה תלמידו של רבי יהושע ברדוגו הרב הראשי למרוקו.
ייסד חברות לגמילות חסדים, את ישיבת "כתר תורה" ואת חברת "דובב שפתי ישנים" להדפסת ספרי חכמי מרוקו הקדמונים. הרב משאש ניהל תלמוד תורה במקנס בו למדו אלפיים תלמידים.
בגיל 17 חיבר את חיבורו הראשון "מזרח שמש" על יורה דעה ולאחר מכן חיבר ספר שאלות ותשובות "תבואות שמש" - 4 חלקים ו "שמש מגן" - 3 חלקים. ספר נוסף פרי עטו הוא "בית שמש" על הרמב"ם. לפני מותו, בימים האחרונים יצא ספרו "וחם השמש" על התורה.
בשנת תש"ט התמנה לרבה הראשי של קזבלנקה ולאחר פטירתו של הרב אבן דנאן, לרבה הראשי של מרוקו.
חבר מועצת הרבנות הראשית בירושלים הרב יצחק רלב"ג סיפר על הרב משאש כי הוא היה "נסיך ממלכת הרבנים, משיירי כנסת הגדולה". עוד ציין רלב"ג כי הרב משאש היה מקובל על כל החוגים ועל כל העדות והתרחק מפוליטיקה, מכל מפלגה. "נר לרגלו היו רק האמת והתשובות בהלכה שהוא כתב", אמר.
לפני 25 שנה ביקש ממנו הרב עובדיה יוסף, אז רבה הראשי של ישראל, להגיע לישראל כדי להיות רב ראשי בירושלים. הרב משאש הציב תנאי לכך ואמר כי יגיע רק אם הדבר לא יגרום למחלוקת ויקבל הסכמה מלאה מצד כל הפלגים, ואכן כך היה.
הרב משאש יצא את מרוקו בדרכו לירושלים כשחסן מלך מרוקו מלווה אותו לשדה התעופה. המלך אף ביקש מהרב משאש כי יברכו לפני צאתו ממרוקו.
"הרב משאש היה אדם בסדר גודל עולמי. השאלות שהגיעו אליו לא היו רק שאלות של ירושלים, אלא שאלות מכל בתי הדין (הרבניים) בעולם. מאחר והוא התמחה מאוד בענייני עגונות ובענייני פסולי חיתון, הוא עשה כל מאמץ לפתור את הבעיות" אמר רלב"ג לדבריו זכה הרב משאש לשם ולתהילה (בקרב) כל הרבנים בישראל ובעולם.
"זו אבידה קשה מאוד לא רק לירושלים, זו אבידה קשה מאוד ליהדות מרוקו ואבידה קשה לעולם הרבנות והדיינות. רב אחד שלגביו של קונצנזוס בקרב כל העדות וכל הרבנים, זהו דבר לא פשוט, זה דבר מיוחד ולזה הוא זכה", אמר רלב"ג.
מקורביו מספרים כי "עד ליום מותו זכה לצלילות שלא תתואר. ביום שישי האחרון עוד השתתף ונאם בכנס גדול שהתקיים בירושלים".
בנו של הרב משאש הרב דוד מכהן כרבה של פאריז.
מסע ההלוויה של הרב משאש ייצא ביום ראשון בשעה 2 וחצי בצהרים מישיבת "פורת יוסף" בירושלים להר המנוחות.
מגיל צעיר נחשב לרב מן המנין ונהגו להיוועץ בו בכל עניני הנהגת הכלל והפרט. יחד עם תלמידי החכמים במקנס היה תלמידו של רבי יהושע ברדוגו הרב הראשי למרוקו.
ייסד חברות לגמילות חסדים, את ישיבת "כתר תורה" ואת חברת "דובב שפתי ישנים" להדפסת ספרי חכמי מרוקו הקדמונים. הרב משאש ניהל תלמוד תורה במקנס בו למדו אלפיים תלמידים.
בגיל 17 חיבר את חיבורו הראשון "מזרח שמש" על יורה דעה ולאחר מכן חיבר ספר שאלות ותשובות "תבואות שמש" - 4 חלקים ו "שמש מגן" - 3 חלקים. ספר נוסף פרי עטו הוא "בית שמש" על הרמב"ם. לפני מותו, בימים האחרונים יצא ספרו "וחם השמש" על התורה.
בשנת תש"ט התמנה לרבה הראשי של קזבלנקה ולאחר פטירתו של הרב אבן דנאן, לרבה הראשי של מרוקו.
חבר מועצת הרבנות הראשית בירושלים הרב יצחק רלב"ג סיפר על הרב משאש כי הוא היה "נסיך ממלכת הרבנים, משיירי כנסת הגדולה". עוד ציין רלב"ג כי הרב משאש היה מקובל על כל החוגים ועל כל העדות והתרחק מפוליטיקה, מכל מפלגה. "נר לרגלו היו רק האמת והתשובות בהלכה שהוא כתב", אמר.
לפני 25 שנה ביקש ממנו הרב עובדיה יוסף, אז רבה הראשי של ישראל, להגיע לישראל כדי להיות רב ראשי בירושלים. הרב משאש הציב תנאי לכך ואמר כי יגיע רק אם הדבר לא יגרום למחלוקת ויקבל הסכמה מלאה מצד כל הפלגים, ואכן כך היה.
הרב משאש יצא את מרוקו בדרכו לירושלים כשחסן מלך מרוקו מלווה אותו לשדה התעופה. המלך אף ביקש מהרב משאש כי יברכו לפני צאתו ממרוקו.
"הרב משאש היה אדם בסדר גודל עולמי. השאלות שהגיעו אליו לא היו רק שאלות של ירושלים, אלא שאלות מכל בתי הדין (הרבניים) בעולם. מאחר והוא התמחה מאוד בענייני עגונות ובענייני פסולי חיתון, הוא עשה כל מאמץ לפתור את הבעיות" אמר רלב"ג לדבריו זכה הרב משאש לשם ולתהילה (בקרב) כל הרבנים בישראל ובעולם.
"זו אבידה קשה מאוד לא רק לירושלים, זו אבידה קשה מאוד ליהדות מרוקו ואבידה קשה לעולם הרבנות והדיינות. רב אחד שלגביו של קונצנזוס בקרב כל העדות וכל הרבנים, זהו דבר לא פשוט, זה דבר מיוחד ולזה הוא זכה", אמר רלב"ג.
מקורביו מספרים כי "עד ליום מותו זכה לצלילות שלא תתואר. ביום שישי האחרון עוד השתתף ונאם בכנס גדול שהתקיים בירושלים".
בנו של הרב משאש הרב דוד מכהן כרבה של פאריז.
מסע ההלוויה של הרב משאש ייצא ביום ראשון בשעה 2 וחצי בצהרים מישיבת "פורת יוסף" בירושלים להר המנוחות.